אם יש דבר אחד שכולנו מסכימים עליו, זה שהכל מטורף. כל הזמן. אין רגע שקט. יורם לס ביבי והפרקליטות יאיר נתניהו דנה ויס גנץ והמכוניות אבו שחאדה והמסכה ואמריקה בוערת אש אש אש. אני לא נושם. וזה רק מהשבוע האחרון. כמויות הטירוף שאנחנו אוכלים כאן מדי יום יכולות להוציא אנשים מהדעת. 

אם גם לכם היתה תחושה שפייסבוק והרשתות האחרות קשורות לזה איכשהו, אתם לא מבינים כמה אתם צודקים. 

עכשיו זה רשמי: פייסבוק גורמת לנו להיות עצבניים יותר, כועסים יותר, שונאים יותר ומפוחדים יותר - כדי להרוויח כסף. היא מעודדת פילוג חברתי וקיצוניות פוליטית. 

"האלגוריתם שלנו מנצל את הנטייה של המוח האנושי לפלגנות, ומזין את המשתמשים בתוכן מפלג כדי למשוך את תשומת לבם ולהגדיל את הזמן שהם נמצאים ברשת" - כך פורסם במחקר פנימי של החברה. בקיצור, אם אתם שמאלנים ששונאים ימנים או דתיים ששונאים חילוניים, לפחות חלק מהשנאה הזה הוחדרה לכם למוח מהפיד, כי מישהו מרוויח ממנה כסף. 

הנהלת פייסבוק היתה יכולה לעשות משהו עם המידע הזה. היא בחרה שלא לעשות כלום. פייסבוק ממשיכה לפלג בינינו ולהכעיס אותנו, אנחנו גומלים לה ביותר זמן גלישה, והיא מרוויחה יותר כסף. 

טוויטר (צילום: BigTunaOnline, ShutterStock)
מי באמת מופלה לרעה ברשתות החברתיות?|צילום: BigTunaOnline, ShutterStock

כך שכשאני קורא שטראמפ רוצה להטיל יותר אחריות על הרשתות החברתיות למה שמפורסם אצלן, אני מרגיש שזה בהחלט הכיוון הנכון. למה הן לא אחראיות בעצם? כי באלף הקודם, החוק רצה לתת לסטארט-אפים קטנים אפשרות להתפתח בלי לחטוף לתביעה על כל טוקבק שמישהו פירסם. רק שמאז הסטארט-אפים הקטנים הפכו להיות מפלצות מדיה ופרסום ששולטות במוחות של מיליארדי אנשים. מי שצריך הגנה עכשיו זה לא החברות האלה, אלא אנחנו - מכל השנאה, הרפש, הפייק וההסתה. 

וכאן נכנס טראמפ שוב. הוא חטף ג'ננה כטוויטר סימנה ציוץ אחד שלו כלא מדויק, השתגע כשהיא הסתירה ציוץ אחר בטענה שהוא מסית לאלימות, ומיד התלונן שהרשתות החברתיות מוטות פוליטית ומנסות להכשיל אותו. כמובן שזה שקר גמור. יותר ממחקר אחד כבר הוכיח שאם יש הטיה, היא בכלל לטובתו ולטובת הימין. אם זה לא מספיק, גולש ערמומי פתח חשבון טוויטר חדש, העלה את כל הציוצים של טראמפ, וגילה שהם נמחקו והוא נחסם. בקיצור, טראמפ זוכה אפילו להעדפה אישית. 

הראשון שייחסם? טראמפ עצמו 

מארק צוקרברג הזדרז להתחנף לטראמפ, ולטעון שפייסבוק לא רוצה לקבוע מה אמת (שקר בוטה, היא מעסיקה אלפי אנשים שעושים את זה כל יום) ושאין לה עניין לחסום פוליטיקאים שמשקרים או מסיתים, בעיקר לא אם הם משלמים לה. הוא הרוויח אולי בבית הלבן, אבל הפסיד בציבור הרחב ובקרב עשרות מעובדיו, שפתחו עליו פה בטוויטר דווקא. 

טראמפ מפנטז שאם החסינות של הרשתות מפני תביעה תצומצם, הן יפסיקו "לחסום" את הימין. אבל מה שיקרה זה שהן יהיו זהירות יותר ודווקא יחסמו דעות קיצוניות שגובלות בדיבה או בהסתה, שמפורסמות לעתים על ידי אנשים כמו טראמפ עצמו. 

טראמפ הוא שקרן כרוני ופתולוגי. הוושינגטון פוסט ספרו 18 אלף שקרים ואי דיוקים שלו במהלך 1,200 ימי כהונתו - 15 שקרים בפומבי ביום בממוצע. אם באמת תוטל יותר אחריות על הרשתות החברתיות, הראשון שאמור להיחסם או להימחק - הוא טראמפ עצמו. 

אנחנו לא רוצים שפייסבוק תחליט מה אמת ומה לא. טוויטר לא צריכה לקבוע אלו פוליטיקאים לקדם. אבל מישהו - אנחנו, המדינה, גוף ציבורי - צריך לדרוש מהן לחשוף איך האלגוריתמים שלהן פועלים, ולמצוא דרך לשלוט בדבר העדין והחמקמק הזה - כמה שקרים, זעם, קיטוב חברתי והקצנה פוליטית אנחנו מוכנים לבלוע כחברה, בזמן שהכיסים של פייסבוק וטוויטר מתמלאים בדולרים. 

דרור גלוברמן
האם הבינה המלאכותית תחליף עיתונאים? דרור גלוברמן

האם נחסר לכם?

גם אנחנו במשחק הזה. כשפייסבוק מתחזקת - העיתונות נחלשת. וכשהעיתונות נחלשת - קל יותר לפוצץ אותנו בשקרים. אבל האם יש איום אחר, גדול יותר, על מקצוע העיתונות הנכחד ממילא? אילנה, רזי, רביב, יונית, אמנון, נחום, סגל, סגל וסגל וכל עמיתי העיתונאים - האם הקיץ הקץ? האם גם העבודה שלנו כל כך מכאנית, צפויה וחזרתית, עד שמחשבים יכולים לעשות אותה לא פחות טוב? האם ציבור המאזינים, הקוראים, הגולשים והצופים יתאבל על לכתנו - או שנהפוך הוא, יעדיף לקבל את המחשב שנתפס בטעות כחסר פניות? ומה עם החשיבות הציבורית, שאנחנו משוכנעים שיש לכל אחד מאיתנו בכיס? 

השאלות האלה עולות בעקבות מיקרוסופט, שפיטרה עשרות עיתונאים באתר MSN ותחליף אותם בבינה מלאכותית. האם עתידו של מקצוע העיתונות הוא כמו הפקיד המתייק, הארכיונאי, מרכיב המכוניות או מוכר הקרח? לדעתי האובייקטיבית מאוד - לא כל כך מהר. 

טכנולוגיה נותנת המון כוח לעבודה העיתונאית. היא עוזרת למצוא סיפורים, להגיע למקורות, לחקור, לראיין, ובסוף להפיץ את הסיפור ולהשיג לו הד והשפעה. עיתונאי צריך סקרנות, תום לב ואומץ, ויכולת לזהות סיפור ולספר סיפור. יכולת לרגש ולגעת. אני לא מכיר בינה מלאכותית שיודעת להדגים יכולות כאלה. הבעיה שיש לא מעט עיתונאים שעצמם לא מדגימים יכולות כאלה. שלא מייצרים שום דבר חדש באמת, אלא עושים קופי פייסט ומזיזים כתבות מימין לשמאל. ואותם דווקא קל למכונה להחליף.

הטכנולוגיה לא מחליפה את העבודה העיתונאית – אבל היא מחריבה את המוטיבציה הכלכלית לעשות את העבודה הזאת. וחברה עם פחות עיתונות - לא משנה מאיזה צד פוליטי או כלכלי - היא חברה פחות דמוקרטית ויותר חשוכה.