משבר בני הערובה בשדה הגז באלג'יריה נמשך: שלושה ימים לאחר שהשתלטו מחבלים המזוהים עם אל-קעידה על המתקן הממוקם במזרח המדינה, תוך שהם מחזיקים במאות חטופים, פרסמה סוכנות הידיעות הרשמית של אלג'יריה, APS, כי 60 מהם עדיין נעדרים. נמסר, כי לא ידוע מה עלה בגורלם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
תחנת טלוויזיה מקומית דיווחה בשעות הצהריים על ניסיון נוסף של צבא אלג'יריה לשחרר את בני הערובה שעדיין נותרו במתחם, חלקם אזרחים מערביים. לפי שעה עדיין לא ברור מה עלה בגורלם. דובר ארגון אל-קאעידה, שלקח על עצמו את האחריות לחטיפה, הזהיר היום מפני פעולות נוספות נגד אזרחים זרים. מוקדם יותר דווח כי מספר בני הערובה ששוחררו משדה הגז עומד עד כה על 650, כשמתוכם 573 אזרחים אלג'יראים.
מוקדם יותר פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי החוטפים הציעו לשלטונות באלג'יריה הצעה שלפיה ישוחררו בני הערובה המוחזקים במקום - בתמורה לשחרורם של שני אסירים אסלאמיים המוחזקים בבתי הכלא בארצות הברית, וביניהם מתכנן הפיגוע הראשון במגדלי התאומים שאירע בשנת 1993, עומר עבד אל-רחמן, המכונה גם "השייח העיוור".
דובר הארגון: "מתוכננים פיגועים נוספים"
צבא אלג'יריה ממשיך במבצע נגד פעילי הטרור המחזיקים בבני ערובה מערביים, כשבמקביל הודיע בצהריים דובר הארגון כי מדובר בחוליה ראשונה בשרשרת פיגועים שתכננו אנשיו. גורם רשמי באלג'יר מסר כי חלק מהמחבלים עודם מתבצרים בשדה הגז והבהיר כי בניגוד לדיווחים קודמים - טרם הושלמה ההשתלטות על המקום.
כלי תקשורת מקומיים דיווחו כי הקבוצה, שבראשה עומד פעיל אל-קעידה לשעבר, העבירה מסר מאיים לרשויות המדינה שלפיו על כוחות הביטחון להתרחק ממתחמים של חברות זרות הפועלות בה.
על רקע הדברים הודיעו בפריז כי הצליחו ליצור קשר עם שני אזרחים צרפתיים שחמקו ממחזקיהם בשדה הגז. משניים אחרים טרם התקבל אות חיים ומצבם אינו ברור - והם מצטרפים ללפחות 22 בני אדם שמוגדרים נעדרים על-ידי הרשויות באלג'יריה. מבין קבוצה זו, 14 הם בעלי אזרחות יפנית והיתר - נורווגים.
הפשיטה שערך צבא אלג'יריה על שדה הגז, בניסיון לחלץ ממנו את בני הערובה, נמשך עד לשעות הקטנות של הלילה. כ-40 אזרחים זרים ועשרות מקומיים הוחזקו במתחם שבבעלות חברת "בריטיש פטרוליום" הבריטית.
סטיבן מקפאול, אזרח אירי שחולץ, שוחח מיד עם בני משפחתו. אמו סיפרה לסוכנויות הידיעות: "קשה לתאר עד כמה אני מאושרת. התקשיתי להאמין שאזכה לבשורה משמחת כל כך". בנו הוסיף: "השעות שחלפו עד לקבלת אות החיים היו קשותב יותר. איני יכול כבר לחכות לראותו".