בראש החדשות
"מדינת ישראל כמדינה מתקדמת, מערבית ודמוקרטית לא יכולה לפגוע בחופש הביטוי על ידי צנזורה וסינון אתרים, לכן כדי לשמור על ילדינו, עליה לפעול להגברת החינוך והמודעות לסכנות הנמצאות ברשת. פעילות זו היא קריטית. אין צורך ליצור פאניקה והורים לא צריכים למנוע מילדיהם לגלוש באינטרנט. יחד עם זאת ההורים חייבים לפקח לאיזה תכנים נחשפים הצעירים, ההורים צריכים להסביר לילד מהן בדיוק הסכנות. ישנן היום תוכנות מתקדמות שמאפשרות מעקב אחר הגלישה של הילדים , זוהי לא חדירה לפרטיות של הילד - זוהי הגנה שכהורים אנו חייבים להעניק לילדים". זה, קוראות וקוראים, שר התקשורת החדש שלכם, משה כחלון. שינוי מרענן לעומת קודמו, אריאל אטיאס להוט הצנזורשת. הלוואי שנשמע את שר החינוך אומר את הדברים הללו - וטוב מכך, פועל ליישומם.
מנכ"ל סוני פיקצ'רז אנטרטיינמנט, מייקל לינטון, לא מבין בשביל מה זה טוב, האינטרנט הזה. בפאנל שנערך בשבוע שעבר אמר לינטון: "אני בחור שלא רואה שום דבר טוב שיצא מהאינטרנט, נקודה. [האינטרנט] יצר את התחושה שכל אחד יכול לקבל מה שהוא רוצה, בכל זמן נתון. זה כמו שכל החנויות בשדרות מדיסון יהיו פתוחות 24 שעות ביממה. הם מרגישים שזו זכותם. הם אומרים, 'תן לי את זה עכשיו', ואם אתה לא רוצה לתת להם את זה בחינם, הם יגנבו את זה". הוא השווה את ההחלטה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, להרחיב את רוחב הפס האינטרנטי בלי לגבות זאת ברגולציה על פיראטיות להקמת כבישים מהירים בלי הגבלת מהירות ורשיונות נהיגה.
חיילים מעלים לרשת סרטונים שמציגים התעללויות וזובורים. אבל מה שמדהים באמת זו התגובה של דובר צה"ל. בתחילה הוא מגנה את המעשים ("צה"ל רואה בחומרה כל פעולה הנוגדת את ערכי צה"ל ורוח צה"ל"), אבל אז פונה להרוג את השליח: "הסכנות הגלומות בשימוש ברשת האזרחית בניגוד לפקודות מיידיות וברורות. בצה"ל מתמודדים עם תופעות אלה באמצעות הגברת המודעות, באמצעות אכיפה ובאמצעות מתן הדרכה מתאימה". נראה כי התיעוד והפרסום של המעשים הוא הבעיה, ולא המעשים עצמם.
במסגרת מאמציה לשמור על פרטיות העוברים ושווים, גוגל מטשטשת פנים בצילומי הרחובות בשירות Google Maps. גם פרצופו המצויר של קולונל סנדרז, הקמע של KFC, זוכה לטיפול הזה - אם כי אני עדיין יכול לזהות אותו.
לג'ימייל, שירות האימייל של גוגל, יש המון יישומים מוצלחים. משום מה, החברה בוחרת להסתיר אותם במעבדות, ורק מי שיודע לחפש אותם שם זוכה ליהנות מהם. הנה כמה מהמוצלחים שבהם.
לשוניות הגלישה, חידוש מרענן לפני כמה שנים, הפכו לעוד ערימה של בלגאן על הדסקטופ שלנו. במוזילה, מפתחי דפדפן פיירפוקס, מחפשים תחליף נוח יותר ומבקשים עזרה מהקהילה.
העשרה
טליה זליגמן החלה לתעד את עצמה בצילום יומי, הגיעה ל-100 ימים ותמונות והעלתה פוסט הרהורי: "מה יש בהתמדה שקל כל כך לסרב לה? ומאידך, מה זה הרצון הזה לנטר ולתעד, פסבדו מדעית, חלקים מחיים של יום יום? בעניין ההתמדה, הלוואי שהיו לי תשובות. בעניין הניטור, אתרום את שתי אגורותיי: הקלות הבלתי נסבלת של התיעוד צימצמה את המרחק בין הרצון לבין היכולת. מצלמות דיגיטליות, אפליקציות סלולריות, (אני לא אומרת טוויטר), איסוף מידע באופן אוטומטי, ואתרים שמאפשרים הזנה של מידע מיותר יותר ופחות, ויצירת גרפים ועיבוד נתונים. גם לבלוג יש פן מנטר ופן שדורש התמדה".