"אני מתפטר. אני מתפטר כי אני לא מסוגל לעכל יותר את העובדה שאני תורם לארגון שמפיץ שנאה בעולם. ארגון שלא עוצר גזענות, דיסאינפורמציה, הסתה ואלימות".
המכתב הזה נשלח השבוע על ידי אשוק צ'אנדווי, מהנדס בפייסבוק, כמכתב התפטרות פתוח, ארוך ומנומק בפני כל עובדי החברה. צ'אנדווי הוא רק האחרון בשרשרת ארוכה של עובדים שעוזבים בגועל את פייסבוק, שיש שמתייחסים אליה היום כ"החברה הרעילה והמסוכנת ביותר בעולם המערבי". אני לא בטוח שזה נכון, כי בכל זאת, יש חתיכת תחרות.
אתם זוכרים שפייסבוק היתה עד לא מזמן אחד ממקומות העבודה הכי נחשקים בעולם? מסתבר שלמרות השכר והפינוקים לעובדים, הסטטוס שלה ממשיך להתדרדר במהירות. מה לעשות, הצעירים רוצים לדעת שהחברה שהם עובדים בה עושה משהו טוב לעולם. הסטטוס החברתי של עובד בפייסבוק מתחיל להתקרב לסטטוס של עובד בחברת גיימינג או הימורים אונליין. איך אומרים? סחתיין על הכסף, אבל לכולנו ברור שאתה מקבל אותו לא רק כדי להפעיל את המוח אלא גם כדי להשתיק את המצפון. אחד הראשונים שזה קרה לו היה טריסטאן האריס, שעזב את גוגל במחאה כדי להקים ארגון שנלחם בשיטות העבודה שלה, ושאותו ראיינתי לפני שנה בסרט "הקרב על המוח".
דוברות פייסבוק הגיבה, כרגיל, שהחברה משקיעה מיליארדים בסינון תוכן ובדיקת עובדות. שזה נכון, אבל לא הכי רלוונטי. כי זה כמו להציב תמרורי אזהרה ליד צומת בלי רמזורים. למה להזהיר? פשוט תתקנו את הרמזורים! אז כל עוד פייסבוק והרשתות האחרות מרוויחות ככל שאנחנו מבלים בהן יותר, יש להן אינטרס להמשיך לגרום לנו להתמכר לתוכן וללייקים, להפיק פייק ניוז וקליקבייט וכל החרא המקובל. התאונות האלה ימשיכו לקרות. אבל זה אפילו לא קצה הקרחון.
איך מרוויחים משנאה
זוכרים את קמפיין החרם שקרא לפייסבוק "סטופ הייט פור פרופיט" - תפסיקו להרוויח כסף משנאה? הנה הדוגמה הכי מוחשית לאיך זה עובד. בחודש שעבר נחשף שפייסבוק עושה בדיוק את הדבר ההפוך ממה שהדוברים שלה מנסים למכור לנו.
זה קרה בדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם - הודו: בכיר ממפלגת השלטון פירסם פוסט אלים ומסית. עובדי פייסבוק כבר סימנו את הפוסט כמפר כללים ומועמד להסרה - אבל המנכ"ל של פייסבוק בהודו יצא להגנת הפוסט האלים, והורה להשאיר אותו באוויר - וגם נימק: לא כדאי לנו לעצבן את הפוליטיקאי הבכיר הזה, כי זה עלול לפגוע בנו כלכלית. פייסבוק, ביודעין, מתירה להמשיך להפיץ הסתה ושנאה, כי היא מתפרנסת מהן.
Unhappy with Facebook's way of handling misinformation and hate speech, the boycott by advertisers is gaining momentum. Some big brands have turned their backs on the social media platform after a call by the advocacy group Stop Hate for Profit. Page from 1st July @nytimes below. pic.twitter.com/4GYaPnonf3
מלחמה מלמטה
תראו, זה באמת מצב מוזר. מצד אחד אני מקבל את שכרי מקשת - מצד שני, יש סיכוי לא רע שאתם קוראים את הטור הזה עכשיו בפייסבוק (כי אני שיתפתי אותו), ואז כל הכסף מהמודעות שיש כאן בעמוד מסביב - נכנס לכיס של פייסבוק. זה הפרדוקס הבסיסי שמחליש ומערער את כוחה של העיתונות, מחליש את הדמוקרטיה, וככה בכל העולם.
מכל העולם, דווקא האוסטרלים פתחו במלחמת עולם נגד פייסבוק וגוגל. אוסטרליה דורשת עכשיו מפייסבוק ומגוגל לחלוק את הרווחים שלהן מהתכנים האלה - עם כלי התקשורת שייצרו אותן. פייסבוק מסרבת לשלם, וכנראה שכלי התקשורת פשוט יפסיקו להעלות אליה את הידיעות שלהם. אוסטרלים שרגילים לצרוך את החדשות שלהם בפייסבוק - כמונו כאן - יצטרכו לכתת רגליהם לאתרי החדשות עצמם.
הקרב הזה היה צריך להתפוצץ כבר מזמן. למה זה קרה דווקא באוסטרליה? הון-שלטון-עיתון. בתקשורת שם (ולא רק שם) שולט איל ההון רופרט מרדוק, והוא זה שדוחף את הפוליטיקאים לקדם עבורו את המהלך הכלכלי הזה.
לעבוד בשביל האלגוריתם
'אבל בעצם מה רע בזה שפייסבוק וגוגל יחלקו מרווחי העתק שלהם עם העיתונות הגוועת, ובפרט שחלק מהרווחים האלה באמת מיוצרים על גבו של התוכן העיתונאי?', שאלתי את גיא רולניק, מייסד דה-מרקר ומרצה לאסטרטגיה עיסקית באוניברסיטת שיקגו, השבוע בשיחה בגלי צה"ל. הנזקים שפייסבוק מסבה לדמוקרטיה הם אדירים, מסכים רולניק, "אבל אני מתנגד לעסקה הזו, כי המונופול של פייסבוק וגוגל, על נזקיו, יישאר. כל המערכת שמפיצה פייק תישאר. במקום שהמערכת העיתונאית תייצר תכנים שעוסקים במה שחשוב לאזרחים, במקום שהיא תקדם את האינטרס הציבורי - כולנו נעבור בעצם לעבוד אצל האלגוריתם של פייסבוק ולייצר לו עוד ועוד קליקבייטים. נתיישר עם התמכרות, כמה שיותר שנאה, הרס ושקרים".
מה זה אומר בהקשר הישראלי? "זה אומר שכל דבר צריך להפוך ל'ביבי או לא ביבי'. כמה שהידיעות יותר מקוטבות, אלימות, ומקדמות רעל ופחד - ככה זה עובד יותר בעולם של האלגוריתם של פייסבוק, טיקטוק וטוויטר".
אז למה לא עושים בכלום בישראל?
"אצלנו לא עושים כלום מאותה סיבה שבאוסטרליה כן עושים. האינטרס של הפוליטיקאים. באוסטרליה הם עשו את זה, כי רוב הפוליטיקאים רוצים להיות בצד של העיתונים הגדולים של מרדוק. אז הם החליטו להילחם בפייסבוק ובגוגל. בישראל, רוב הפוליטיקאים די נהנים מהסיטואציה הקיימת. הם רואים את הסבל של העיתונאים שמבקרים את השלטון, ואומרים 'נחמד'. אתה חושב שנתניהו רוצה באמת עיתונות חזקה? לא. הוא מאוד שמח שבאמצעות פייסבוק וטוויטר הוא יכול לעקוף את העיתונות ולהגיד מה שהוא רוצה, וכל העיתונים צריכים לרוץ אחריו. הוא קובע את סדר היום ולא העיתונאים. אתה זוכר שלפני הבחירות האחרונות היתה שיחת טלפון בין נתניהו ומארק צוקרברג? הם בעצם לא היו צריכים להגיד כלום. היו צריכים להרים את הטלפון ולשתוק דקה. שניהם מבינים מה כל אחד אומר. נתניהו אומר לו - תשמע מר צוקרברג, אני מפיץ ערב הבחירות בפייסבוק תכנים, אני מבקש שלא תצנזרו שום דבר, לא משנה אם יש בזה הסתה או לא".
פייסבוק עצרה את סקר הבחירות של נתניהו ביום הבחירות.
"כן, אבל היו מיליון מקרים הפוכים. פייסבוק לא אוכפת את הכללים בהודו, ולא בארה"ב כשיש לחץ פוליטי, וגם לא בישראל מול הפוליטיקאים. אז מה נתניהו צריך ומה צוקרברג צריך מנתניהו? שנתניהו לא יקום בוקר אחד ויגיד מה שטראמפ אומר - בוא נאיים עליכם ונקשה עליכם לפעול".
בעצם למה שכלי התקשורת לא יתאגדו בעצמם - וויינט, קשת, ערוץ 20, הארץ, מקור ראשון, גל"צ - יפסיקו לתרום את התוכן בחינם לפייסבוק ולגוגל ויצאו החוצה?
"קודם כל אני לא אוהב התאגדויות עם כלי תקשורת אחרים. אני מנסה ולא מצליח לשכנע את העורכים שלנו בהארץ ודה-מרקר. בואו נתנתק מהדבר הזה. זה סמים, זה הורס אותנו, זה הורג אותנו. לא ייתכן שהכתבים שלנו כל הזמן בטוויטר. צריך להתנתק מזה ולעשות עיתונות לפי מה שאנחנו תופסים כאינטרס הציבורי, ולא לפי מה שפייסבוק חושב".
עולם בלי פייסבוק
"שלום, כאן צוקרברג ויש לי הודעה ענקית. חשבתי על זה הרבה והחלטתי שאני, צוקרברג, עומד למחוק את פייסבוק".
זה אמנם סרטון בדיוני ויראלי שיצא (בפיייסבוק) לפני שנתיים - אבל בכל זאת, מעניין לחשוב על זה. איך בעיות כמו פייק ניוז, ערעור הדמוקרטיה, פגיעה בפרטיות, הסתה לאלימות, התמכרות ודימוי עצמי נמוך - כל הבעיות האלה ממשיכות להתקיים - אבל בלי ההגברה והתאוצה האדירה של הרשתות החברתיות.
האמת שאפילו לא צריך להעלים את פייסבוק ואת טוויטר מהעולם. הן רק צריכות להשתנות קצת. להפסיק לתדלק ולהפיץ פוסטים נפיצים, מסיתים או שקריים. זה הכל.
לו זה היה יכול לקרות - חלק ניכר מהטירוף שכולנו מרגישים ביום יום, מתחושת ה"הכל מטומטם", היה מתמוסס ונרגע. וזה אפילו לא קשור לדעה פוליטית. מצד שני, הקליקבייטיות של החיים האלה כבר דלפה החוצה מפייסבוק. אנחנו מדברים בקיצוניות גם בינינו, מתנצחים כאילו בכל רגע יש לייקים בצד. גם אם נסגור את פייסבוק, האלגוריתם כבר שינה וניצח אותנו מבפנים. זה המטריקס האמיתי, וממנו הרבה יותר קשה לצאת.
>> לטור הקודם של דרור גלוברמן: "השבב התוך-מוחי של אילון מאסק הוא פשוט מבעית"
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד