הסרטון הראשון: יריות בירושלים. הגיוני. סקיפ.
סרטון שני: קליווג׳ בקלוז-אפ של בחורה שלוחצת רקורד בטלפון, מתרחקת צעד ומתחילה לרקוד. לא זוכר מה היה נמוך יותר: גילה או אחוז גוף לבוש. מה!? סקיפ.
סרטון שלישי: פיצוצים בלוד. סקיפ.
סרטון רביעי: עוד בחורה רוקדת בביקיני.
ברוכים הבאים למעבדת הניסויים של טיקטוק.
הזמן: 2021, ״שומר חומות״. אני מתחבר לראשונה לטיקטוק, שעוד לא יודעת עלי כלום.
השפן: אני.
המטרה: להעיף לי את ההורמונים לשמיים כמה שיותר מהר ולמדוד מה עובד עלי ומדביק אותי למסך. כמה זמן זה ייקח?
התשובה הממוצעת נחשפה עכשיו: 260 סרטונים.
ברכות, אתה מכור
זה אמור לקחת עד 35 דקות, שבסופם תהיה מכור לטיקטוק. זה הזמן שלוקח לאלגוריתם לזהות אותך מספיק טוב כדי להגיש לך את הרצף המדויק של סרטונים שיקפיץ לך את ההורמונים - דופמין, אדרנלין וחברים אחרים - עד שתפתח הרגל לחזור אליו. הרגל ש"יפריע למהלך חיים תקין שכולל שינה מספיקה, מילוי משימות בבית הספר או בעבודה וקשר עם אנשים קרובים". מי כתב את זה? טיקטוק.
כל זה התגלה במסמכים הפנימיים של טיקטוק שנחשפו בימים האחרונים. בכירי טיקטוק מודעים לחלוטין לפוטנציאל ההתמכרות ולנזק האפשרי שיש לאפליקציה על צעירים. אחד מהבכירים אמר שצעירים משתמשים בטיקטוק כי כוחו של האלגוריתם מרחיק אותם מ"שינה, אכילה, ותקשורת ישירה עם אנשים אחרים". נשמע מטריד? לא את הנהלת טיקטוק.
כל זה נחשף בתביעה של 14 מדינות ומחוז וושינגטון נגד הרשת החברתית שבסיסה בסין. למה זה דרמטי? כי טיקטוק היא הרשת החברתית הנצפית ביותר בקרב צעירים בארה"ב ובמדינות רבות אחרות.סופר פופולרית גם בקרב צעירי ישראל כמובן. 170 מיליון משתמשים רק בארה״ב. 95% ממשתמשי הסמארטפונים מתחת לגיל 17 נכנסים לטיקטוק לפחות פעם בחודש, כפי שהוצג לבכירי החברה ב-2021. ולכן המשמעות היא שהחברה לא צריכה להשיג משתמשים חדשים, אלא היא ב"מירוץ חימוש להשגת תשומת לב" כפי שהם הגדירו זאת. מירוץ מול מי? מול המתחרים, בעיקר אינסטגרם. ומה עושים שהתחרות על תשומת הלב גם ככה תחרותית נורא? הנה כמה צעדים קיצוניים שהתגלו עכשיו:
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. הניוזלטר המלא כאן -
תגמול ליפים וערומים
אנשים יפים מקבלים קדימות בפיד. אנשים פחות אטרקטיביים מזוהים ככאלה וחלקם בפיד מקוצץ.
זה אחד "השיפורים" שטיקטוק הכניסה באלגוריתם שלה כשניסתה להפוך את הפיד שלה לעוד יותר דביק וממכר. מעבר לחוסר ההוגנות וחוסר השקיפות, יש לזה מחיר ברור. ככל שהפיד שלך מקדם אידיאל יופי גבוה יותר, אתה ובעיקר את מרגישה יפה פחות.
טיקטוק הורתה לאנשיה לא להפריע לקטינים מתחת לגיל 13 להשתמש באפליקציה, אלא אם הם ממש ציינו שהם בגיל הזה. לפי החוק האמריקאי, אסור לחברות סושיאל מדיה לאסוף מידע על משתמשים צעירים ללא הסכמת הוריהם. ואי אפשר הרי להשתמש באפליקציות האלה בלי איסוף מידע מאסיבי. מה קורה כשההורים לא בלופ, אבל הרשת מקדמת גם תשלומים?
צעירים בגיל 15 מתפשטים בשידורים חיים בטיקטוק, בתמורה לתשלום ממבוגרים על גבי הפלטפורמה. כך עולה מחקירה פנימית של טיקטוק בעקבות דיווח בפורבס. בכירי טיקטוק גילו "מספר גבוה" של משתמשים שמשדרים בלייב ומקבלים "מתנות" או "מטבעות" בתמורה להתפשטות. מדובר בסוג של תשלום מקובל בטיקטוק - הצופה רוכש ורדים או יהלומים ו"זורק" על השדרן או השדרנית. בסוף זה העברת כסף.
נקמה סינית קרה
פחות ממאתיים שנה אחרי שהמערב הטביע את סין במלחמות האופיום, סין מגישה נקמה קרה. במקום אופיום ממכר מפרחי פרג, היא מגישה למערב אופיום שהיא רקחה מהחומרים שהמערב הכי אוהב: מסכים, אלגוריתמים, כסף וחופש ביטוי. ונראה אתכם עוצרים את זה עם הדמוקרטיה שלכם.
צ׳יפסלט
זו המסקנה שלי: אני צריך לחנך אותו להראות לי לא סרטונים שפועלים עלי, אלא סרטונים שאני רוצה לראות. זה לא אותו דבר.
אתם מכירים את האנלוגיות. זה ההבדל בין צ׳יפס טרי לסלט ירקות בריא. אם תשאלו אותי מה להזמין, כמעט תמיד אלך על הסלט. אבל אם הצ׳יפס כבר הוגש לשולחן, אלקט כמה מהצלחת.
ולכן כשאני בטיקטוק (או הרשתות אחרות), אני מקפיד לזכור שאני תחת אלף מצלמות. אם אני מעיף מהר סרטונים שאני לא רוצה שיחזרו (ולא, אני לא רוצה לראות בנות 14 בלבוש מינימלי), אבל עושה לייק ומגיב לסרטונים שאהבתי, אני מלמד את האלגוריתם מה להגיש לי. וכן, אני מקבל ככה סרטונים טובים ששווים את הזמן שלי. אבל מה, צריך להיות עקבי וחזק.
אני גם שמח לחלוק סרטונים שלי ולגלות קהל חדש שלא רואה אותי במקומות אחרים. להשיג ויראליות בלי ריקודים ובלי אלימות זה אתגר לא פשוט. מה שמחזיר אותי לתהיה: האם הוויראליות עצמה היא שורש הרע?