בניגוד לשעונים החכמים המסורבלים, צמידי הכושר זוכים להצלחה מסחרית, והם מעטרים פרקי יד של מיליוני אנשים בעולם, ומדרבנים אותם לנוע יותר. אז גם אם זה צמיד סיני פשוט שאתם קונים באינטרנט או רצועה יקרה שתלווה אתכם בכל רגע בחיים, כשאתם אוכלים, צועדים או ישנים, הנה הדברים שצריך לשים לב אליהם כשאתם קונים את צמיד הכושר הבא שלכם.
עיצוב ונוחות
צמיד כושר הוא הצהרה אפנתית בדיוק כמו כל תכשיט אחר. חלק מהצמידים, כמו UP של jawbone, מציעים עיצובים מקוריים או מגיעים בכמה וכמה צבעים. יש כאלה, כמו misfit שהם יותר "תכשיטיים" באופיים, ויש כאלה שנושאים מראה היי טקי יותר, כמו הקווים החדשים של פיטביט וחמושים בנורות LED.
צמידים מסוגים מסויימים, כמו הדור הראשון של פיטביט או גארמין, מכילים בנפרד את יחידת "המוח" שמוקפת בצמיד גומי צבעוני, כך שאפשר להעביר אותה מצמיד לצמיד ולבחור צבע שמתאים לבגדים, ויש גם רצועות שניתנות להחלפה בהברגה החוצה כמו אצל misfit. עיצוב בסופו של יום הוא שאלה של טעם, אבל בחרו לכם צמיד שמשקף את מי שאתם ומה שהייתם רוצים לשדר לעולם. אם חשוב לכם עניין התאמה והאבזור והיכולת להחליף בין כמה צבעים, בחרו בצמיד שהחלפתו פשוטה וקלה.
לא פחות חשוב מנושא העיצוב, היא הנוחות. כיון שמדובר בצמיד שאמור להיות עליכם כמעט 24/7, חשוב שהרצועה תהיה עשויה מחומר היפואלרגני (בדרך כלל סיליקון באיכות של מוצרי רפואה), שלא ייצור לכם גירודים או פריחות, גם בתגובה עם עור מזיע – כמו הדור שפיטביט היו צריכים להוריד מהמדפים בגלל שחולל תגובה אלרגית וגירודים אצל הצרכנים. חשוב לדעת שרוב הצמידים יהוו אי נוחות מסוימת בשעות הראשונות, אבל בצמידים הטובים, היא תיעלם, ואתם צריכים להגיע למצב שאתם בכלל לא מרגישים שהם שם.
עמידות במים
סוגיית העמידות במים היא סוגיה חשובה, ולא רק לשחיינים. צמיד כושר טוב, צריך להיות עמיד לשפריץ האקראי, אם אתם הולכים איתו בגשם או בתרחיש נפוץ יותר – שכחתם להוריד אותו כששטפתם ידיים או כלים. צמידים שאינם עמידים למים כלל עלולים למות אפילו מהטבילה הקטנה ביותר, ולכן חשוב לבחור בצמיד שכתוב עליו במוצהר שהוא עמיד במים ולברר בדיוק את מידת העמידות שלו: האם הוא עומד בשפריץ אקראי, או שהוא טוב גם לצלילה קטנה בבריכה?
רוב הצמידים מהדורות המודרניים כיום הם עמידים במים, כך שניתן באמת לשטוף איתם כלים או אפילו להתקלח ולשחות איתם, מתוך הכרה שגם חובבי שחייה צריכים צמיד כושר שיהיה איתם בכל מקום, גם במים. ועדיין, חשוב לבדוק את הסוגיה הרגישה הזו, כי בצמידים שאינם במוצהר עמידים במים ומותאמים לשחיה, זו עלולה להוות עילה לביטול האחריות.
עם צג או בלי צג?
רוב חברות צמידי הכושר הגדולות מציעות כיום דגמים שונים, חלקם מסתפקים בחיווי באמצעות שורה של נורות LED שנדלקות במלואן ומהבהבות כשהגעתם ליעד הכושר שלכם (צעדים, שריפת קלוריות או מה שהגדרתם באפליקציה). חלקן מציעות גם מסך קטן המובנה בצמיד, מה שמקרב אותם ייעודית לשעון חכם.
דגמים בעלי מסך גם יידעו להציג דופק, שעה, עדכונים על שריפת קלוריות או מרחק שעברתם בריצה, שעה וגם התרעות מכיוונו של הטלפון החכם כמו התרעות על סמסים, דברי דואר אלקטרוני שהתקבלו, הודעות ווטסאפ ושאר מיני מסרים מידיים. גם חלק מהצמידים בעלי הנורות בלבד יודעים להתריע על כאלה, אבל ההתרעה שלהם תהיה מוגבלת להבהוב בצבע אחר ולרטט. למי שמעוניין בעדכונים בזמן אמת על הפעילות שלו, כמו שריפת קלוריות, מרחק שעברתם או זמן עבודה על מכשיר חתירה בחדר הכושר – עדיף לבחור בדגם עם מסך, גם בגלל הסעיף הבא.
מד דופק
מד דופק הוא אפשרות אופציונלית בצמידי הכושר, ומהווה גורם שמייקר טיפה את הצמיד, אבל שהולך והופך נפוץ – בעיקר בגלל ירידת מחירם של החיישנים. חיישני הדופק לרוב מבוססים על תאורה מיוחדת ועיבוד תמונה – כאשר הצמיד בעצם מזהה התרחבות והתכווצות של העורק שמתחתיו כמדד לפעימות הלב. רוב החיישנים שנמצאים כיום בצמידים הם מאיכות טובה, ומציעים מדידה מדויקת למדי.
האם אתם צריכים כזה? תלוי. אם אתם מחפשים צמיד כושר כללי, שרק ייתן לכם אינדיקציה כללית על מספר הצעדים שלכם ביום ושעות שינה, מד דופק הוא תוספת נחמדה אבל לא מחויבת המציאות. ברם, אם אתם מסוג הטיפוסים שעוסקים בפעילות אירובית, וחשוב לכם לדעת שהגעתם לדופק מטרה – הרי שמד דופק הוא משהו שאתם צריכים להתעקש עליו. בדגמים מתקדמים יותר של צמידי כושר, כמו הפיטביט surge, יש אפשרות גם למדידת דופק אוטומטית ורציפה, שוב תכונה שיותר רלוונטית למי שעוסק בפעילות ספורטיבית באופן רציני, שמדידה מסוג זה היא צורך עבורו או עבורה.
GPS
בדומה למד דופק, GPS מובנה (ולא הסתמכות על ה-GPS של הסמארטפון) ברצועה הוא תכונה שצמידי הכושר החלו לגנוב משעוני הריצה. GPS מובנה מאפשר לכם למדוד מרחקים בצורה מדויקת יותר. האם זו תכונה נדרשת? בדומה למד דופק, רק אם יש לזה משמעות עבורכם, בין השאר, לצאת לריצה ולהשאיר את הסמארטפון בבית.
האפליקציה
הצמיד שתענדו על היד שלכם, הוא רק חצי העניין. החוויה הסופית שלכם מהצמיד שרכשתם, תהיה גם מושפעת מאוד מהאפליקציה שמלווה אותו. הצמיד שלכם יכול להיות הצמיד הכי נפלא ומשוכלל בעולם, אבל אם האפליקציה שמלווה אותו היא גרועה ומתסכלת מבחינת החוויה שלה – אתם לא תהיו מרוצים. בסופו של דבר, אפליקציה טובה של צמיד כושר צריכה להנגיש לכם את המידע שהצמיד אוסף בצורה טובה, ולתת לכם גם תובנות והצעות לשיפור הכושר ואורח החיים שלכם – כמו הקפדה על שעות שינה מספקות.
מניסיוננו האישי, האפליקציה של UP היא אחת הטובות בשוק, ומציעה גם תובנות וטיפים חמודים לשיפור החיים, ובחינם. בחלק מהאפליקציות, שירות התובנות והעצות כרוך בתשלום נוסף. ברם, גם האפליקציה של פיטביט רשמה שיפור מרשים בממשק שלה, ויצוינו לטובה גם האפליקציות של גארמין ומיספיט שכוללות עברות מלא. לא פעם אפליקציות של צמידים זולים יותר יהיו רק באנגלית, ולא מהוקצעות ועשירות כמו אחרות, וגם זה שיקול.
עוד סוגיה כואבת, במיוחד למי שמקפיד על דיאטה, היא עניין הזנת מזון וקלוריות שאתם צורכים לתוך האפליקציה. בעניין הזה, רוב האפליקציות קצת כושלות במיוחד שאין להן בסיס נתונים מותאם לישראל, עם מוצרים וכמויות שמתאימים לישראלים. יחד עם זאת, באפליקציות של החברות הגדולות, כמו UP, הופתענו לגלות (אמנם באנגלית), מוצרי מזון ישראליים כמו טעמי או שוקולד השחר...
ונושא אחרון שקשור, תרתי משמע, הוא הקישוריות. אפליקציות טובות ידעו לתקשר עם אפליקציות כושר אחרות כמו Runtastic או Map My Fitness ולחלוק איתן מידע שנאסף מהצמיד. באותה מידת חשיבות, האפליקציה צריכה לדעת "לדבר" ולהיקשר לפלטפורמת הכושר של המסארטפון שלכם, תהא זו Google fit או Health של אפל ולהעביר אליה מידע. אז שימו לב שהיא מסוגלת גם לזה.
בניגוד לצמיד, בחלק מהמקרים תוכלו להתרשם מהאפליקציה פשוט על ידי הורדה שלה ושימוש בה עוד בטרם רכישת הצמיד (חלק מהאפליקציות ידרשו זיווג של צמיד לפני שתגיעו לתכל'ס), או לפחות לנסות להתרשם מצילומי המסך שלה בחנות האפליקציות במקרה הרע, ולבדוק האם היא נראית לכם טובה, נוחה ונגישה.
מקור הכוח וחיי סוללה. צמיד כושר שנגמר לו המיץ שלפני שנגמר לכם, הוא לא מועיל. בגדול, יש כיום שתי גישות מרכזיות בעולם של צמידי הכושר, בכל הנוגע למקור הכוח של הצמיד: האחת זו סוללה פנימית, שאפשר לטעון באמצעות שקע USB במחשב דרך כבל תואם שמגיע ביחד עם הצמיד (לרוב חיבור מגעים מגנטי כזה או אחר), והשנייה, שימוש בסוללות כפתור, כמו אלה של שעוני יד. ההבדל העקרוני: את הצמידים שמבוססים על סוללה פנימית, צריך לטעון כל 7-10 ימים בממוצע (נתקלנו גם בכאלה שמחזיקים יותר!), ואילו הצמידים שפועלים על סוללות, יעבדו 3-4 חודשים ללא הפוגה.
איפה ההבדל הזה בא לידי ביטוי? בניטור השינה שלכם. אם חשוב לכם ניטור שינה רציף (בהנחה שאתם טוענים את הצמיד שלכם בלילה), הרי שעם צמיד עם סוללה פנימית תצטרכו פה ושם לדלג על נתוני שינה של לילה, כי הצמיד גם הוא יישן בעריסה שלו במקום להיות עליכם. צמיד עם סוללות תמיד יהיה עליכם, ותצטרכו רק להחליף לו סוללות פעם בכמה חודשים.
מחיר
ולבסוף אנחנו מגיעים לסוגיה הכי חשובה – סוגיית החור בכיס. באינטרנט אפשר למצוא צמידים זולים, במחירים שבין כ-15-30 דולרים, שמתרגמים לבין 50-150 שקלים לערך לצמיד, זאת, בשעה שצמידים של פירמות מוכרות נמכרים בישראל או נשלחים אליה, במחירים של בין 400-1200 שקלים. חלק מהפירמות הסיניות המוכרות, כמו ה-Mi Band שלשיאומי, גם הן מיובאות לישראל על ידי MDK ואחרים, ונמכרות במחירים של עד 200 שקלים.
אז מה ההבדל והאם אני יכול/ה להסתפק בצמיד זול? ההבדל בין הצמידים, הוא כמו ההבדל בין מכונית ממוצעת למרצדס – שתיהן יביאו אתכן למחוז חפצכם, ההבדל הוא באבזור. אם אתם רק מחפשים צמיד שייתן לכם מושג כללי על כמות הצעדים שאתם צועדים ביום וכמה שעות אתם ישנים בלילה, צמיד פשוט יעשה את העבודה, למרות שגם כאן אין חוכמות – החיישנים בהכרח הם זולים ופשוטים יותר ולעתים הם מזייפים במדידת הצעדים, בין עשרות צעדים לכמה מאות ביום.
מצד שני, אם אתם ספורטאים חובבים עד רציניים, וחשוב לכם שכל צעד וכל מטר שעברתם ייספר – שווה ללכת על הצמידים היקרים יותר, שגם מכילים מדידת דופק רציפה, GPS, מד גובה שמודד גם שיפועים שטיפסתם ועוד שכלולים, כמו גם אפליקציות מהוקצעות וחכמות יותר מהצמידים הפשוטים.