אחד צריך להוציא כסף כדי לשלם למנתח שיציל את אשתו, אחרת רוצה לשלוח כסף לבן שלומד בחו"ל, והשלישי רוצה לדעת מה נותר מהפנסיה שלו. כך הם עומדים כבר שבוע. לא מרימים יד ולא מרימים קול. "תפסיקו לצלם", מבקש האיש בחולצה הכתומה, "התעללו בנו כבר מספיק".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אנחנו רק יכולים לדמיין איך זה היה נראה אצלנו, אם יום אחד היו מודיעים לנו שהכסף שלנו בבנק כבר לא ממש שלנו. עד לא מזמן האי השכן שלנו נחשב לסיפור הצלחה כביר. 800 אלף תושבים בסך הכל אבל אחוז משכילים מהגבוהים באירופה. חצי מהאי כבוש כבר 40 שנה על ידי התורכים. הגבול עובר בלב ניקוסיה הבירה, אבל תיירות החופים משגשגת, הנדל"ן פורח והבנקים בכלל היו להיט. למה? כי המיסים כאן נמוכים.
בין הישראלים שהתפתו לפעול מכאן נמצא גם טייקון ההימורים באינטרנט, טדי שגיא. על פי מקורות קפריסאים הוא בין הניזוקים קשה בשבוע האחרון. כמובן לא רק ישראלים נהרו לכאן.
"הרוסים מרגישים כאן בבית", מספר טאליס קריאניס, בעל מרכול בלימסול, "יש להם תחנת רדיו ברוסית, יש להם שלושה שבועונים ברוסית, מבחינתם לימסול היא כמו מוסקווה". 60 אלף מעשירי רוסיה הגיעו לכאן בגלל חוקי המס ונשארו בגלל מזג האוויר. הם מתגוררים בשכונות יוקרה סגורות ומאובטחות היטב. הקפריסאים - חולים עליהם. "הרוסים אוהבים לבזבז", אומר בחיוך קריאניס. "הם בזבזנים גדולים. הם אוהבים לבזבז על אוכל, על אלכוהול, על הכל".
אז - איפה הכסף?
לקפריסין יצא שם של מכבסת כספים בינלאומית. אביגדור ליברמן נחשד שבהיותו שר קיבל מיליונים מאנשי עסקים דרך חברה קפריסאית שהייתה לכאורה בשליטתו. ליברמן הכחיש. התיק הזה נסגר סופית לאחר שיועצת מס קפריסאית שאמורה הייתה להיות עדה מרכזית איבדה את זכרונה בנוגע לפרשה הרלוונטית. אז מה קרה לאי התענוגות הפיננסי? או בעברית - איפה הכסף? "יש סיפור על אדריכלים של סכרים שהועסקו במשך שנים במשכורות גבוהות, ולא בנו אפילו סכר אחד. במובנים מסוימים זו שחיתות", אומרת מרינה תיאודוטו, בעלת חברת ייעוץ כלכלי.
השחיתות באה עם טיפשות. קפריסין הקטנה הלוותה מיליארדים לאחותה הגדולה והבטלנית. כשהיוונים סיימו לרקוד סירטאקי, הם עשו תספורת של 70 אחוזים לאגרות החוב שלהם, ושני הבנקים הגדולים של קפריסין עמדו להתחסל. את האי חילצה מי שתמיד מחלצת, ותמיד אשמה. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. "הם לא עוזרים לנו, הם כמו היטלר", אומר לחדשות 2 אחד הקפריסאים ברחוב על גרמניה.
לגרמנים נמאס להיות הפראיירים של אירופה. הם עמדו על כך שהקפריסאים ייענשו באופן שיעביר מסר ברור למדינות הבאות בתור. כך נולד התקדים העולמי לפגוע בפיקדונות בבנקים. מכל פיקדון מעל 100 אלף יורו גולחו 40 אחוזים. 20 אחוזים נוספים צפויים להילקח בהמשך. בינתיים כל הכלכלה משותקת. לאזרחים אסור למשוך יותר מ-300 יורו ביום. בכל חברה כבר מקלידים מכתבי פיטורים.
"הפסדתי כסף אבל אני מחייך", טוען יורגוס לקוטריפיס, שר התמ"ת והאנרגיה הקפריסאי. "קיבלתי מכה כמו רוב האנשים. ככה זה. נשים את זה מאחורינו ונמשיך הלאה". ה"נפתלי בנט" של קפריסין ניהל את מייקרוסופט במרכז אירופה לפני שהפך לשר התמ"ת והאנרגיה. את הבור בתקציב המדינה, רק מעט יותר גדול מהבור שלנו, קיבלה ממשלת הימין בקפריסין בירושה מהמפלגה הקומוניסטית שהחזיקה בשלטון עד לפני חודש. הממשלה החדשה העדיפה לקבל את התכתיב של גרמניה מאשר לעזוב את גוש היורו. "נקטנו את הצעדים האלה משום שהאפשרות השנייה הייתה הרס מוחלט", אומר השר. "אנחנו תלויים מאוד בייבוא. פירוש הדבר שהיינו מסוגלים לקנות פחות נפט וגז, פחות חיטה, והאינפלציה הייתה מזנקת לשמיים, עם כל ההשלכות שאפשר להעלות על הדעת".
"אנחנו חייבים לתת זה לזה את התקווה לחיות"
ועכשיו רק אלוהים יעזור להם. כלומר, שליחו על האי. הארכיבישוף של קפריסין, קריסוסטומוס השני, הוא האיש האהוד ביותר בקפריסין היום. הוא החליט למשכן את כל נכסי הכנסייה כדי להלוות למדינה שלו שני מיליארד יורו. בין הנכסים יש הרבה אדמות, בנק אחד ואפילו מפעל בירה. "הכנסייה הפסידה מאה מיליון, ויש חשש שנאבד עוד מאה מיליון אם הבנק שלנו יקרוס", אומר קריסוסטומוס. "השותפים שלנו באירופה אכזבו אותנו. האמנו שעם הכניסה שלנו לאיחוד האירופי נזכה לתמיכה. אבל הם בגדו בנו". הארכיבישוף מוביל את תאוריית הקונספירציה שהאיחוד האירופי כפה על קפריסין תכנית שרק תטביע אותה עוד יותר. "מצד אחד הם רוצים להשתלט על האוצר הימי שלנו, של קפריסין, ומצד השני הם רוצים לכווץ את הכלכלה של קפריסין", הוא אומר.
האוצר הימי, הכוונה לגז. הקפריסאים בונים על תגלית גדולה של גז טבעי שתוציא אותם מהבור, והם בונים גם עלינו. כלומר, שישראל תסייע להם להגן על שדות הגז ושיחד נוביל את הגז לאירופה. הפיוס שלנו עם טורקיה לא בא להם טוב. הם חוששים שנפנה להם עורף, ונתחיל לעשות עסקי גז עם האויבת שלהם. יש רק איש אחד שבעניין הזה רגוע לגמרי: קריסוסטומוס השני. "משום שאני מכיר את החבר שלי, ליברמן ממשרד החוץ", אומר הארכיבישוף בחיוך, "אין לי ספק שהיחסים שלכם עם טורקיה לא ישובו לקמותם. אני לא מודאג".
הם קראו לזה "קפריסין אייד", מופע של אמני האי למען העניים החדשים. מכל רחבי האי זרמו לניקוסיה האלפים, נושאים בידיהם חבילות מזון. "אנחנו חייבים לתת זה לזה את התקווה לחיים", אומר סאבס אנטונינו. "באי הזה יש לנו סיבה לחיות. יש לי ילדים, ואני עובד כבר 35 שנים. שמתי לאורך השנים את הכסף בבנק, ועכשיו הפסדתי חלק מהכסף הזה. אז אני חייב לעבוד שוב ושוב למען הילדים שלי וגם למען קפריסין".
"העם הקפריסאי מסוגל להתאושש", אומר בתוקף עו"ד ג'ורג' פמבורידיס מניקוסיה. "הם יודעים שלא חשוב מה יקרה, הם ימצאו דרך לשרוד ולספר את הסיפור, כמו שאומרים. עליך ללמוד את ההיסטוריה שלנו כדי להבין את זה. קפריסין סבלה מפלישה וכיבוש של כל האימפריות הגדולות כל השנים. הצרפתים, הבריטים, העותמאנים, כולם היו פה. הקפריסאים למדו עם השנים, וזה טבוע בדי.אן.איי שלנו, שאם נדבוק זה בזה ונפסיק להאשים זה את זה, זאת הדרך היחידה שנוכל לשרוד כעם".
אז מה היה לנו? אי קטן שנתן הקלות מס גדולות, שהכניסו ים של כסף לבנקים, שהלוו את הכסף ליוונים, ששרפו אותו בהצלחה. עכשיו כל חבורת ה"חד-גדיא" על הקרשים. האם זה יכול לקרות גם אצלנו? האם כדאי להכין מסתור מתחת לבלטות?