אחרי שהידרדרה ישראל במדד הקידמה הטכנולוגית של ארגון התקשורת העולמי (ITU) הכפוף לאו"ם, נתונים חדשים מצביעים כי המדינה מידרדרת גם במדד מהירות הגלישה State of the Internet של חברת אקמאי.
חברת אקמאי מספקת לחברות אינטרנט בינלאומיות רשת של שרתים בפרישה גלובלית לטובת האצת הגלישה, כך שגולשים מכל מדינה יוכלו לקבל את התוכן (בעיקר וידאו) משרת קרוב ולא מרוחק. תחום הפעילות הזה מכונה CDN. אקמאי היא החברה הגדולה בתחום, ובאמצעות השרתים שלה היא אוספת מידע מדויק על מהירות הגלישה האמיתית בכל מדינה, בשונה למשל ממדד NetIndex המבוסס על בדיקות SpeedTest שבודק רק את המקטע המקומי - בין המחשב לשרת של ספקית האינטרנט.
במדד מהירות הגלישה ישראל לא רק מדרדרת במקומה הבינלאומי, כלומר בהשוואה לקצב התקדמותן של המדינות האחרות, אלא גם בקצב הגלישה האבסולוטי, כלומר ביחס למצב כאן במדדים הקודמים. אקמאי מדווחת כי קצב הגלישה הממוצע לרבעון השלישי של 2015 בישראל הוא 11.2 מגה-ביט לשנייה- ירידה של 7% במדד מול הרבעון הקודם ו-1.5% לעומת הרבעון המקביל ב-2014. ישראל מדורגת במקום ה-25 בעולם מבחינת קצבי הגלישה שלה. - ירידה משמעותית בדירוג העולמי: בתחילת השנה ישראל נמצאה במקום ה-17.
על פי הדו"ח, רק 14% מהישראלים אכן גולשים במהירות שגבוהה מ-15 מגה-ביט לשנייה, ירידה של 22%. אלו נתונים מפתיעים לנוכח דיווחי חברות התשתית, בזק ו-HOT, על קבצי הגלישה אשר הלקוחות משלמים עליהם ושידרוגי מהירות הגלישה שלקוחות רוכשים. יתכן שהביצועים החלשים קשורים לביצועי ספקיות האינטרנט, או אפילו לרפורמה בפס הרחב. בכל אופן, אלו נתונים שצריכים להטריד את משרד התקשורת ולהיבדק.
אקמאי החלה לפרסם גם מדד חדש, המכונה: Mobile Penalty, המודד כמה "נענשים" לקוחות על גלישה בסלולר מול האתר הרגיל מבחינת מהירות טעינת האתר. בישראל זה פי 1.2: זמן הטעינה של אתר ממוצע בישראל הוא 2470 מילי-שניות ושל אתר סלולרי 3020 מילי-שניות. הממוצע העולמי דומה לביצועים בישראל, פי 1.3, ומתוך 66 המדינות שנסקרו בדו"ח, רק ב-6 ה"ענישה הסלולרית" הייתה חיובית - כלומר אתרי הסלולר נטענו מהר יותר מגרסאות המחשב אל אותם אתרים.
