פחות משבועיים לבחירות, ומסתמן כי גורל המערכה יוכרע ביום הבחירות עצמו. לאור הסיטואציה הייחודית של שתי מערכות בחירות רצופות בתוך פרק זמן קצר, קשה להעריך עד כמה ייפגע שיעור ההצבעה במועד הבחירות הקרוב. האתגר הגדול של המפלגות ב–17 בספטמבר יהיה התגברות על האנטגוניזם והאדישות — ולהוציא את המצביעים מהבית אל הקלפיות. תחושת הדחיפות ניכרת גם בדף ההנחיות שהפיצה מפלגת השלטון בימים האחרונים לאלפי נציגיה בקלפיות ברחבי הארץ.
ההנחיות, המלוות בסרטון, מתמקדות בתפעול האפליקציה הייחודית שפיתחו בליכוד, שבה כבר נעשה שימוש כבר בבחירות הקודמות באפריל. בהנחיות נכתב כי "לנציג הליכוד שני תפקידים: עדכון כל מצביע שהגיע ביישומו הבחירות של הליכוד ופיקוח על הנעשה בקלפי". בין היתר, נכתב כי "חובה לעדכן ביישומון על כל בעל זכות הצבעה שהגיע לקלפי על ידי חיפוש שם הבוחר באפליקציה, לחיצה על הכפתור האדום 'לא הצביע' — והפיכתו לירוק, 'הצביע'. על כל תקלה בתהליך העדכון יש ליידע באופן מיידי את המטה המרכזי בוואטסאפ".
בליכוד החליטו לא להותיר את רישום המצביעים ליד המקרה, והקפידו להדגיש כי "באחריותו של כל נציג שאינו יכול להשתמש ביישומון — להעביר מדי 20 דקות טופס 1000 שבו סומנו מצביעים, לקבוצת הוואטסאפ של המטה המרכזי".
פירוש ההנחיות הוא שנציגי הליכוד בקלפיות נדרשים להקליד ליישומון את שמו של כל אזרח שהגיע לקלפי להצביע. שם זה יכול להיות מוצלב בהמשך עם רשימות קיימות של תומכים שבידי הליכוד. מטרת ההנחיה היא לאפשר לליכוד לבחון במהלך יום הבחירות את רשימת האזרחים שהגיעו לכל קלפי ולראות אם יש ביניהם כאלה שרשומים כתומכי המפלגה ולא הגיעו להצביע. זאת, כדי ליצור עמם קשר טלפוני ולעודדם להגיע לקלפי.
שיטה זו אינה ייחודית לליכוד, וגם לכחול לבן יש מערכת דומה המתבססת על מידע שנאסף מתומכים במערכת הבחירות הקודמת ומכנסי בחירות ואירועים שערכה המפלגה. מדובר במאגר מידע מצומצם בהרבה בהשוואה למאגר של הליכוד.
עוד ב-TheMarker
ותודה לטראמפ: וואווי בדרך לעצמאות טכנולוגית - בלי עזרה מגוגל והמערב
האפליקציה הסינית הזו כובשת את העולם – אבל מסכנת את הפרטיות שלכם
לפי ועדת הבחירות, מדובר במנהג ותיק שאינו מהווה עבירה על החוק. ואולם מה שעד השנים האחרונות נעשה באופן חובבני, וברישום ידני בלבד, עבר כעת לאיסוף מידע דיגיטלי בזמן אמת. גם אם אין פגיעה בחיסיון ההצבעה, עצם ההחלטה אם לממש את זכות ההצבעה או להימנע אמורה להיות חסויה ופרטית לכל אזרח, ופגיעה בפרטיות זו עלולה להפעיל לחץ על אותו אזרח. כך למשל, במקרה של עובד חברה ממשלתית, שיו"ר ועד העובדים לוחץ עליו להצביע ביום הבחירות למפלגה מסוימת. אותו עובד רשאי להחליט שלא להגיע כלל לקלפי, ולהחרים את הבחירות — ולא ייתכן כי החלטה זו תחשוף אותו לנקמנות במקום העבודה מצד זה או אחר.
על רקע זה, ההנחיה של הליכוד לנציגיה בקלפיות היא בעייתית, משום שהיא עלולה למנוע מאזרחים את החיסיון הבסיסי על ההחלטה אם להשתתף בבחירות או לא — כל עוד לא הוגדר בפירוש כי הנציגים אינם רשאים להשתמש במספר תעודת הזהות או ברשימות ההצבעה בתוך הקלפיות כדי לאסוף את המידע.
"כאשר מתייחסים למאגר המידע הזה — אנו נוגעים בשאלה האם עצם ההחלטה אם להצביע היא עמדה פוליטית. אם מדובר בעמדה פוליטית הרי שמאגר המידע שאנו מדברים עליו הוא מאגר מידע רגיש. מידע רגיש כולל גם מידע על דעותיו ואמונתו של אדם — ומאגר כזה יש חובה לרשום במשרד המשפטים ולא להשתמש בו אלא למטרות שלשמן המאגר הזה הוקם", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. המטרה שלשמה נציגי המפלגות נמצאים בקלפיות היא לפקח על זיופים, ולשם כך הם יכולים לאסוף מידע על הבאים לקלפי. הם לא נמצאים שם כדי להמריץ את המצביעים".
