לשלוח מייל זה ממש, אבל ממש פשוט. אבל לא תמיד זה היה ככה: סרטון מ-1984 שעלה לרשת לפני כמה שבועות וזכה כבר לחצי מיליון צפיות מראה כמה ה"פשטות" של המייל בפרט והאינטרנט בכלל התקדמה עם הזמן.
בסרטון, מתוך התוכנית "מאגר מידע" של תחנת הטלוויזיה הלונדונית המקומית "תמזה טי.וי", מדברים ג'וליאן ופט גרין עם המנחה ג'יין אשטון ומדגימים לה כמה פשוט כל הקטע הזה של מחשב ואינטרנט. אה, רגע - אמרנו אינטרנט? התכוונו "מיקרונט". כי אינטרנט לא היה אז. במקום זה היו מספר שירותים מתחרים שכל אחד מהם חיבר רק בין המנויים של עצמו.
אז איך שולחים מייל במיקרונט? "זה מאוד פשוט באמת", מתאר ג'וליאן. "הטלפון מחובר לרשת הטלפון עם חיבור של בזק, ואני פשוט מנתק את תקע הטלפון משקע הטלפון ומחבר אותו לתוך הקופסה הזו כאן - המודם. אז אני לוקח עוד כבל מהמודם ומחבר אותו למקום אליו היה מחובר הטלפון. אז אני יכול להדליק את המודם - ואנחנו מוכנים".
טוב, חוץ מעוד כמה שלבים "פשוטים", כמו אישור ההתחברות במחשב, הרמת השפופרת, חיוג ל"מחשב הראשי", המתנה לצלילים המזעזעים שהמבוגרים בינינו (או אלה שעדיין משתמשים בפקס, מסיבה לא ברורה) לא ישכחו לעולם ואז לחיצה על מתג במודם והנחת שפופרת הטלפון במקומה.
כל זה לוקח בערך דקה - רק כדי להתחבר לרשת, עוד לפני שאפשר לעשות איתה משהו. ולא שהיה הרבה מה לעשות: "מיקרונט" בנויה כמו טלטקסט, שירות מידע שהתבסס על שימוש בשידורי טלוויזיה. כל "אתר" בטלטקסט הוא בעצם "עמוד" ממוספר, והמשתמשים צריכים לדעת את מספר העמוד בו נמצא המידע שהם מחפשים כדי להגיע אליו. כמובן שהעמודים מכילים רק טקסט. על תמונות לא היה מה לדבר בכלל.
אחד העמודים האלה הוא "תיבת הדואר", שפט מדגימה כאשר היא שולחת "מייל" לאולפן התוכנית. הכתובת, אגב, אינה בג'ימייל, או בהוטמייל, או בכל שירות אחר שאנחנו מכירים היום. במקום זה לתיבות הדואר של משפחת גרין והאולפן יש מספרים בני 9 ספרות.
ואם כל זה לא מספיק כדי לגרום לנו להודות לאל שאנחנו חיים ב-2016, עם סמארטפונים ומחשבים שמחוברים לרשת 24/7 ומאפשרים לנו לתקשר ביותר דרכים משאנחנו מסוגלים למנות, מגיע הדובדבן שבקצפת: בסוף התוכנית מוצעת תוכנה להורדה. רק שכדי "להוריד" אותה צריך להעביר את רצועת הקול של התוכנית למחשב, באמצעות חיבור חוט בין שקע האודיו בטלוויזיה למחשב או באמצעות הקלטת התוכנית בווידאו וניגון הקלטת כאשר המכשיר מחובר למחשב.