באחרונה השיקה גולן טלקום חבילת Unlimited לחו"ל תחת הסיסמה "הכל כלול - גם בחו"ל". הבעלים, מיכאל גולן, הודיע כי כל לקוחות החברה בחבילה ה"יקרה" יחסית של 99 שקל לחודש יכולים לנסוע לחו"ל - ולהמשיך להשתמש במכשיר כרגיל - גלישה, הודעות טקסט ודקות שיחה, בלי לשלם עליהן תוספת לחשבון החודשי הקבוע.
לא הרבה זמן עבר וכבר חברת סלולר גדולה אחת נגררה למאבק על המחירים בחו"ל. פלאפון יצאה עם חבילה דומה מאוד משלה: מי שמשלם לחברה 99 שקל בחודש מקבל גלישה בחו"ל עד 100 מגה ביום חינם, בהגבלה של עד 15 יום בשנה.
מדוע גולן בחרה להסתער דווקא על שוק הנדידה הסלולרית בחו"ל? האם היא תפסיד או תרוויח כסף מהמהלך? מה הנזק הפוטנציאלי לחברות הסלולר, ומדוע יש הטוענים שאלה דווקא חדשות טובות עבור החברות הגדולות?
שמועה במשרד התקשורת טוענת כי השר הקודם, משה כחלון, לא מיהר לטפל במחירי הנדידה בחו"ל השערורייתיים שחברות הסלולר גבו (ועדיין גובות) - שכן מחירי השימוש בסלולר בחו"ל נתפשו אז כ"צרות של עשירים". בין אם השמועה נכונה ובין אם לאו, הנתונים מוכיחים כי השימוש בסלולרי בחו"ל ממש לא שמור רק לפלח צר מהאוכלוסייה.
על פי נתוני הלמ"ס מינואר 2014, ב-2013 היו 4.8 מיליון יציאות לחו"ל של ישראלים - עלייה שנתית של 9%. 2.6 מיליון ישראלים (כ-30% מהאוכלוסייה) יצאו לחו"ל ב-2013 - עלייה שנתית של 8%. 1.7 מיליון יצאו לחו"ל פעם אחת, ואילו 900 אלף ישראלים יצאו מהמדינה פעמיים או יותר.
עונת הנדידה
הישראלים אוהבים מאוד להיות זמינים גם בחו"ל, ולהשתמש בסלולר "כמו בבית" - לגלוש, לנווט ולשתף חוויות. אף שיש פתרונות זולים הרבה יותר, כמו רכישת כרטיס SIM מקומי במדינת היעד, רוב הישראלים חסרים את הידע כשזה מגיע לפתרונות מתקדמים בסלולר, ופונים לפתרון הפשוט - רכישת חבילה לחו"ל שמשווקות מפעילות הסלולר.
עד היום נתוני פעילות הסלולר לגבי שוק הנדידה היו חסויים, וההערכות דיברו על שוק של 1-2 מיליארד שקל בשנה. לידי TheMarker הגיעו נתוני האמת לגבי שוק הנדידה והכנסות חברות הסלולר ממנו, וכן עלות הדקות שגובות החברות, והן חושפות את עומק העוול הצרכני במחירוני חברות הסלולר ליוצאים לחו"ל.
שוק הנדידה (רומינג) בישראל עבור ארבע מפעילות הסלולר הגדולות - סלקום, פרטנר, פלאפון ו-HOT מובייל - מסתכם ב-640 מיליון שקל בשנה, נמוך מההערכות בשוק. החלק הארי של השוק, 520 מיליון שקל בשנה, מגיע מנדידה יוצאת - כלומר, שימוש של ישראלים בסלולר בחו"ל. שאר הסכום, כ-120 מיליון שקל בשנה, מגיע מהכנסות לחברות הסלולר מתיירות נכנסת.
איך עובדות שיחות מחו"ל, ומדוע משתמשים במלה נדידה? כשתייר ישראלי יוצא לחו"ל, הוא יכול להמשיך לקבל שירות ממפעילת הסלולר שלו. למפעילה אין אנטנות בחו"ל, ולכן היא חותמת על הסכם עם כמה מפעילות מקומיות. במסגרת ההסכם, כל הפעילות הסלולרית של התייר תעבור על הרשת של אותה מפעילה זרה. לכן קוראים לזה נדידה.
חברת הסלולר הישראלית משלמת למפעילה הזרה על כל דקת שיחה, הודעת SMS או על גלישה לפי הסכם שנחתם ישירות ביניהן. מדובר בשוק חופשי ומשוכלל, מעין בורסה בין המפעילות של רכישה ומכירה של דקות, והתעריפים עשויים להשתנות בתוך זמן קצר.
אגב, אם מפעילה ישראלית חותמת על עסקה זולה עבורה, למשל עם חברת וודאפון באנגליה, היא יכולה לנסות "לנתב" את הלקוח ככל האפשר לקבל שירות דווקא מוודאפון אנגליה כשהוא נמצא בממלכה. הרי המחיר לצרכן לדקה נשאר אותו הדבר, אז הרווח של המפעילה גדל כשהלקוח נודד על הרשת הזולה יותר מבין הרשתות באנגליה. לפרקטיקה הזו קוראים "סטירינג", ויש בה גם צד שלילי: המפעילה מנסה לנעול את הלקוח לרשת הכי זולה עבורה, אבל לא בהכרח לרשת עם הקליטה הטובה ביותר בכל נקודת זמן עבור הלקוח.
המחירונים נחשפים
הנתונים שהתקבלו בנוגע למחירים שמשלמות חברות הסלולר הישראליות בממוצע על נדידה מאפשרים לערוך השוואה למחירונים לצרכן, ושופכים אור על הרווחיות של החברות מנדידה.
נתחיל בדקות שיחה: ביעדים הישראליים הנפוצים ביותר - ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת - מחיר דקת שיחה מחו"ל אותה רוכשת חברת הסלולר הוא החל ב-5 אגורות לדקה, אבל לרוב הוא כ-40 אגורות לדקה. יוצאי דופן הם יעדים פופולריים כמו תאילנד ורוסיה, שם המחיר לדקה עבור חברת הסלולר עשוי להגיע עד 2.5 שקלים לדקה.
באשר להודעות SMS, מדובר במוצר בעלות נמוכה יותר: טווח המחירים שבו רוכשות חברות הסלולר הישראליות הודעת טקסט מהחברה המארחת בחו"ל הם 10-20 אגורות, עד 80 אגורות להודעה במקרים חריגים, אבל מרבית ההודעות נרכשות במחיר שהוא פחות מ-50 אגורות למסרון.
גלישה היא מוצר יקר יותר, ויש בו שונות גדולה יותר בין החברות. עלות גלישה לחברות יכולה להסתכם ב-10 אגורות למגה-בייט, אך במרבית המדינות המחיר הוא 30-40 אגורות למגה-בייט גלישה, וביעדים מסוימים המחיר יכול להאמיר עד 2.4-3.6 שקלים למגה-בייט.
מחירי המחירון של חברות הסלולר חושפים את גודל העוול הצרכני. ניקח לדוגמה חבילה פופולרית בשם פלאפון Travel, שמציעה חברת פלאפון. עלות דקת שיחה ללקוח היא 2.5 שקלים, לעומת עלות גולמית לחברת הסלולר של כ-40 אגורות. הלקוחות משלמים 2.5 שקלים להודעת SMS, לעומת עלות של 10-50 אגורות לחברת הסלולר.
בנוסף, פלאפון גובה עוד 19.90 שקל על עצם הפעלת החבילה, תשלום אותו מכנה גולן "קנס" על עצם הזכות לשלם לחברת הסלולר עוד כסף. אפשר לרכוש מפלאפון חבילה אחרת בשם Travel+, שבה מחיר הדקה וההודעה נמוך בהרבה - 89 אגורות לדקה - אך כרוכה בעלות חד-פעמית של כ-50 שקל לנסיעה.
בחבילת החו"ל של סלקום עלות דקה או הודעה היא 69 אגורות, אך היא כרוכה בתשלום של 75 שקל כדי להפעילה. כך פועלת נדנדת מחיר החו"ל: עלות החבילה עולה, עלות הדקה יורדת ולהפך - וככל הנראה, בסופו של דבר המחיר דומה בשני המסלולים.
באשר לגלישה, הדברים ברורים פחות. בחבילת Travel של פלאפון, עלות גלישה יומית היא 30 שקל ל-100 מגה-בייט. סלקום גובה מחיר זהה על מחצית הנפח - 50 מגה-בייט ביום. ככל הנראה, אם לקוח ינצל בדיוק 100 מגה-בייט, החבילה לא רווחית במיוחד לפלאפון. אלא שבחבילות הגלישה, אם לקוח לא מגיע לניצול מלא, חברת הסלולר מרוויחה, ואם לקוח חורג מעל נפח החבילה, הוא משלם מחירי חריגה - ושוב החברה מרוויחה.
עלות זניחה לחברת הסלולר
ניתן לראות כי המרווחים בין העלות הגולמית של המוצרים לחברות הסלולר לבין המחירים בתעריפון הם ענקיים ומאפשרים לחברות להרוויח יפה על חבילות החו"ל. בכיר בתעשייה העריך כי מדובר כנראה בענף הפעילות הכי רווחי של החברות, עם שיעור רווחיות של יותר מ-60%. לא סתם גולן מעוניין בנתח מכיס השומן הזה.
השיחות מחו"ל בסלולר כרוכות בתרגיל צרכני. פלאפון (וכך זה מתבצע בכל החברות), מבהירה כי המחיר ה"נמוך" של 2.5 שקלים לדקה מחו"ל הוא בבחינת "שיחה יוצאת בשירות חיסכון", שנקרא במינוח המקצועי CallBack. הלקוח בחו"ל מחייג לישראל, חברת הסלולר מזהה את השיחה ויעדה ומנתקת אותה. במקומה, היא מקימה שתי שיחות: הראשונה שיחה יוצאת ללקוח בחו"ל, והשנייה שיחה לאדם בישראל. למעשה היא מבצעת סוג של גישור או שיחת ועידה של שתי שיחות שיוצאות מהמתג שלה.
השיחה לחו"ל היא שיחה בעלות נמוכה מאוד. אפילו הצרכן הסופי משלם 10-20 אגורות לדקת שיחה לחו"ל. חברת הסלולר מוציאה את השיחה דרך החברה הבת שלה לשיחות בינלאמיות (סלקום-נטוויז'ן, פרטנר-סמייל ופלאפון-בזק בינלאומי) במחיר אטרקטיבי מאוד. השיחה השנייה, לאדם בישראל, היא שיחה מקומית, בעלות קישוריות בלבד (במידה שהיעד אליו מתקשרים הוא לקוח של אותה החברה, המחיר הוא 0 שקלים עבור החברה). לכן, שיחת CallBack עולה לחברה מעט מאוד כסף.
כמה זה מעט מאוד? אפשר לראות במחירון גולן טלקום, עוד לפני ההכרזה האחרונה, שמחירי השיחות מחו"ל באמצעות CallBack הם 35 אגורות עד שקל לדקה. בפלאפון Travel המחיר הוא 2.5 שקלים לדקה לשירות זהה. אם הלקוח מבצע שיחה ישירה במקום CallBack, המחיר בפלאפון קופץ ל-5 שקלים לדקה, ובגולן טלקום ל-7.5 שקלים לדקה ואף יותר.
מרבית חבילות החו"ל של חברות הסלולר לא נותנות פתרון לחיוג בתוך המדינה. אם תרצו להתקשר למלון, להזמין מונית או לתאם עם חבר שגר באותה מדינה זרה, מחיר דקת השיחה יהיה 5 שקלים ברשת פלאפון ו-19.90 שקל ברשת סלקום. לא הצלחנו להשיג את העלות הגולמית עבור חברות הסלולר לשיחות בתוך המדינה, אך הן לא אמורות להיות גבוהות מכיוון שממילא חברת הסלולר הישראלית מחוברת למתג של חברת סלולר במדינת היעד.
ברמה הצרכנית, לא בטוח שצריך לקפוץ על ההצעה החדשה של גולן. יש לבדוק באיזו חבילה נמצאים (37 שקל לחודש, 18 שקל לחודש, תלוי בחבילה) וכמה זמן נותר לכם ליהנות מהחבילה המוזלת בחו"ל. מי שאין לו צורך בשימוש מסיבי בחו"ל, יכולים להסתפק גם במוצר חו"ל הקיים של גולן.
הרגולטור דוחף
אם לא מספיק שגולן טלקום נושף בעורפן של חברות הסלולר הגדולות, גם שר התקשורת, גלעד ארדן, לוחץ כעת בנושא הנדידה. ב-12 באוגוסט פירסם משרד התקשורת שימוע שנועד לבצע רפורמה בענף הנדידה: השימוע נוגע לשני תיקונים צרכניים ועוד שינוי מבני עמוק.
התיקון הצרכני הראשון הוא איסור על חברות הסלולר לעגל כלפי מעלה את השימושים בחו"ל. במצב הנוכחי, שיחה בת שנייה בחו"ל מעוגלת לדקה - עיגול של פי 60 מהשימוש בפועל - וקילו-בייט גלישה מעוגל למגה־בייט - עיגול של פי 1,000 מהשימוש בפועל.
תיקון צרכני שני שאותו מנסה משרד התקשורת ליישם הוא למנוע את הפרקטיקה שבה חברות הסלולר מתחילות לחייב על שיחה מחו"ל כבר בזמן החיוג, ולא בזמן המענה, כפי שנהוג בשיחות בתוך ישראל. בכלל, תחום הנדידה מאופיין בפרקטיקות צרכניות שמוכרות לצרכן הסלולר מימי טרום התחרות.
התיקון השלישי משמעותי הרבה יותר: הלקוח יוכל לבחור מי ספק החו"ל שלו בעת יציאה מהארץ. הרי ממילא אין לחברות תשתית בחו"ל, אז לקוח סלקום יוכל לבחור להיות מנותב למתג של פלאפון כשהוא בחו"ל או להפך. ייתכן שייכנסו לענף חברות חדשות, שכלל אין להן פעילות סלולר. הרפורמה השלישית מסובכת מבחינה טכנולוגית ומשפטית, אך אם היא תצליח, היא תשנה לגמרי את הכללים בשוק.
עם פרסום השימוע מסר ארדן: "משרד התקשורת מפרסם שימוע לאספקת שרותי נדידה בינלאומיים שימנע את תופעת הלקוח השבוי בחו"ל. הלקוחות יישארו עם מספר הנייד שלהם בישראל, אך יוכלו לרכוש שיחות מחו"ל גם מספקים אחרים. הלקוחות משלמים כיום מחירי עושק על שרות וגלישה בחו"ל. המצב הזה חייב להיפסק ופתיחת השוק לתחרות תגרום להוזלת מחירים משמעותית".
מספר הקסם: 99 שקל לחודש
יש עוד הסברים מדוע בחר מיכאל גולן לתקוף דווקא את ענף הנדידה. האנליסט אורי ליכט מסביר שגולן פנה לתחום שיש לו יתרון על פני המתחרות, בעיקר הקטנות. "מדובר במבצע מעניין של גולן, שיש לו פוטנציאל נפיצות, במידה שכל התחום יגלוש למלחמת מחירים. גולן תוקפת את החברות בתחום שיש לה יתרון יחסי ואולי אחד התחומים האחרונים בהם יש עדיין חגיגת מחירים.
"להערכתנו, לגולן טלקום יתרון יחסי משמעותי על חברות הסלולר הגדולות בכל הקשור לשירותי נדידה בחו"ל ובמיוחד באירופה, מכיוון שהוא נהנה מקשריו של בעל השליטה ומהחוזים הטובים שיש לחברת איליאד". כלומר, גולן יכול להיות טרמפיסט על החוזים הבינלאומיים של מפעילה צרפתית גדולה הרבה יותר ממנו, Free, שבעל השליטה בה, גזבייה ניאל, הוא גם בעל מניות מיעוט בגולן. אם זה המצב, היכולת של המתחרות הקטנות האחרות - יופון ורמי לוי - להגיע לחבילה דומה היא קטנה מאוד.
באותה נשימה, ליכט טוען שהחבילה החדשה של גולן היא לא רק חדשות רעות למפעילות הגדולות: "חברות הסלולר בישראל חותמות כיום על כך שגולן יתמקד במבצעי 99 שקל שלו, ומצדן שייתן גם שיחות חינם למאדים. החזרה להתמקדות בחבילות של 99 שקלים יכולה אפילו לעשות טוב בסופו של דבר, כי במידה שהוא יתחיל למכור חבילות כאלה ויזניח מבצעים אחרים - זאת בשורה טובה", טוען ליכט.
ליכט טוען שחברות הסלולר יהיו מוכנות לספוג פגיעה בהכנסות מנדידה, כל עוד גולן - "המשוגע" של הענף - יחזיר לשלטי החוצות שלו את המספר 99 שקל כמספר ייחוס, ולא את המספר 18 שקל, שמתנוסס עליהם כיום (מחיר חבילת קו סלולר שני אצל גולן טלקום). פלאפון כנראה הבינה את הרעיון השיווקי הזה, ומחיר החבילה החדשה שלה, הכוללת גם שיחות בחו"ל, הוא 99 שקל. אצל שלוש חברות הסלולר הגדולות ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU) נמוכה מ-99 שקל (83 שקל לפני מע"מ).
גם ערן יעקבי מדש-מיטב חושב שיש במהלך של גולן גם בשורות טובות לגדולות: "בטווח הקצר ובדיוק לפני החגים, מדובר בחדשות רעות מאוד לשחקנים הווירטואליים וחדשות לא טובות לשחקנים הוותיקים - אין הרבה צורך להסביר מדוע. בטווח הבינוני-ארוך, אנחנו חושבים שדווקא החינוך של גולן לצרוך יותר ויותר גלישה, תשרת בסופו של דבר את החברות הוותיקות, שמסוגלות להציע מגוון שירותים וחבילות בישראל ובחו"ל, כשהצריכה גוברת והולכת. ניתן לבחון את המהלך ככזה שאמור להגדיל ARPU בטווח הבינוני ולזה לאף אחד מהוותיקים לא תהיה התנגדות". יעקבי גם הפנה את תשומת הלב לכך שיום אחרי מסיבת העיתונאים של גולן טלקום, שהתקיימה ב-9 באוגוסט, מניות סלקום ופרטנר סיימו את יום המסחר בעלייה קלה של כ-1% כל אחת.
אפליקציות ישראליות שמאפשרות ליהנות מכל העולמות
אם אתם עוקבים אחרי הפרסומים שלנו בדבר מחירי החו"ל, ודאי כבר שמעתם את הטיפ הבא: הדרך הכי משתלמת לתקשר כשנמצאים מחוץ לגבולות המדינה, היא לרכוש כרטיס SIM מקומי במדינת היעד.
אלא שיש בעיה אחת - צריך לוותר על המספר הישראלי. ברגע שמחליפים SIM במכשיר, מאבדים את היכולת להיות זמינים במספר הסלולרי הרגיל.
שתי אפליקציות ישראליות - Centel ו-Spikko - מסייעות לפתור את האתגר הזה. האפליקציות דומות למדי - רוכשים בכמה דולרים קרדיט מהחברה, ומקבלים מספר גישור ישראלי בקידומת 077. מכניסים לאפליקציה גם את מספר ה-SIM הזר שרכשתם, וכל מי שיתקשר למספר הגישור יגיע ל-SIM הזר בחו"ל. אפשר להגדיר, לפני שטסים לחו"ל, גם שירות "עקוב אחרי" מהמספר הסלולרי הישראלי.
האפליקציות מאפשרות גם התקשורת בעלות נמוכה - סנטים בודדים לדקה - לכל מדינה בעולם, כולל ישראל. השיחות מתבצעות על קווי תקשורת, ולא שיחות VoIP, שהן באיכות נמוכה יותר.
Centel פשוטה יותר ואינטואיטיבית לתפעול ו-Spikko עשירה יותר בפונקציות. שתי האפליקציות נותנות גם מעט קרדיט בחינם עם ההתקנה לטובת התנסות. מי שרוכש קרדיט ב-Spikko עד סוף ספטמבר, יכול להקיש את הקוד 32721 ולקבל בונוס נוסף של 10 דולרים.
עוד ב-TheMarker:
