החשש הזה, ששגוגל או אפל יחליטו למחוק אפליקציה מבלי לספק יותר מדי הסברים, הופך את חייהם של המפתחים ללא פשוטים כלל וכלל. לקראת הגשמת החזון שלהם, הם צריכים להתחשב בכללים הנוקשים של ענקיות הטכנולוגיה - אך גם לדעת שיכול להיות שמאמציהם ירדו לטמיון.
אז מהי בעצם כוללת אותה מדיניות נוקשה: כיצד גוגל ואפל אוכפות אותה והאם נועדה להגן עלינו, המשתמשים או שמא לשרת אינטרסים אחרים לחלוטין?
>> יש לכם רעיון לאפליקציה? היכנסו לתחרות האפליקציות של ישראל
"תסתכל בהסכם - ותשבור את הראש"
בתנאי הסף המופיעים בחנויות האפליקציות אפשר למצוא סיבות הגיוניות וטובות לפסילת יישומים, בהם האיסור להפיץ אלימות, פורנוגרפיה או הדרישה שלא לפגוע בפרטיות המשתמשים. אך לצד האיסורים האלה, החנויות שומרות לעצמן את הזכות לפסול אפליקציות גם מסיבות אחרות לגמרי - מבלי באמת לנמק למה בדיוק. "אם זה נשמע שאנחנו פריקים של שליטה, אולי זה בגלל שאנחנו כל כך מחוייבים למשתמשים שלנו ועושים הכל כדי שיהנו מחוויית שימוש איכותית מהמוצרים שלנו", נכתב בטון חברי בהסכם המפתחים של אפל.
מפתחי אפליקציות לאנדרואיד ול-iOS עוברים תהליך דומה כשהם רוצים לאשר ולהפיץ את היישום שפיתחו. הם נדרשים להגיש את האפליקציה לבחינה, אז החנויות משלבות בקרה אוטומטית יחד עם בקרה אנושית בכדי לבחון כיצד האפליקציה עובדת ואם היא לא מפירה את תנאי השימוש. אחרי תקופה של מספר שבועות (באפל) או מספר ימים (באנדרואיד) מקבלים המפתחים אישור או דחייה.
גל מעוז, המתמחה בפיתוח אפליקציות לאנדרואיד, מספר כי אחת הבעיות עם מנגנון האישורים של ה-Google Play היא שהם לא מסבירים למפתח כיצד היישום שלו מפר את הסכמי השימוש: "הם לא אומרים לך 'פקודה זו וזו באפליקציה שלך לא בסדר. תסתכל בהסכם ותשבור את הראש", מסביר מעוז.
הגיעו עד סטיב ג'ובס
לפני כארבע שנים ניסו מפתחי האפליקציה לאשר אותה עבור האפל סטור. "נדחינו בטענה רשמית שאנו 'יוצרים בילבול אצל המשתמש' ", מספר לנו גיל פרידלנדר, ממפתחי האפליקציה. בהמשך ניסו המפתחים לשכנע את אנשי אפל והגיעו עד לסטיב ג'ובס, מייסדה המנוח של אפל, שפסק באימפולסיביות שאין לאפל עניין באפליקציה.
איזה תנאי הפירה האפליקציה? לא ברור, אך לאחר כל התירוצים, נראה שמישהו שם באפל לא כל כך אוהב שהמשתמשים מנטרים בכל עת כמה קרינה המכשיר מוציא. אגב, נכון להיום זמינה האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד.
מקרה אחר שהתרחש בשנת 2010, עם יציאתו של האייפד הראשון, מדגים עד כמה אפליקציה כה פשוטה גרמה לאפל תחושת אי-נוחות מסויימת. "רצינו למצוא פתרון לבעיית הפיקסלים השרופים במסכים", מספר לנו אורי סגל, מנכ"ל iApps ויו"ר חבר השופטים של תחרות StarApp.
"עם יציאתו של האייפד הראשון, מכשיר בעל מסך גדול יותר, עלה רעיון לפתח אפליקציית בדיקה המריצה חמישה מסכים בחמישה צבעים שמציפים את בעיית הפיקסלים השרופים, אם היא קיימת במסך", מוסיף סגל. "זמן קצר לאחר שהגשנו את האפליקציה לחנות היישומים, התקשרו אלינו מאפל, ובעוד שאני תמה מדוע מתקשרים אלינו מאפל, מסביר נציג החברה שלא ניתן להעלות אותה לחנות כי ישנו סעיף בהסכם המפתחים שלא מאפשר להעלות לחנות כלי בדיקה שאינו כלי בדיקה טכני אמיתי". בהמשך השיחה הודה נציג החברה שהם חוששים שאנשים יחלו להחזיר כמויות של אייפדים לחנויות בטענה שהמסכים שלהם לא תקינים.
גוגל מקשיחה עמדות, אפל נפתחת
מפתח אחר סיפר מניסיונו שיתכן שגוגל יאשרו אפליקציה זו או אחרת, ולאחר תקופת זמן יורידו אותה בפתאומיות מחנות האפליקציות בטענה שהיא מפירה את תנאי השימוש. כך שיתכן שקל יותר לגרום לאפליקציה להיכנס לחנות של גוגל באופן ראשוני, בהשוואה לאפל.
והנה סיפור נוסף: שנה שעברה הוסרה מחנות היישומים של גוגל אפליקציית CyanogenMod Installer, שנועדה להחליף את ממשק המשתמש של המכשיר לממשק שאינו מסופק באופן רשמי מגוגל. מבקרי האפליקציות בחנות של גוגל טענו כי האפליקציה הפרה את תנאי השימוש של החנות מכיוון שהתקנת הממשק פוגעת בפעילותו התקינה של המכשיר וכן גורמת להסרת אחריות היצרן. האם ממשק משתמש שאינו מקורי יכול להזיק כל כך למכשיר? או שאולי חשוב לגוגל שלא להציג למשתמשיה ממשקי משתמש חלופיים שבחלק מהמקרים אף מוצלחים יותר?
גם כהנא בחוץ
אז ברור שאינטרסים שיווקיים משפיעים הן על החנות של גוגל והן על זו של אפל, אך האם גם היבטים פוליטיים מעורבים במנגנון קבלת ההחלטות? תשפטו בעצמכם: לצד "להפציץ את עזה", עלתה בגוגל אפליקציה שפותחה על ידי פלסטינים בשם "גאוות הרקטות". המשחק, שדימה את הפצצת העיר אשדוד, הוסר רק לאחר שעות רבות ופנייה של גורמים מהתקשורת הישראלית. האם מישהו בגוגל תופס צד בסכסוך הישראלי-פלסטיני? דיווח אחר שאינו רשמי, ושהתפרסם באתר "כיכר השבת", מעריך כי אולי על רקע פוליטי הוסרה גם אפליקציה המכילה ציטוטים של פעיל הימין הקיצוני המנוח, הרב מאיר כהנא.
אולי במסגרת אותה מגמה של פתיחות, אפל פירסמה לאחרונה כמה מהסיבות הבולטות בגינן היא לא מאשרת לאפליקציות כניסה ל-AppStore. לפי הפרסום, רק 6% מהסירובים נובעים בשל אי עמידה בהסכם המפתחים או בשל ממשק משתמש שאינו מספיק טוב. הסיבה העיקרית לפסילת האפליקציות (14%) היא חוסר מידע שאמור לסייע לאנשי אפל לקבוע את הסיווג או המיקום של האפליקציה.
סיקרט - כן, משחק לגידול מריחואנה - לא
אם מתעלמים לרגע מן האינטרסים השונים שלפיהן פועלות חנויות האפליקציות, אפשר למצוא גם הוכחות לכך שלפעמים החברות מעמדיות את טובת המשתמש במרכז. ב-2011 למשל, אפל הודיעה כי לא תאפשר יותר למשתמשים להוריד אפליקציה חינמית שהציעה לגולשים "להירפא" ולהפוך להטרוסקסואלים. גם אז, ההחלטה הגיעה לאחר שהתעוררה סערה ציבורית. "'אפל' לקחה החלטה חכמה ואחראית להיפטר מהאפליקציה הפוגענית, שגורמת לדמוניזציה של הומואים ולסביות", אמר אחד מיוזמי העצומה נגדה.
הנסיון לחנך כמובן לא נגמר שם. במאי האחרון הוסר מחנות האפליקציות של אפל המשחק Weed Firm המדמה פרויקט לגידול מריחואנה. על השחקן לייעל את גידול הצמחים, להפוך את מעבדת הגידול למוקד התעניינות של מבקרים ולהתחמק מאנשי החוק. המשחק לא חינוכי, אך ישנם משתמשים רבים השואלים מי מינה את החברות לחנך אותנו?
גם בגוגל פליי וגם באפל סטור נוהגים באפס סבלנות בפגיעה בפרטיות ילדים ובפרטיותם של משתמשים אחרים. "אפליקציות שאוספות, משדרות או שמסוגלות לשתף מידע אישי של קטין חייבות לציית לחוקי הפרטיות ומדיניות הפרטיות", נכתב בהסכם המפתחים של אפל. גם בהסכם של גוגל אפשר למצוא דברים דומים, "גוגל פליי לא יכיל חומרים המאיימים על משתמשים אחרים, חומרים המטרידים אותם או המציקים להם".
בעקבות חוקים אלה, ובעקבות אזהרות על כוונות התאבדות של בני נוער, נשאלת השאלה כיצד אפליקציית סיקרט עומדת בקנה אחד עם התנאים? האפליקציה, שבאמצעותה ניתן לפרסם סטטוסים אנונימיים, כבר עוררה הדים רבים לאור הכפשות ופגיעות שפורסמו דרכה. בברזיל אף הוצאה האפליקציה מחוק לחוק והשימוש בה נאסר. גם אצלינו עוררה האפליקציה הדים וח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, פנתה לשרת המשפטים בבקשה לאסור את הפעלת האפליקציה בישראל: "למרבה הצער, האפליקציה הפכה במהרה לפלטפורמה לבריונות רשת בעבור בני נוער בישראל אשר במקרים רבים משתמשים בה להכפשה ולפגיעה בבני נוער אחרים", צוטטה לוי-אבקסיס באתר "דה-מארקר".
אך איפה עובר הגבול? האם חנויות היישומים דואגות להגן יותר על האינטרסים שלהן? או שדווקא ההגנה על המשתמשים עומדת בראש סדר העדיפויות שלהן? ואולי מבחינת החברות, גם אינטרסים שיווקיים הם בגדר הגנה על הלקוחות.