יש להם מוניטין איום ונורא. הם מטרידים את כלל הציבור ורבים מהם נתבעים בבית משפט ומשלמים כסף רב. רובם עבריינים לכל דבר ועניין. ובכל זאת, הספאמרים לא עוצרים. ניוזלטרים לא רצויים, פרסומות שנשלחו כסמס בסלולר, שיחות טלפון בכל שעות היום ממספרים לא מוכרים. המטרה אחת – למכור לכם משהו שלא רציתם לקנות.
עם כל כך הרבה הגבלות, סכנות ויחס עוין של לקוחות, האם משתלם לשלוח הודעות ספאם? כנראה שכן. מדובר בשיווק המוני (שכולל שווקים בישראל ובחו"ל), דינמי ונגיש. אין צורך בחברת פרסום ולא בקניית זמן מסך. ניתן להוציא קמפיין בכל שעה, ולחדש קמפיינים ללא הפסקה. הפורמט גמיש והעלות היא אפסית – לבטח זולה מאוד מאוד לעומת מודעה בעיתון או פרסומת בטלוויזיה. העלות של משלוח עשרות אלפי הודעות טקסט היא כ-4 אגורות להודעה.
עוד ב-mako כסף:
- עצמאי, הכתבה הזו יכולה להציל את העתיד שלך
- מה עושים אחרי שנפתח לכם תיק בהוצאה לפועל?
- הביטוחים שלא ידעתם שאתם צריכים
מקסימום זה יצליח
ובכל זאת, האם באמת עושים מזה כסף? במפתיע, התשובה כנראה חיובית. מחקר מ-2012 העריך שעסקאות שמקורן בספאם בארה"ב מייצרות הכנסות של בין 180 ל-360 מיליון דולר בשנה. האשמים במצב הם כרגיל, הגולשים. היחס בין כמות ההודעות הנשלחות למכירה אחת הוא עצום, אבל העלות הנמוכה מפצה על הכל.
"הספאמרים פועלים מתוך אמונה שלא יתפסו אותם. הרי מספר התביעות לעומת מספר הודעות הספאם הוא זעום", אומרת בלה עברון, מומחית לשיווק באינטרנט. רוב האנשים לא מתייחסים, מוחקים, משתמשים באמצעי סינון של הדואר האלקטרוני שלהם, ותמיד יהיו כאלה שכן יסתכלו, ובין אלה יהיו אולי גם כאלה שירצו את המוצר או השירות. חוץ מזה, אומרים שגם פרסום שלילי הוא פרסום – כלומר, השם/המותג הופיע בהודעה וזה נחרט במוחו של האדם שקיבל את ההודעה".
גם עורך הדין יורם ליכטנשטיין, המתמחה באינטרנט ובקניין רוחני, מבהיר שהספאמרים בוחרים להתעלם מהחוק או לקוות שהוא יפסח עליהם. "זה כדאי להם כלכלית", הוא מסביר. "בתי עסק קטנים שמתקשים בתקציבי שיווק יכולים בצורה כזאת להגיע לכמות גדולה של לקוחות. ספאם נכון מגיע להרבה לקוחות רלוונטיים בעלות לא גבוהה".
שני עקרונות עיקריים מובילים את תעשיית הספאם. הראשון הוא כמות. משלוח של עשרות אלפי הודעות, ולעיתים מיליוני הודעות יכול להוביל לכמות עסקאות שתצדיק את המאמץ. השני הוא אפיון. לשלוח את ההודעה הרלוונטית לאדם הנכון.
שולחי דואר הזבל מפעילים רובוטים לאיסוף מידע, שסורקים אתרים כדי למצוא כתובות מייל רלוונטיות, או משתמשים בכתובות מייל דינאמיות. איגוד האינטרנט הישראלי פרסם נתונים מתוך פרויקט Honey Pot, מערכת מבוזרת לאיסוף מידע מזהה אודות שולחי דואר זבל, לפיו ישראל מדורגת במקום ה-23 במיקום שרתי דואר זבל עולמיים ומהווה בית ל-1.2% מהשרתים השולחים דואר זבל בעולם.
בנוסף, הפרטים האישיים שלכם (שקיימים ממועדוני לקוחות בסופר וכו'), נאגרים במאגרי מידע שנמכרים לחברות מסחריות. לטענת החברות העוסקות בתחום, מדובר בעיסוק חוקי לחלוטין, אף שרובן עוסקות במקביל בניהול מאגרי מידע עבור חברות גדולות. תחקיר כלכליסט מצא שהעלות לרשומה שמכילה את מספר הטלפון שלכם ופרטים סודיים נעה בין 60 ל-75 אגורות. קובץ של 10,000 רשומות יכול לעלות 6,000 שקל בלבד. מחיר נמוך כדי למצוא את הלקוחות הפוטנציאליים הנכונים. צלצלתם לברר פרטים על משכנתא? סיכוי סביר שתקבלו הצעה להלוואה למייל או לסלולר בקרוב. כיוון שהחברות האלה ממשיכות להרוויח כסף, כנראה שמספיקים לקוחות בודדים שמתפתים לבצע עסקה כדי להצדיק את המהלך המפוקפק כולו.
החוק מנסה לבלום, אבל התביעות לא מגיעות
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקשורת האוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ללא אישור של הנמען. כוונת החוק הכללית אינה לאסור משלוח דואר פרסומי מטריד (ספאם, דואר זבל), אלא לאפשרו בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, להסדיר למי מותר לשלחו, מה הוא צריך לכלול וכיצד יש להתייחס לפניות לחדול ממשלוח שלו.
חשוב להבהיר: החוק אינו מונע משלוח דואר פרסומי, אלא מכתיב את הכללים שיש לפעול לפיהם כדי שמשלוח כזה יהיה מותר. החוק מכיר ביתרונות המסחריים של פרסום, אבל מבקש להגן גם על זכויות ציבור מקבלי הדואר.
מה אתם צריכים לעשות כדי לקבל פיצוי? לתבוע את שולח דואר הזבל (אפילו ללא עו"ד, בבית משפט לתביעות קטנות). כל שאתם נדרשים להוכיח הוא שנשלחה אליכם הודעה, ההודעה נשלחה על ידי המפרסם אותו אתם תובעים ושמדובר בהודעה שנשלחה בניגוד לחוק.
לדברי עו"ד ליכטנשטיין, רוב הציבור מודע לזכותו שלא לקבל הודעות ספאם, אך לא נלחם עליה באמצעות תביעות, משום שמדובר במאמץ די גדול שבסופו מסתכם הפיצוי בכמה מאות שקלים (עד 1,000 שקל לכל הודעה, על פי החוק) על כל תביעה. עם זאת, מספר התובעים עולה כל הזמן, ולדברי עו"ד ליכטנשטיין, למשרדו מגיעות בכל שבוע כ-10 פניות מכאלה שמעוניינים לתבוע שולחי דואר זבל.
מה ייחשב כדואר זבל?
עו"ד ליכטנשטיין: "החוק קובע שתי אפשרויות למשלוח דואר זבל חוקי: מי שמאשר באופן מפורש ובכתב את רצונו לקבל את הדואר, ומי שמסר את פרטיו ולא השתמש באפשרות שנשלחה לו להודיע שאינו מעוניין במשלוח פרסומת".
"על פי החוק המסר חייב לכלול את המילה 'פרסומת' בתחילתו או בכותרת שלו", מסביר עו"ד ליכטנשטיין. "הוא חייב לכלול את שם המפרסם ודרכי יצירת הקשר עימו. לפרט את הזכות לסרב לקבלת דואר זבל פרסומי כזה ואפשרות נוחה וחינמית להסיר עצמך מרשימת התפוצה".