אני לא יודע אם כבר יצא לכם לראות מישהו הולך ברחוב, מתחיל לחצות את הכביש ואז נעצר וצועק 'יש, תפסתי'. אחר כך הוא ממשיך ללכת בלי להרים את הראש מהמסך של הנייד. כאילו לא קרה כלום. יש שיגעון חדש בעולם, וקוראים לו פוקימון גו. השיגעון הוא ברמה כזו, שכותבים על זה באינטרנט, מדברים על זה בחדשות ובכל מקום אתה יכול למצוא עוד מישהו שנדבק.
האם פוקימון גו הוא הצלחה שתאפיל על פייסבוק וגוגל או שמדובר בתחביב רגעי חולף? אני חושב שאף אחד בנקודת הזמן הזה לא יכול באמת לחזות את העתיד, ולכן אנסה להתמקד בסיבות להצלחה של פוקימון גו. וכדי לעזור לי להבין ישבתי וחשבתי מה הופך את המשחק הזה דווקא למשחק ויראלי, כאשר אחרים נכשלים בכך שוב ושוב?
התשובה כמובן היא שהמשחק משתמש בכל הטריקים הפסיכולוגים שאפשר להשתמש בהם ומנצל בצורה אופטימלי עקרונות פסיכולוגיים בהצלחת טכנולוגיה, כפי שעשו משחקים דומים בעבר כמו קאנדי קראש, ובדומה לאפליקציות כמו פייסבוק או אינסטגרם שמצליחות לרכב על צרכים פסיכולוגיים אנושיים בסיסיים.
שמעתם פעם על אינגרס?
נוסטלגיה. לחברת ניאנטק, יש עוד משחק בשם אינגרס, שקיים כבר זמן רב ועושה בערך את אותו דבר שעושה פוקימון גו. אבל לא שמעתם עליו מעולם. על פוקימון כמעט כולכם שמעתם עוד לפני שהמשחק נוצר. רוב מי שחי על פני כדור הארץ ונולד אחרי אמצע שנות שמונים שמע על פוקימון (המותג נולד ב 1996), ראה סדרות פוקימון או שיחק בקלפי פוקימון. אם לא עשיתם את זה בעצמכם אז הילדים שלכם או החברים שלכם לכיתה עשו את זה. כשאנחנו נזכרים במשהו נוסטלגי, אנחנו מרגישים תחושה נעימה שגורמת לנו לחשוב על אותו דבר כעל משהו נעים וגורמת לנו לדלג על השאלה 'האם זה טוב'. כשאנחנו נפגשים במשהו שמעורר בנו נוסטלגיה, אנחנו רוצים לנסות אותו.
חידוש. כדי שמשהו יגרום לנו לרצות להתנסות בו, לא מספיקה נוסטלגיה אלא גם החידוש שבעניין. פוקימון גו לא ממציא את השימוש במציאות רבודה (augmented reality), אבל הוא לוקח אותה ומשלב עם נוסטלגיה. גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט מנסות כבר כמה שנים לשכנע אותנו שמציאות רבודה היא העתיד, אבל הם עשו זאת תוך כדי ציפיה שנרכוש מכשירים מיוחדים שיאפשרו את זה כמו google glass הכושל. למה שאני אבזבז כמה מאות דולרים כדי לקנות משקפיים חדשים שרק גוגל מייצרת? פוקימון גו משתמש במכשיר הסלולר שיש לכולנו ביד ואנחנו משתמשים בו כל הזמן אבל מוסיף איזה חידוש קטן שמאפשר לקחת משחק נוסטלגי ולתת בו חיים חדשים. בגלל שזה בטלפון של כולם, אין צורך במכשיר חדש אלא בהתקנה פשוטה שכולם יודעים לעשות וזהו.
מוזרות. אם פוקימון היה משחק שאנשים משחקים בו במשרד אולי הייתם שומעים עליו בעוד חצי שנה במקרה הטוב. אבל אנשים שמשחקים בפוקימון מוצאים גופות בנהר. אנשים שמשחקים בפוקימון נדקרים ברחוב ומסרבים להתפנות. הם מוכשים על ידי נחשים והצבא מוציא אזהרה מיוחדת. הם נופלים מצוקים ועושים תאונות דרכים. גם אם אתה לא משחק אתה יודע מה זה. התקשורת מתה על דברים כאלו, וכשאתה שומע מכל הכיוונים על זה, אתה ממש חייב לנסות.
רק אחרי כל אלו מגיע המשחק עצמו
פוקימון גו אינו משחק אינטיליגנטי במיוחד, אבל מכיל כמעט את כל שש התכונות הנדרשות ממשחק מצליח: פעולה, חוויה חברתית, התמחות, היטמעות, יצירתיות והישגיות. המשחק גורם לכם לתנועה, וכשאתם מסתובבים בחוץ אתם פוגשים אנשים אחרים איתם אתם יכולים לשתף חוויות אופליין או אונליין. אתם יכולים להשתפר ולעלות ברמות ואתם יכולים להטמע במשחק (ולהתנתק מכל מה שקורה סביבכם) וחשוב אולי מהכל: יש כאן כל הזמן רגעים קטנים של השגיות, ואתם מקבלים פרסים קטנים בכל רגע שאתם תופסים פוקימון חדש.
פרסים והתניות. בכל פעם שאתם מסתובבים ברחוב ומתקרבים לאיזה פוקימון, אתם מקבלים התראה. אתם פותחים את האפליקציה ומחפשים איפה הוא מתחבא. זו הדרך הקלה ליצירת התניה פסיכולוגית אופרנטית (operant conditioning). כדי להשלים את ההתניה, בכל פעם שזה קורה אתם מקבלים פרס. בין אם זה פוקימון או משהו אחר, אתם מקבלים תגמול כלשהו. לפרסים (awards) יש חלק חשוב ביצירת דפוסי שימוש. ככל שאתם מקבלים יותר פרסים כך מנגנון הסיפוק שלכם מתוגמל. ככל שהוא מתוגמל אתם רוצים יותר מהטוב הזה. במקרים חריגים שהמנגנון הזה 'מוצלח מדי' אנחנו רואים התפתחות של התנהגות אובססיבית או התמכרותית (תלוי לפי איזו אסכולה). יש מחקרים שמראים איך זה עובד עלינו ברמה הפיסיולוגית.
כמה זמן זה יחזיק? קשה לדעת. ככל שהרמות של המשחק עולות, יותר קשה לקבל פרסים. גם חווית החידוש מתמוססת עם הזמן והנוסטלגיה מאבדת מהאפקט שלה. אבל עם ההתניה תהיה חזקה מספיק, והחוויה החברתית מעשירה ומהנה, אז נמשיך לראות המון רץ בסנטרל פארק כדי לתפוס עוד פוקימון חדש. עוד כמה שבועות נתחיל לראות ירידה בשימוש באפליקציה. או שלא. גו פוקימון גו.
הטור פורסם במקור בבלוג "דברים שעוברים לי בראש". ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז רזולוציה.