תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן|צילום: קשת 12

כוכב חדש מפלח בשבועות האחרונים את שמי הרשת: פרופ' אבי שמחון, כלכלן בכיר ולשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, מתמודד בפריימריז של הליכוד ותומך של של ראש הממשלה לשעבר נתניהו. לפני כמה שבועות צייץ שמחון בטוויטר "שבת שלום לכל עם ישראל". כמה שווה ציוץ גנרי כזה כשיש לך 5,000 עוקבים? היזם רן הרנבו זיהה שהציוץ זכה ל-1,300 לייקים. הוא השווה אותו לציוץ דומה של איש התקשורת שמעון ריקלין, שזכה ל-940 לייקים  - גם זה מספר מכובד (למרות שלריקלין הרבה יותר עוקבים). זה נהיה מעניין כשמשווים לציוץ דומה של יולי אדלשטיין, שאיננו תומך בנתניהו. למרות 88 אלף עוקביו, הוא זכה ל-62 לייקים בלבד. ייתכן שהעוקבים של אדלשטיין מעריכים פחות את ציוץ השבת שלום שלו. וייתכן שלתמיכה האדירה שלה זוכים ריקלין ופרופ' שמחון ברשת יש עוד הסבר, מעבר לפופולריות האמיתית.

 

האינטרנט הוא כלי דמוקרטי אדיר. השיחה תוססת ולכל קול יש מקום. אבל יש לו גם חסרונות עצומים. מעולם לא היה קל יותר לייצר מצג שווא של תמיכה מאסיבית במועמד או ברעיון. פותחים אלפי משתמשים פיקטיביים, עם שמות וכינויים ותמונות מומצאות, וכל אלה מעניקים תשומת לב, לייקים ושיירים, לפוסט או לציוץ הנכון. הם גם מתנפלים יחד על מי שתוקף את המועמד שלהם, ומרתיעים ומבהילים אותו.

מבקר המדינה זיהה שמדובר בתופעה נרחבת, אפילו מפלגתית, אבל לא הצליח לזהות מי המפלגות שמפעילות מערכי אנונימיים ופיקטיביים כאלה. היו לנו כבר עמודי פייסבוק פיקטיביים שניהל אבי גבאי במפלגת העבודה, והיו משתמשים פיקטיביים של יעלון, ויש טענות על משתמשים כאלה בסביבת בנט. בערוץ 14 התחקו אחר 24 אלף הלייקים שקיבל ציוץ "פסח שמח מהבנטים" של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ומצאו שם הרבה מקורות עלומים ולא ישראלים. 

האמת - שקשה לדעת. לפי ארגון פייק ריפורטר, שעוקב אחרי רשתות כאלה של בוטים ופיקטיביים, אין מפלגה פעילה כמו הליכוד ברשתות השפעה של בוטים ופיקטיביים. הנה עוד דוגמה שנחשפה לאחרונה: לפי פייק ריפורטר, מועמדת הליכוד לפריימריז עו"ד סוזי עוזסיני ארניה "גייסה" מאות פרופילים פיקטיביים שנפתחו באותו מועד ונתנו לתכניה הד גדול ומזויף. היא, אגב, מכחישה - אבל החליפה את סוכנות קידום הסושיאל שלה. שיהיה בטוח.

וזה הרגע להזכיר שלפני חודש נחקק חוק חדש, שאוסר על מפלגות ומתמודדים לפרסם תעמולה פוליטית בלתי מסומנת, ואוסר להפעיל בוטים ומשתמשים פיקטיביים שמפרסמים פוסטים או עושים לייק או שייר . איך מזהים אותם? איך אכפים את החוק? זה כמובן הרגע שבו הכל מסתבך. 

אז עד שוועדת הבחירות תתחיל לאכוף את החוק החדש, אספר לכם מה אני עושה אישית. אם בבית המשפט אנחנו זכאים עד שלא הוכחה אשמתנו, אני ממליץ לכם על יחס הפוך. מבחינתי, משתמש אנונימי הוא חשוד בהפצת תעמולה מוסווית עד שלא הוכח אחרת. ולכל טענה של אחד כזה אני משתדל מאוד לא להיגרר לוויכוח, אלא להשיב רק בשאלה אחת. "מה השם שלך"?

מגיע לנו להיצלות

על המצבה לזכר האנושות שיקים לעצמו האדם האחרון על כדור הארץ לפני שינטוש או יתבשל, יהיה כתוב כך: "ובזמן שהמוח שלהם ניצלה ב-47 מעלות, חצי מהאנשים עדיין חשבו שהכל בסדר". 

כן. לונדון, ספרד, סין וקליפורניה בוערות, אבל עולם עדיין חושב שאפשר להתווכח על משבר האקלים. אם לדייק, 46% מהאמריקאים חושבים שהמדענים עדיין מתווכחים ביניהם סביב השאלה: האם משבר האקלים הוא בכלל משבר מעשה ידי אדם, או מחזוריות טבעית שאין לנו קשר אליה ואין מה להילחץ ממנה.

הנתונים המדעיים ברורים, ודני פלד ואני הצגנו רבים מהם בפרק מיוחד של הפודקאסט בזמן שעבדתם - ובו כל האמת על משבר האקלים. המחזוריות הטבעית, שמתועדת לאורך מיליון שנה, נשברה לגמרי במאה הקודמת. פתאום הגרפים של כמות גזי החממה והטמפרטורה הממוצעת בעולם פשוט טסים למעלה בחדות. למדענים אין שום ספק. ליתר דיוק, ל-99% מהמדענים אין ספק שהמשבר הוא אמיתי ושהוא מעשה ידי אדם. מי טוען ההיפך קונספירטורים, תעשיינים, בעלי חברות נפט, וגם נשיא ארה"ב הקודם דונאלד טראמפ, שטוען ש"לדעתי, כל העניין הזה זה סתם מזג אוויר". 

המילה שתפסה אותי במשפט היא הראשונה, "לדעתי". לאף אחד לא צריך אכפת להיות אכפת מדעתו של טראמפ על משבר האקלים, כמו שלאף אחד לא אכפת מדעתי על חורים שחורים. יש מספיק עובדות, תצפיות, וקונצנזוס של 99% מהמומחים. אבל האסון שלנו הוא שהאקלים הפך מאמת מדעית לנושא במחלוקת וטעון פוליטית. במקום להתקדם על סמך עובדות, מתווכחים על דעות. הקיטוב לא מאפשר לרבים מתומכי טראמפ אפילו לשקול לקבל את משבר האקלים כעובדה. הרשתות החברתיות מלבות קונספירציות ושקרים כי זה רווחי. והאנושות, מרוב תחכום, טכנולוגיה ודמוקרטיה, נתקעת בחוסר יכולת לפעול עכשיו במשותף כדי לעצור את משבר האקלים. רק בגלל זה מגיע לנו להיצלות כמו צפרדע מאולחשת בסיר מבעבע.

גל חום (צילום: AP Photo/Matt Dunham)
גל חום|צילום: AP Photo/Matt Dunham
 

העתיד זה עכשיו 

נכנסתם למכונית ופתחתם ווייז? בינה מלאכותית מחשבת לכם מסלול נסיעה אופטימלי. פחות או יותר. קניתם כרטיס טיסה? או בכלל קניתם משהו ברשת? את המחיר קובעת בינה מלאכותית, שמנסה להעריך מה הסכום הכי גבוה שתסכימו לשלם. בחופשה בחו"ל השתמשתם בגוגל טרנסלייט? העליתם תמונות מפולטרות? נכון, בינה מלאכותית עושה את שניהם. 

נכנסתם לאתרים או רשתות חברתיות? בינה מלאכותית בוחרת אילו פוסטים, תמונות וסרטונים יעניינו אותנו - במטרה שנבזבז כמה שיותר זמן ונלחץ על כמה שיותר מודעות, שגם אותן היא בוחרת. מחפשים דייט בטינדר? בינה מלאכותית קובעת עם מי בא לכם לצאת. הבאתם את הדייט הביתה לראות נטפליקס? בינה מלאכותית מנסה להתאים לכם סרט. נכנסתם לבית חולים, לסריקת MRI? בינה מלאכותית עוברת על התוצאות לוודא שאין טעות. קיבלתם תרופה חדשה? יש סיכוי סביר שבינה מלאכותית עזרה לפתח אותה. אגב, איך הענבים הקיץ? בינה מלאכותית עזרה לגדל אותם הכי טעימים והכי יפים.

רובוט קורא ספרים, רובוט לומד, בינה מלאכותית, מודעות (איור: gremlin, Getty images)
איור: gremlin, Getty images

כל זה קורה כבר היום. בינה מלאכותית היא לא רק העתיד, היא לגמרי ההווה. בינה מלאכותית היא לא באז וורד, לא *עוד* טכנולוגיה. היא חודרת לכל תחום, לחקלאות ולרפואה, לתעופה ותחבורה, מאיצה והופכת אותם מהיסוד. איך זה עובד, ומה יקרה בעתיד? 

השבוע הנחיתי את ועידת הייטק של ישראל של קשת וטק12, שהתמקדה בבינה מלאכותית. לקחתי משם את הקטעים הכי טובים, ואני מזמין אתכם לטיול קצר יחד עם האורחים שלנו באולפן, 20 דקות, שבסופו תבינו הרבה יותר לעומק את אחד הכוחות שמשפיעים באופן הכי דרמטי על החיים שלנו כבר עכשיו - ובטח בעתיד. אתם באים?