סטרימרים, אולטרבוקים, סלולריים חכמים וטלוויזיות נבונות שגם יודעות את התורה – מגוון האפשרויות להעביר תכנים היום באופן אלחוטי למסך בסלון, גדולות מבעבר. הנה הדרכים העיקריות שעומדות כיום לרשותכם להשתחרר מהכבלים.
dlna
אם ברשותכם טלוויזיה חכמה, כזו שמתחברת לרשת הביתית, סביר להניח שהיא תומכת בתקן dlna. dlna הם ראשי תיבות של Digital Living Network Alliance, תקן אחיד להעברה אלחוטית של תכנים בין מכשירים, על בסיס WiFi. תקן זה הוא כיום התקן העיקרי בשטח להעברת תכנים ללא כבלים – מהמחשב או מהסלולרי. תקן all share של סמסונג, למשל, מבוסס על dlna ומשמש כתקן משנה שלו.
ווינדוס 7 וגם ווינדוס 8 תומכות גם הן ב-dlna באופן מובנה, כעיקרון. ב-8, מתוך סייר הקבצים, פשוט סמנו קובץ וידאו ובחרו באפשרות "הפעל אל". התקנים תומכי dlna יופיעו אוטומטית ברשימה. ב-7, עדיין מומלץ להתקין תוכנת שרת dlna חיצונית, כמו למשל, Serviio.
אם אתם רוצים להזרים באמצעות dlna תכנים מהסלולרי שלכם, פתחו את אפליקציית הזרמת תכני המדיה (כל יצרן מכנה אותה בשם אחר – אצל סמסונג זה all share, אצל LG זה SmartShare וכך הלאה), בחרו באפשרות של המכשיר שלכם כמקור ובחרו לאן תרצו להזרים תכנים – שוב, כמו בווינדוס, סביר להניח שהטלוויזיה החכמה שלכם כבר תופיע כהתקן ברשימה.
אם הטלוויזיה שלכם לא מופיעה ברשימה, בדקו בהגדרות שלה והיוועצו במידת הצורך במדריך המשתמש או פנו לתמיכה הטכנית של היבואן.
WiDi
WiDi, הוא קיצור של Wireless Display, ותקן שמקודם בעיקר על ידי אינטל. הוא עובד כמו בלוטות': חיבור ישיר בין שני מכשירים שמדברים ביניהם, אבל בפס רחב הרבה יותר, מה שאומר שאפשר להעביר דרכו וידאו באיכות גבוהה לצד צליל היקפי.
WiDi הוא פתרון שאינטל כבר שילבה בשני הדורות האחרונים של פלטפורמות המעבדים שלה, מה שאומר שכל נייד חדש כמעט שתקנו כיום, מכיל את היכולת הזו, לשדר ב-WiDi, וגם כבר כמה סלולריים (שעוד לא משווקים כאן) המבוססים על פלטפורמות של אינטל. כדי להתאים שני התקני WiDi, השתמשו במנהל ה-WiDi המותקן באולטרהבוק שלכם (לרוב יימצא במגש המערכת).
בצד הקולט, יש עדיין עוני מסוים. יש כבר כמה יצרניות טלוויזיות שתומכות בתקן הזה, אבל הדרך העיקרית שזמינה כיום בשוק לחיבור אלחוטי של WiDi היא קופסה חיצונית של D-Link, תחת שם הדגם DHD-131, שעולה כמה מאות שקלים. את הקופסה הזו מחברים עם כבלים לטלוויזיה (אין מה לעשות) בחיבור HDMI או אנלוגי, והיא זו שמסוגלת לתקשר ולתווך בין הטלוויזיה שלכם למחשבים או סלולריים תומכי WiDi
Miracast
Miracast הוא תקן אלחוטי להעברת וידאו, צעיר ומלהיב, שעתידו עוד לפניו מבית ה-Wi-Fi Alliance, הגוף שאחראי על תקינת Wi-Fi. כיום יש קצת יותר ממאה מכשירים מאושרים שתומכים בטכנולוגיה הזו.
ברם, את הבעת האמון הגדולה ביותר קיבלה מיראקאסט מגוגל, שהודיעה כי גירסה 4.2 של אנדרואיד תתמוך בטכנולוגיה.
כך שאם כבר ברשותכם טלפון עם אנדרואיד בגירסה 4.2, כמו למשל ה-Xperia Z של סוני, יש לכם אפשרות בזמן הקרנת סרט במכשיר בשם Throw, שתאפשר לכם "לזרוק" את התוכן ישירות על מסך הטלוויזיה שלכם, בתנאי שהוא תומך במיראקאסט (ורוב הסיכויים שלא).
לשם כך, בדומה לפתרון של D-Link עם WiDi, הוציא חברת LG למשל, התקן חיצוני שמאפשר לתווך בין מסך טלוויזיה (בחיבור HDMI) לבין התקנים תומכי מיראקאסט, תחת שם הדגם LG DWD-300 . מצד אחד מחברים אותו לחשמל ולטלוויזיה, ואז אפשר ל"העיף" תכנים למסך המחובר אליו.
השיטות המסורתיות
כמובן, מלבד כל התקנים האלה, ישנן הדרכים המסורתיות יותר, של חיבור סטרימר שעולה כמה מאות שקלים לטלוויזיה, או מחשב זעיר – כמו שאלה שכבר כתבנו עליהם בכתבה על איך להפוך את הטלוויזיה שלכם לטלוויזיה חכמה.