פיתוח אפליקציות הפך בשנים האחרונות לאובססיה כלל-עולמית, שמשתלטת על אנשים נורמטיביים מגיל הגן ועד גיל הזהב. לא מעט מאמינים שהפיתוח יחסית קל וזול, והכסף הגדול ממש בהישג יד. רעיון טוב ואנשים נכונים – זה כל מה שצריך. אחרי שהמון אנשים האמינו בזה ומילאו את החנויות במיליון אפליקציות, אולי יותר - האתגר הפך לקצת יותר מסובך. אם נכנסים אליו – איך עושים את זה נכון ומבטיחים שההשקעה לא תהיה לשווא?
מה עושים – ומה לא
גם אם הרעיון שלכם לא בדיוק גאוני או מהפכני, עדיין יש לו סיכוי לא רע להצליח. אחרי הכל, אם פלאפי בירד, אנגרי בירדס ו-YO הצליחו – לכל רעיון יש סיכוי. לא פחות חשוב מהרעיון – ולפעמים יותר - הוא הביצוע.
"איפה שוחה האפליקציה שלי? מול מי אני מתחרה בחנויות?" – אלה השאלות שמעמיד בפני מפתחי אפליקציות אורי סגל, מנכ"ל חברת פיתוח האפליקציות iApps ויו"ר חבר השופטים בתחרות StarApp של NEXTER. "אם יש לי מתחרים, אני צריך להתבלט מעליהם". סגל ממליץ לכל מי שמתחיל לפתח אפליקציה – לחפש היטב את המתחרים ולחפור לעומק בגוגל, בחנויות האפליקציות ובאתרים המתמחים בתחום, כגון iPhoneIL שמפעילה החברה שלו, Geektime, TechCrunch ואחרים. לאחר שמוצאים את המתחרים, "צריך להבין איפה אתה יודע להביא את הטוויסט שיגרום לקהל להשתמש בך ולא במתחרה". לדוגמא, הוא מציג את אפליקציית התחבורה NetBus (היום Ototo), שהושקה ב-2013 ולא היתה האפליקציה הראשונה לחיפוש זמני הגעה אמתיים של אוטובוסים, אך בזכות ממשק גרפי מינימליסטי וחמוד הצליחה לכבוש את השוק.
יש לכם אפליקציה שתשנה את העולם? הירשמו לתחרות האפליקציות של ישראל >>
גם אם השוק נטול מתחרים - אל תצפו לפיקניק. סגל מדגיש כי לפעמים, חוסר במתחרים מעיד לא על מקוריות הרעיון, אלא על כך שהרעיון הוכח כבלתי ישים. "רוב האפליקציות די פשוטות והסיכוי לא להצליח לפתח אותן הוא נמוך", לדבריו, "ראוי לשקול אם יש סיכון טכנולוגי, שיוביל לכך שהשקעת הכסף תסתיים ללא מוצר, בגלל אתגרים טכנולוגיים שאי אפשר להתגבר עליהם".
איך מפתחים נכון
גם ניהול תהליך הפיתוח הוא בעל השפעה על סיכויי ההצלחה של האפליקציה. דורון ניר, מנכ"ל הסטארט-אפ HappySale המציע אפליקציית רשת ומובייל למכירת מוצרי יד שנייה, מסביר: "יש כאלה שמתחילים עם המובייל ויש כאלה שהתחילו ברשת (כלומר: אתר אינטרנט)". כדוגמא הוא מביא את ענקית ההנעלה זאפוס, שהחלה בהקמת אתר פשוט שהציע להזמין את הנעליים לחנות הקרובה ולבצע את הקנייה באופן פיזי, "כי לא ידעו אם אנשים יקנו באינטרנט". המסקנה, לדבריו, היא: "תפתח את המוצר המינימלי שיוכיח את הנחות העבודה שלך בצורה שתיתן את הערך הבסיסי הנכון למשתמש".
שיקול חשוב נוסף בפיתוח הראשוני הוא יכולות הצוות. "כיוון שפיתוח אפליקציה תמיד דורש להתמודד עם אלף בעיות במקביל, חשוב להיות קשוב לצרכים", אומר ניר. "אם המפתח שלך לא טוב באנדרואיד – תתחיל מאפליקציית רשת או מאייפון. אם הוא אוהב אייפון ורוצה ללמוד – תתחיל מזה, כי זה מה שיניב ממנו מקסימום פרודוקטיביות. הכי חשוב לעשות הכל הכי מהר והכי טוב שאפשר בלי לשחוק את הצוות – גם אם זה לא בדיוק לפי צרכי השוק הצפויים".
גם הממשק – אחד המאפיינים העיקריים של אפליקציות מצליחות, כגון קנדי-קראש הסופר-מונפשת ו-NetBus דמויית מכונת המזל – הוא שיקול בתהליך הפיתוח. אך לדברי ניר, אם האפליקציה טובה מספיק גם ממשק עם עיצוב מינימלי ולא ייחודי לא יפריע לה: "הכי חשוב שזה יעבוד ויעשה מה שאתה רוצה שזה יעשה. אם יש לך רעיונות עיצוביים שיגרמו לזה להיות גם יפה - זה בונוס, כי אנשים תמיד מעדיפים משהוא יפה. בכל מקרה, זה גם מאוד קשור למי הצוות - אם יש בצוות מעצב גראפי – צריך להקשיב לו, אבל אם אין – תעשה את זה הכי רזה ופשוט ותדאג שזה יעבוד הכי טוב שאפשר".
איך מגיעים להמונים
אחרי שהגעתם למסקנה שהרעיון טוב - או לחלופין פרוע מספיק כדי לזכות אותו בתשומת לב - הדבר הבא שיש לשקול הוא איך להפיץ את האפליקציה. כמו סרטון יוטיוב או פוסט בפייסבוק, הויראליות משחקת תפקיד מרכזי בהפצת אפליקציות, וכך אנחנו נחשפים אליהן - החל מוואטסאפ ועד פלאפי-בירד.
בתוך התחלה, מייעצים מומחים שונים, יש להפיץ את האפליקציה בין חברים ומכרים. אלו בדרך כלל ינסו את האפליקציה ולא יהססו להעביר לכם ביקורת בונה ומהירה, שתסייע לשיפור מהיר של המוצר לפני שהוא מגיע להמונים.
בשלב השני, כאשר האפליקציה כבר בשלה מספיק כדי להיבחן על ידי ציבור רחב יותר, אפשר להציע למכרים לשלוח אותה לחבריהם בדרכים שונות. כך התחילה ההצלחה של YO - עובדי חברת Mobli, בה פותחה, החלו להשתמש בה ולהפיץ אותה לחברות נוספות בקבוצה. כל משתמש שהתקין אותה שידל חברים להתקין אותה, כדי שיהיה לו עם מי לתקשר דרכה, וכך הפיצה האפליקציה את עצמה ללא כל צורך במאמצים מצד המפתחים.
אך כדי לעודד משתמשים – לפני ואחרי השלב השני – להפיץ את האפליקציה, צריך לוודא שיש בה אלמנטים ויראליים שמעודדים שיתוף. באפליקציות תקשורת, כגון YO או וואטסאפ, הוויראליות מובנית – מטרת האפליקציה היא לתקשר עם חברים שהתקינו את האפליקציה, ולכן יש לכל חבר אינטרס להזמין את חבריו וכך הלאה. כמובן שלא מדובר בהצלחה אוטומטית לכל אחד, כי יש כנראה גבול לכמות האפליקציות שאנחנו יכולים לתקשר בהן בו זמנית.
באפליקציות מסוגים אחרים – משחקים למשל – יש לחשוב על דרכים אחרות לעשות זאת. יוצרי "קנדי קראש" פיצחו את הנוסחה בשנה שעברה כאשר שילבו במשחק מגבלות, שכדי לעבור אותן ולהמשיך לשחק צריך היה לשלם – או לשתף. נפסלתם? אתם יכולים להמתין, לשלם, או לבקש חיים נוספים מהחברים בפייסבוק. אבל אנחנו הרי שונאים לחכות. השיתופים האובססיביים לא איחרו להגיע והאפליקציה הציפה את פיד הפייסבוק של עוד ועוד משתמשים שלרוב הלכו להוריד אותה בעצמם, כדי לבדוק מה כל כך מעסיק את החברים שלהם, ונדבקו גם הם במשחק הממכר.
ניר קורא לזה "לולאת שימושיות". הוא מביא כדוגמא את אינסטגרם: "אתה נכנס, נרשם, משקיע אנרגיה בצילום תמונה והוספת פילטר ותיאור. מה שקורה אחרי ששיתפת זה שהתמונה יוצאת, החברים עושים לייקים, מגיבים ב'וואו, זה האספרסו הכי יפה שראיתי בחיים' ואתה מקבל יותר לייקים ממה שקיבלת אי פעם על תמונת אספרסו. אנשים אחרים רואים ורוצים גם וכך זה מתגלגל. השאלה היא רק כמה המעגל יימשך לפני שישעמם אותך".
מאיפה יבוא הכסף
וזו השאלה הגדולה. שאלת הכסף. אפשר לפתח אפליקציה מצליחה שרבים ישתמשו בה, אבל להפוך אותה למקור הכנסה זה אתגר שונה לגמרי. סגל מצביע על חמש דרכים עיקריות להרוויח כסף מאפליקציה:
"הדרך הראשונה הוא למכור את האפליקציה בכסף", הוא אומר ומביא לדוגמא את משחק הכדורגל הווירטואלי FIFA. "אתה משלם על האפליקציה כמה דולרים, וכשקונה אותה קהל אדיר זה מכסה על מאות המיליונים שהושקעו בפיתוח". FIFA היא אחת האפליקציות המושקעות שתמצאו בחנויות, ומחירה וכמות המשתמשים בה גבוהים בהתאם. אבל פיתוח אפליקציה ממוצעת עולה בין 10,000 לכמה עשרות אלפי דולרים – כך שלא צריך לגבות סכומים של יותר מדולרים בודדים או להגיע למיליוני הורדות כדי להחזיר את ההשקעה ולהתחיל להרוויח.
מודל שני עליו מצביע סגל הוא Freemium, שהפך בשנתיים האחרונות לפופולארי מאוד. סגל מסביר: "אני נותן את האפליקציה בחינם, אבל בתוכה אני מוכר לך כל מיני דברים". גם כאן, הדוגמא הבולטת היא קנדי קראש, שההורדה שלה היתה חינמית - אך הציעה לרכוש במסגרתה עוד חיים ועוד נקודות (מה שמכונה in-app purchase – רכישה בתוך האפליקציה).
דרך שלישית, עליה מתבססות מרבית האפליקציות כיום, היא פרסום. חברות רבות – וביניהן בולטות כמה ישראליות – מציעות למפתחים לשלב באפליקציות מנגנונים המציגים פרסומות ומתגמלים את יוצר האפליקציה על כל משתמש שלחץ על פרסומת או קנה דרכה מוצר. אך סגל מדגיש כי כדי להרוויח מפרסומות באפליקציה, היא צריכה לזכות למספר הורדות גבוה ולזמן שימוש מהותי של משתמשים רבים, אחרת החשיפה של הפרסום תהיה דלה. דוגמא אחת היא האפליקציה של mako. לדברי סגל, "היא עומדת בכל הקריטריונים – יש לה קהל גדול של קוראים, נכנסים אליה לעתים קרובות כדי לבדוק מה חדש ונשארים בה זמן רב כדי לקרוא את הסיפורים". סגל מדגיש כי יש גם יוצאים מן הכלל: "אפליקציה שמיועדת לקהל מסוים מאוד, אפשר לעשות בה כסף מפרסום יותר בקלות, כי המפרסמים הגדולים ישמחו לשלם על חשיפה לקהל היעד המסוים שלהם".
הצורה הרביעית להרוויח מאפליקציה נקראת White Label, ומיועדת בעיקר עבור מי שהצליח ליצור אפליקציית שירות. לדוגמא מביא סגל אפליקציה שמאפשרת לארגן כנסים. "אז פיתחתי פלטפורמה ומכרתי עכשיו לכנס אחד ומחר למישהו אחר. כל מה שצריך לעשות זה להתאים את הגרפיקה לכנס הספציפי ולמכור אותה למארגן הכנס כל פעם מחדש". חברה ישראלית שעושה זאת היא קונדואיט, שפיתחה אפליקציית מסך נעילה אינטראקטיבית אותה היא מוכרת לחברות שמציעות אותה להורדה עם תכנים מתעדכנים מטעמן.
אפשרות אחרונה שמציע סגל היא לשחק את המשחק של הגדולים, כמו ווייז, וואטסאפ וסנאפצ'ט. "היא דורשת המון סבלנות וכיסים עמוקים, אבל כשהיא תימכר - היא תימכר בהרבה מאוד כסף". סגל קורא לגישה זו "גישת המשתמשים הפעילים", אך השם הנפוץ יותר שלה הוא "גישת האקזיט". התכלית שלה היא להשיג כמה שיותר משתמשים ואז למכור את האפליקציה לחברה גדולה. כך עשתה ווייז, שלאחר שצברה עשרות מיליוני משתמשים נרכשה על ידי גוגל בכמיליארד דולר, וכמובן וואטסאפ, שסכום המכירה שלה לפייסבוק – כ-19 מיליארד דולר – שיקפה שווי של כ-40 דולר למשתמש. הגישה הזו, כמובן, מתאימה רק לאפליקציות מעטות.
פיתוח אפליקציה = יזמות
לסיכום, אומר ניר, "אני חושב שעולם האפליקציות מתחלק לשתי קטגוריות – כאלו שיימאס לך מהן בסופו של דבר, כמו משחקים או דברים אחרים שממצים את עצמם בסוף, ומהצד השני אפליקציות שאמורות לחיות לנצח כאחד הכלים הקבועים שלך". לדבריו, אפליקציה טובה צריכה "להביא ערך למשתמש, לעבוד טוב ושיהיה כיף לבנות אותה".
גם אם נראה לכם שתחום האפליקציות כבר רווי ואין בו מה לחדש – אתם טועים. "למרות שיש המון אפליקציות, יש השקות של עוד מכשירים, כמו שעונים חכמים. לכן יש פה חלון הזדמנויות להשקיע ולכבוש נתח שוק מאוד גדול. נכון", אומר סגל, "זה לא תמיד מצליח - אבל לכן דרושה רוח יזמות. מי שלא מסוגל לעמוד בזה – שלא ייכנס לזה".