החג האמיתי שחל מדי 4 שנים, ויחול השנה ביום רביעי, הוא לא של קבוצות הכדורגל ולא של האוהדים שצופים במונדיאל, אלא דווקא של יצרניות הטלוויזיה, שמנצלות את ההזדמנות לגרום לכם לחשוב שהמסך שקניתם במונדיאל האחרון הוא פסולת אלקטרונית שלא שווה כלום - ושאת חווית הצפייה המושלמת תקבלו רק אם תקנו מסך חדש.
אז בואו נירגע קודם כל - המסך שקניתם במונדיאל האחרון מצוין. אפילו זה שקניתם במונדיאל שלפניו. ברור שהייתה התקדמות אדירה בתחום בשנים האחרונות - המסכים הפכו לדקים יותר, התמונה לחדה יותר, והממשקים לחכמים יותר (תיכף אסביר מה זה אומר). אם בכל זאת החלטתם להוציא כמה אלפי שקלים על מסך חדש - זה מה שאתם צריכים לדעת (ותודה לליאור קורן מאתר dtown על הסיוע).
אז איך נראית הטלוויזיה הבאה שלכם - גירסת האמ;לק
מסך שטוח ענק – מינימום 55 אינץ', ולא לפחד מיותר גדול – באיכות 4K, עם HDR וקצב ריענון של לפחות 100 הרץ, מתוצרת סמסונג, LG או סוני, לא חייב להיות חכם ולא חייב להיות OLED. תקציב של 4,000-5,000 שקל יכול בהחלט להספיק. תתחדשו.
42 אינץ' או 65 אינץ'?
מה היה פעם: התפיסה הרווחת לפני עשר ואפילו חמש שנים הייתה ברורה למדי – מסך גדול מדי זה רע ומזיק לבריאות. אנשים היו מתבקשים למדוד את המרחק של הספה או המיטה מהקיר שאליו תיצמד הטלוויזיה, מתוך מחשבה שאם יושבים קרוב מדי, לא רק שיכולים לקבל כאבי ראש ועיניים - לזה מתרגלים – אלא שפשוט רואים פחות טוב, וזו כבר טרגדיה אמיתית.
מה קורה היום: "הנוסחאות של העבר כבר לא רלוונטיות", פוסק קורן בהחלטיות. "באופן כללי, ובמיוחד כאשר רוכשים מסך 4K, ככל שאיכות השידור טובה יותר, והיא רק הולכת ומשתפרת בשנים האחרונות, אז כמה שיותר גדול יותר טוב. עד לא מזמן אנשים היו קונים מסכי 42 אינץ', והיום זה גודל שנחשב בדיחה. לצפייה ממרחק של 3-4 מטרים, אפשר בכיף ללכת על גודל מסך של 65 אינץ'". זה גם הגודל שפופולארי בחנויות. הוא נשמע לכם כמו בדיחה? רוצים לא להחליף השנה רכב? "נכון להיום יש כבר מסכי 75 אינץ' בתקציבים של 10,000-20,000 שקלים".
חשוב לשים לב: כדאי בהחלט להתאים את המסך לסלון שלכם - לא מבחינת גודל המסך, אלא דווקא מבחינת זוויות צפייה. "אם אתה הולך לארח את כל החבר'ה לצפייה במשחקי המונדיאל", מסביר קורן, "סביר שחלקם יישבו בזווית ויראו את המשחק מהצד, אז חשוב לבדוק את העניין בחנות - פשוט לעמוד מכל הצדדים ולבדוק איך רואים במסך. במסכים פחות איכותיים השחור יאפיר והגוון של הצבע ישתנה כשצופים בזווית, כך שאלה שיצפו מהצד יראו תמונה פחות טובה. כדאי גם לבקש מהמוכרים להקרין בטלוויזיה תכנים שיש בהם שחור בתמונה, ולבדוק שהוא לא מחוויר או מאפיר בצדדים".
4K או HD?
מה זה בכלל: מדובר על הרזולוציה של המסך - כמות הפיקסלים שהוא מסוגל להכיל. כל מסך בנוי מריבועים קטנים שמסוגלים להחליף צבע. מסכי 4K מכילים כ-4,000 פיקסלים ברוחב התמונה. בתקן הביתי המספר המדויק הוא 3,840, מבהיר קורן, ו-2,160 לגובה. זאת לעומת מסכי HD, שמסוגלים להכיל 1,920 פיקסלים לרוחב ו-1,080 לגובה. "בפועל מדובר על הבדל של פי 4", הוא מדגיש, "8 מיליון פיקסלים במסכי 4K, לעומת 2 מיליון פיקסלים במסכי HD". וזה חתיכת הבדל.
האם אתם צריכים את זה: התשובה הקצרה היא כן. נכון שרוב הערוצים בארץ משדרים רק באיכות של HD ולא ב-4K (למרות שהאפליקציה של "כאן" מבטיחה לשדר את המונדיאל באיכות 4K, וכך גם דרך ממירים מסוימים של ספקיות הטלוויזיה), ונכון שרוב הסרטים והסדרות הנפוצים שאתם צופים בהם מגיעים מותאמים לרזולוציית 1080p, אבל זה משנה כבר היום. "מחירי מסכי 4K ירדו לרמה כזו שאין טעם לקנות מסך שאינו כזה", טוען קורן. "במחיר של 4,000-5,000 שקלים כבר אפשר לקנות מסך 4K ולהיות מוכנים לעתיד. חוץ מזה שנטפליקס כבר משדרת בארץ איכות תמונה של 4K ויש לה לא מעט צופים בארץ".
חשוב לשים לב: מסכי 4K בדרך כלל מגיעים (ושווה לבדוק שזה אכן כך) עם תכונה שנקראת HDR - טווח דינמי רחב, וזה כבר מצב שיכול לשנות, ובכן, את כל התמונה: "במצב HDR המסך מצליח להשיג עוצמת הארה חזקה אבל לשמור על גוון שחור טוב", אומר קורן. "מסכי HDR מציגים תמונה מבריקה, בוהקת, דינמית לעין עם צבעים עזים ורוויים. זה פחות רלוונטי למונדיאל, אמנם, שלא ישודר ב-HDR, אבל יש את זה בנטפליקס וחבל שלא לנצל את האופציה הזו". מה קורה כשצופים בתכני HD או 4K רגילים ללא HDR? "התמונה פשוט לא תהיה זוהרת", אומר קורן. וזוהר זה יופי של דבר.
קצב ריענון המסך
מה זה: "פעם, למסכי ה-LCD הייתה בעיה של זמן תגובה", מסביר קורן, "כשהתמונה הייתה מתחלפת היה אפשר לראות שרידים של התמונה הקודמת טבועים במסך לכמה שניות, אז החליטו לפתור את זה בצורה מלאכותית - בין כל שני פריימים היו יוצרים פריים שלישי מלאכותי לגמרי. אם למשל היה פריים שבו הכדור היה בצד ימין ומיד לאחר מכאן פריים שהוא בצד שמאל, אז המסך ייצר בעצמו פריים נוסף שבו הכדור נמצא באמצע". כלומר, התמונה שהתקבלה הייתה חלקה יותר לעיני המתבונן, אבל הבעיה היא שזה יצר את אפקט "אופרת הסבון", הוא אומר, כי זה היה נראה כמו צילום במצלמת וידאו ביתית. "זה היה מחליק תנועות שלא אמורות להיות מוחלקות במציאות, ופוגם בטבעיות. אני תמיד הייתי מבטל את זה כי זה נראה פחות טבעי".
האם אתם צריכים את זה: לא ממש, ולמרבה השמחה זה כבר לא ממש רלוונטי - "כל מסך היום שיש לו קצב ריענון של 100 או 200 הרץ עושה את העבודה".
חשוב לשים לב: אם רכשתם מסך טלוויזיה חדש, במיוחד אם הוא מתצוגה, כדאי לדפדף בתפריט ההגדרות לאופציה של מצב התמונה. סביר להניח שתגלו כי התמונה נמצאת במצב 'דינמי', שהוא מצב שמיועד לתמונה מוקצנת עבור הדגמות בחנות. "הצבעים בו לא טבעיים, והכל מוקצן וחד מדי", אומר קורן, "כדאי להוריד את זה ולהעביר למצב של 'סטנדרט' או 'רגיל'".
LED או OLED או QLED?
מה זה: טכנולוגיה של הארת הפיקסלים. כל פיקסל בטלוויזיה צריך להיות מואר כדי להציג צבע. במסכי LED (או LCD כפי שהיה נהוג לקרוא להם עד לא מזמן, ראשי תיבות של תצוגת גביש נוזלי), ישנן נורות LED בגב המכשיר שמאירות את כלל הפיקסלים ביחד, בעוד במסכי OLED (שהוא LED "אורגני" - לא נתעכב על זה), כל נקודה בתמונה מורכבת מחומר זרחני שמסוגל להאיר את עצמו באופן פרטני. התוצאה, בסופו של דבר, היא צבע שחור מדויק יותר וצבעים חדים יותר. מצד שני, אומר קורן, מסכי LED מסוגלים להציג עוצמת הארה חזקה יותר בתמונה. פעם, אגב, היו גם מסכי פלזמה שעבדו בטכנולוגיה אחרת לגמרי, אבל הם כבר סוג של היסטוריה (אז להביט בחשדנות במוכר שמנסה למכור לכם פלזמה).
האם אתם צריכים את זה: עכשיו הגיע הזמן להעיף מבט בסלון או בחדר שבו אתם מתכננים למקם את הטלוויזיה. "אם מדובר על סלון מואר עם חלונות פתוחים - עדיף מסך LED שיש לו עוצמת תאורה חזקה", טוען קורן. "אבל בשביל לצפות בסרט קולנוע בסביבה חשוכה, סביר שה-OLED יעניק חווית צפייה טובה יותר עם צבעי שחור מדויקים, ניגודיות אינסופית וזוויות צפייה יותר רחבות".
חשוב לשים לב: מסכי OLED מגיעים בגודל מינימלי של 55 אינץ', ולמרות שהם יותר נפוצים והמחיר הוא לא מה שהיה פעם, חשוב לציין שהם בהחלט יקרים יותר ממסכי LED. קורן אומר שהיום אפשר להשיג מסך OLED של 55 אינץ' בכ-7,000 שקלים, ומסך של 65 אינץ' יצריך אתכם לחשוב על חופשה בחו"ל, בכ-12 אלף שקלים, ואלה מחירים שלפני 4 שנים היו מוכפלים פי 4, אבל עדיין.
מסך קעור או ישר?
מה זה: בשנים האחרונות התחילו לא מעט יצרניות טכנולוגיה להציג מסכים שמתקערים פנימה, כלומר בעלי קצוות שמתעגלים כלפי הצופה, במטרה לספק זווית צפייה ושדה ראייה רחב יותר עבור העיניים. זה בהחלט נראה מגניב ושונה.
האם אתם צריכים את זה: התשובה הנחרצת היא לא. "זה סוג של טרנד שהולך ויורד", אומר קורן, "ובהחלט רואים חזרה למסכים שטוחים". המסכים האלה עדיין נמכרים אבל לא בכמויות, אז חבל להוציא על זה כסף. אל תתפתו!
טלוויזיה טיפשה או Smart?
מה זה: ממש כמו בסמארטפון, טלוויזיה "חכמה" היא טלוויזיה שמתחברת לאינטרנט באמצעות WiFi ויש בתוכה אפליקציות, כמו למשל יוטיוב או נטפליקס, שמסוגלות להזרים תכנים מהאינטרנט ישירות למסך בלי גורם ביניים כמו סטרימר או חיבור למחשב.
האם אתם צריכים את זה: כן, אבל גם לא. נסביר: קודם כל, כיום אין כמעט טלוויזיות איכותיות שהן לא סמארט, בטח שלא באיכות של 4K. "כל דגמי הביניים ומעלה הם סמארט", אומר קורן, "וכל טלוויזיה שמתומחרת ב-4,000 או 5,000 שקלים היא חכמה, כי זה כבר התקן. נטפליקס, למשל, מגיעה כבר כסטנדרט כמעט בכל הטלוויזיות, ויש אפילו מסכים של סמסונג ו-LG שיש בהם אפליקציות ישראליות, וזה יתרון. כמו למשל האפליקציה של תאגיד השידור 'כאן', שהולכת לשדר את שידורי המונדיאל באיכות של 4K (ללא HDR, כאמור, אבל גם זה משהו), קיימת כבר בחלק ממסכי סמסונג שנמכרים בארץ וגם ב-LG".
אבל - וזה אבל גדול - לא שווה להתעקש על זה, כי אפשר בקלות להפוך כל טלוויזיה טיפשה לחכמה באמצעות מזרים מדיה, כלומר סטרימר. יש סטרימרים מבוססי אנדרואיד כמו MiBox של שאומי שעולים מאות בודדות של שקלים, וכמובן שהממיר שאתם קונים או שוכרים או שואלים מספקית האינטרנט שלכם סוג של הופך את הטלוויזיה לחכמה.
נדגיש: "טלוויזיה בראש ובראשונה קונים בשביל איכות תמונה", הוא פוסק. "סמארט זה משהו זמני שמתחלף, ולכן צריך להיות בעדיפות משנית ונמוכה בתוך מערך השיקולים".
מותג חדש או מוכר וידוע?
מה זה אומר: ההתלבטות הקפיטליסטית הנצחית בין מוצר יקר שעליו מתנוסס שמו של מותג פרימיום בתחום, לעומת חברה פחות מוכרת שמציעה בדיוק את אותו מפרט - אבל בחצי מחיר. התחושה המבאסת היא שפשוט זורקים כסף לפח על שם גדול, ואולי זה לא תמיד מצדיק את זה.
האם אתם צריכים את זה: לא נלך סחור סחור - "הייתי בהחלט ממליץ לרכוש מותג מוכר ומוביל", מכריע קורן בסוגייה. "המותגים המובילים בתחום הם סמסונג,LG וסוני, שהן חברות שמשקיעות באיכות תמונה, במעבדי וידאו משוכללים ובפאנלים עוד יותר משוכללים. המותגים הסיניים נמצאים תמיד במרדף, לאט לאט הם מדביקים את הפער ובמגמת שיפור ניכרת, אבל הם עדיין לא שם. מסך טוב של סוני נותן תמונה קולנועית ועמוקה יותר עם שחור עמיד יותר".
אבל: בסופו של דבר זה הכל עניין של מחיר, וכמה (אלפי) שקלים אתם מוכנים להשקיע.
ומה לגבי אודיו?
"חלק לא מבוטל מחוויית הצפייה בכדורגל זה הסאונד", אומר קורן. "מי שרוצה להיכנס לתוך החוויה של משחק, הייתי ממליץ לו לרכוש מקרן קול או סאונד בר - פס רמקולים צר, ארוך ומעוצב יפה ומודרני ויש בתוכו רמקולים קטנים, והוא למעשה מחליף את מערכת הקולנוע הביתי של פעם. כיום מצמצמים את כל הרמקולים לפס אחד, שמחובר לסאב וופר אלחוטי כך שהוא לא תופס יותר מדי מקום, ואז אפשר ליהנות משידורים שמשודרים בערוצי סטריאו, כשחלק מהתכנים אפילו משודרים ב-5 ערוצי קול שונים (כמו דולבי דיגיטל). יש מקרני קול שיודעים ליצור אפקט של צליל היקפי (סראונד), כך שאם מישהו מבקיע גול, שומעים בחדר צעקות מהדהדות שעוטפות אותו. יש אמנם טלוויזיות שמגיעות עם רמקולים טובים למדי, אבל סאונד בר בעלות של 1,500-2,000 שקלים יכול בפירוש לשפר את הסאונד ולהעניק חווית צפייה אחרת לגמרי".
ודיליי?
זה תלוי בספקית הטלוויזיה שלכם.