משרדי הממשלה מאוד לא רוצים לתת לכם שירות במייל. בשבוע שעבר ישבנו בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת והקשבנו לנציגי המשרדים מנסים, אחד אחרי השני, לקבל פטור מהחוק שאותו אנחנו מקדמים יחד עם ח"כ שרן השכל ויחייב אותם לתת לנו אפשרות לבחור אם לתקשר איתם בפקס או במייל.
כך, למשל, נציגת משרד הבריאות טענה שמסוכן לשלוח לאנשים מידע רפואי במייל לא מאובטח - וספגה מח"כ דוד ביטן ביקורת על הטענה הזו. הרי אם מייל, שרק למקבל יש את השם המשתמש והסיסמה שלו, לא מספיק מאובטח – איך אפשר לטעון שפקס שנמצא במשרד וכל אחד יכול לגשת אליו ולהוציא את המידע שנשלח אליו מאובטח יותר? ולמרות זאת, הח"כים מוכנים היו להסתפק בכך שבתי החולים יקבלו את הפניות שלנו במייל, גם אם לא ישלחו לנו דרכו מידע רפואי.
ביטן עומד מאחורי הצעת חוק מקבילה לזו של השכל, שאוחדו במהלך הדיון לחוק אחד ובסופו הועברו פה אחד לקריאה ראשונה בכנסת.
השכל מסבירה לנו מה צריך לקרות הלאה: "החוק הזה עכשיו עובר לקריאה ראשונה במליאה. אנחנו נצביע עליו במליאה. אני מניחה - בטוחה - שיהיה לזה רוב מאוד גדול. ואז אנחנו נדון (בוועדת השרים) בסעיפים הכי חשובים, שהם בעצם המוסדיים (חברות ביטוח, בתי השקעות, קרנות פנסיה). אם נלחץ בכל הכוח על הגז, וכמובן בעזרתכם הרבה, עם לחץ תקשורתי – תוך חודשיים אנחנו מסוגלים לעשות את זה".
לינור דויטש, סמנכ"ל "לובי 99" (עמותת לוביסטים שמייצגת אינטרסים של הציבור), מספרת לנו ש"משרדי הממשלה חזרו לפה שוב ושוב, ואמרו 'לא יכולים, אי אפשר, קשה, לא נעמוד בזה', ופעם אחרי פעם אמרו (להם חברי הוועדה) 'אל תחזרו אליי בלי פיתרון'".
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, מציין שהחוק לא רק יאפשר לתקשר דרך מייל, אלא גם יחייב כתובות ישירות לבעלי תפקידים ציבוריים שונים. "לא מבינים: כשיש פקיד ציבור, מקבל משכורת, יש לו תפקיד – לציבור יש זכות להגיע אליו. והשפה הזאת, (האינטרנט והמייל) שהיא השפה המקובלת היום, היא השפה המדוברת".