בגיל שלוש, בת'אני תומפסון מאוהיו אובחנה בגידול סרטני במוח ונאלצה להתמודד כבר בגיל צעיר עם טיפולי הקרינה הקשים. למרות שהבריאה מסרטן כבר ב-2008, הטיפולים גרמו לה לנזק בעצבים באופן ששינה את צורת החיוך שלה. זה, יחד עם שיערה המתולתל, הובילו לבריונות. ואת זה לא יכלה בת'אני לשאת יותר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
בצהרי יום רביעי ה-19 באוקטובר, סיפרה בת'אני לאחת מחברותיה הטובות שהיא לא יכולה להתמודד יותר עם הבריונות מהבנים שבכיתה שלה, ואמרה לה שהיא מתכוונת לפגוע בעצמה. מאוחר יותר באותו אחר הצהריים, בת'אני נמצאה ללא רוח חיים לאחר שירתה בעצמה פעם אחת.
"חסר לי חלק", סיפרה ונדי פיוכט, אמה של בת'אני. "היה לי את הדבר הקבוע הזה בחיי כבר 12 שנה, ועכשיו זה נעלם. שום דבר לא יוכל למלא את החלל הזה שנוצר". אביה סיפר כי בת'אני הייתה "הנסיכה הקטנה" שלו. "חיי סבבו סביבה והיא נתנה להם משמעות", שחזר האב.
הנהלת בית הספר היסודי בו למדה בת'אני הייתה מודעת היטב לתופעת הבריונות, סיפרה פיוכט. לדבריה, היא שוחחה עם המנהל ביומיים שקדמו למותה של בת'אני,שהבהיר לה כי הנושא בטיפול.
"משהו חייב להשתנות"
לדברי אימה, בת'אני נפגשה עם יועץ שיעזור לה למצוא דרכים להתמודד ההערכה העצמית הנמוכה שלה. אך התמיכה מצד חברותיה לא הספיקה כדי לשים סוף לבריונות וחלק מהבנים בכיתה שלה היו ידועים בהתנהגות בריונית כלפי בת'אני ואחרים באופן קבוע.
ביומה האחרון בבית הספר, הלכה בת'אני וחברה שלה למנהל בית הספר עם פוסטרים שהכינו נגד בריונות, אך נאמר להן שאסור להשתמש בפוסטרים, סיפרה פיוכט.
"משהו חייב להשתנות. יש משהו מקולקל במערכת והיו הרבה דרכים בהן היה ניתן לטפל בבעיה", זעמה פיוכט. בפנייה נרגשת להורים, היא הוסיפה: "תתקשרו אליהם, תתקשרו אליהם כל יום אם אין ברירה. בסופו של דבר הם יתעייפו מכם ויהיו חייבים לטפל בבעיה".