שני אירועים שהתרחשו בסוף השבוע ברוסיה עשויים ללמד על עדויות נוספות להתנגדות מבית לנשיא ולדימיר פוטין ולהמשך המלחמה באוקראינה. במקרה אחד הודחו 115 לוחמים מהמשמר הלאומי ("רוסגווארדיה") בשל סירובם להילחם באוקראינה, ובמקרה השני – חמישה מחוקקים בפרלמנט מחוזי במזרח רוסיה קראו פומבית לפוטין: "הפסק את המלחמה".

המלחמה באוקראינה - סיקור N12:

115 לוחמי הרוסגוואדיה הודחו על ידי בית המשפט ברוסיה לאחר שהודיעו כי אינם מוכנים לשרת במלחמה ברוסיה, וגינו את "המבצע הצבאי" שמנהל פוטין. הרוסגוואדיה אינו נחשב לחלק מהצבא הרוסי ומתפקד באופן עצמאי יחסית. לאחרונה זכה לכינוי "הצבא של פוטין".

מלחמת רוסיה אוקראינה (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס
מלחמה באוקראינה (צילום: reuters)
מלחמה באוקראינה|צילום: reuters

בית המשפט קבע כי כל הלוחמים "סירבו באופן שרירותי לבצע את המשימה שהוטלה עליהם". על פי הדיווחים, בית המשפט טען כי הלוחמים הודיעו למפקדיהם שברצונם לחזור לבסיסיהם המקוריים ברחבי רוסיה ולא להישלח למלחמה באוקראינה. מעבר להודעה על פיטורי הלוחמים לא נמסר כל מידע נוסף על המשך הטיפול בהם.

 

 

בתוך כך, המודיעין הבריטי דיווח הבוקר כי מתחילת המלחמה ספגה רוסיה אבדות כבדות בקרב קצונת הביניים והקצונה הזוטרה במהלך המלחמה באוקראינה. עוד עולה, כי יחידות שהורכבו מניצולים של הרבה יחידות אחרות במלחמה סובלות מהיעדר מפקדים זוטרים, והפערים בקרב מפקדי המחלקות והפלוגות צפוי להשפיע על יכולות הצבא ולהעמיק את הפגיעה במורל ובמוטיבציה.

"עצור לפני שיהיו יתומים נוספים"

במקביל לאירוע ההדחה, חמישה מחוקקים מקומיים במחוז פרימורסקי שבמזרח רוסיה שיגרו במהלך סוף השבוע הודעה חריגה לנשיא פוטין, ודרשו: "הפסק את המלחמה באוקראינה". אותם מחוקקים כתבו מכתב פומבי לנשיא רוסיה, וטענו כי המשך המלחמה לא משרת את המדינה הרוסית ו"רק יביא ליתומים נוספים".

"יהיה הרבה יותר טוב עבור רוסיה אם כל הבחורים הצעירים שנשלחים להילחם באוקראינה יישארו ברוסיה ויעבדו בה", נמסר בהצהרה הרשמית שליוותה את המכתב, שהוקראה על ידי הפוליטיקאי לאוניד ואסיוקביץ'. "אנו מבינים כי אם המדינה שלנו לא תעצור את המבצע הצבאי מיוזמתה – רק יהיו יותר יתומים".

החזית באוקראינה (צילום: ALEXANDER NEMENOV/AFP/GettyImages)
הלחימה במריופול|צילום: ALEXANDER NEMENOV/AFP/GettyImages
טנקים רוסיים שהושמדו בלחימה באוקראינה (צילום: רויטרס)
טנקים רוסיים שהושמדו בלחימה באוקראינה|צילום: רויטרס

מיד עם הקראת ההודעה בפרלמנט המקומי התעוררה סערה גדולה, ומושל המחוז אולג קוז'מיאקו קרא לעברו של ואסיוקביץ' "בוגד", והאשים אותו בחוסר הערכה של הצבא הרוסי. המקרים הללו מצטרפים לסיפורו של בוריס בונדרב, דיפלומט רוסי בכיר שהוצב בז'נווה, שהתפטר מתפקידו בשבוע שעבר, על רקע המלחמה, ואמר שהוא "ממש מתבייש" במדינה שלו.

בתחילת המלחמה נחקק ברוסיה חוק האוסר על הפצת "דיסאינפורמציה" בנוגע למלחמה, עם עונש מאסר של 15-3 שנים. החוק, הלכה למעשה, קובע כי כל מי שיפיץ מסרים שאינם מתכתבים עם המסרים המוכתבים מהקרמלין – צפוי למאסר. באמצעות החוק הזה הצליחה רוסיה להשתיק כמעט כל גילויי מחאה שהתעוררו במדינה לאחר הפלישה לאוקראינה. אם בשבועות הראשונים היינו עדים להפגנות בנות מאות ואלפי בני אדם בערים רבות ברוסיה – כבר חודשיים שלא נראו מחזות דומים.

הפגנות במוסקווה בתחילת המלחמה (צילום: ap)
הפגנות במוסקווה בתחילת המלחמה|צילום: ap
הפגנות נגד המלחמה במוסקווה. חוק הצנזורה העלים אותן (צילום: AP)
הפגנות נגד המלחמה במוסקווה. חוק הצנזורה העלים אותן לחלוטין|צילום: AP

על פי כל ההערכות, רובו הגדול של העם הרוסי מאוחד מאחורי הנשיא פוטין ומטרות הלחימה באוקראינה, אולם חשוב לזכור כי רבים ברוסיה לא זוכים לגישה מלאה לתמונת המצב של הלחימה והקרבות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שכמעט כל כלי התקשורת הזרים שפעלו ברוסיה ערב המלחמה, נטשו אותה לאחר העברת החוק המאיים במאסר על מפיצי "דיסאינפורמציה".

קשה לקבוע שבעקבות המלחמה קמה אופוזיציה אמיתית ברוסיה אשר מצליחה לאיים על הנשיא פוטין, שנחשב בעיני רבים לשליט כל יכול. יחד עם זאת, שלל האירועים הללו בהחלט עשויים להעיד על חוסר שביעות רצון של לא מעט אזרחים מהמשך הלחימה – שמעבר לאבדות הגדולות בחיי אדם עולה לרוסיה גם במחירים כלכליים, מדיניים ואזרחיים כבדים.