רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הסטודנט הפלסטיני יכול לבחור, תיאורטית כמובן, בין 13 אוניברסיטאות – 5 ברצועת עזה ו-8 בגדה המערבית. לצידן פועלים לא מעט מכללות אקדמיות, מוסדות ללימודי תעודה ומוסדות הכשרה נוספים. על פי הדוח האחרון של משרד החינוך וההשכלה הגבוהה הפלסטיני, ישנם בסך הכל 52 מוסדות רשמיים להשכלה גבוהה בשטחים הפלסטינים. במהלך השנה שעברה למדו כ-215 אלף פלסטינים במוסדות להשכלה גבוהה. כ-126 אלף מהם בעזה, והשאר בגדה המערבית.
תנאי הקבלה לאקדמיה הפלסטינית: החלום של שר החינוך פירון?
סטודנט פלסטיני ממוצע משלים לימודי תואר ראשון בארבע שנים. תנאי הקבלה עשויים לעורר קנאה בקרב סטודנטים ישראלים ואולי גם בקרב שר החינוך שלנו, שי פירון: שם אין מבחן פסיכומטרי וכל שנדרש הוא תעודת ה"טאווג'יהי" – המקבילה הפלסטינית לבגרות. כדי להתקבל לתואר ראשון באוניברסיטה מספיק ציון ממוצע של 65 ומעלה. כמובן שככל שהתואר מבוקש ונחשק יותר, יש צורך בממוצע גבוה הרבה יותר.
כמו האמא היהודייה, גם זו הפלסטינית כנראה רוצה לראות את בנה משלים לימודי עריכת דין. בשנה שעברה נרשמו כ-37% מהסטודנטים ללימודים המשפטים וכלכלה. סטודנטים רבים נרשמו גם ללימודים בתחומי מדעי החברה. כ-28% אחוז בחרו ללמוד תארים בתחום החינוך. אי שם בסוף הרשימה ניצבים לימודים בתחומי הרפואה (10%), המדעים, מדעי הרוח והאמנות.
תשלום לקורסים לפי שעה
ואי אפשר בלי לדבר על כסף: בישראל שכר הלימוד לתואר ראשון עומד על כ-11 אלף שקלים בשנה באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות. במוסדות להשכלה גבוהה פלסטינים, התואר מתומחר על פי שעות אקדמיות בדינר ירדני. התשלום עצמו, אגב, מתבצע בשקלים או בדולרים.
התמחור במוסדות להשכלה גבוהה אינו קבוע וגם התשלום הסופי משתנה: סטודנטים רבים זוכים לתרומות מקרנות ערביות ואירופאיות שמאפשרות להם לסיים את הלימודים. באוניברסיטת ביר זית צפונית לרמאללה, למשל, נדרשים הסטודנטים להירשם למינימום של 18 שעות אקדמיות בשנה.
עלות שעה אקדמית לתואר הראשון הוא כ-32 דינרים בממוצע, קצת יותר מ-160 שקלים, בעוד שבפקולטות יוקרתיות כמו רפואה או הנדסה התשלום מגיע לכ-330 שקלים לשעה. עלות שעה אקדמית בתואר השני בביר זית מגיע לכ-630 שקלים.
עזה, לעומת זאת הרבה יותר זולה, אפילו ביחס לגדה המערבית. באוניברסיטת אל-אקצה משלמים על שעה אקדמית ללימודי תואר ראשון כ-10 דינרים לשעה (כ-55 שקלים) בחוגים כמו אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה, גיאוגרפיה, מדעי החברה וחינוך. סטודנט לתקשורת או כלכלה וניהול משלם כ-70 שקלים לשעה, ובחוג למדעי הרפואה עלות שעת לימוד אחת היא קצת יותר מ-80 שקלים לשעה.
עתיד שחור
כל סטודנט חושש מהיום שבו יסיים את לימודיו וייצא אל שוק העבודה, שלא תמיד מחכה לו בזרועות פתוחות. החשש הזה כבד יותר אצל הסטודנטים הפלסטינים. על פי ההערכות, כ-35 אלף סטודנטים מסיימים תואר מדי שנה בגדה. כשליש מהם למדו באוניברסיטה הפתוחה וכבר החלו לעבוד במהלך הלימודים. מבין השאר, כ-5,000 בלבד מצליחים למצוא עבודה. בעזה המצב קשה יותר.
מדיניות הסגר הישראלית על עזה לא עושה את החיים האקדמים קלים: סטודנטים מעזה לא יכולים ללמוד בגדה, וגם כניסת מרצים וחוקרים מהגדה או מחו"ל אל הרצועה מוגבלת.
"ראוי שישראל תאמץ מדיניות נאמנה להכרזותיה האחרונות, שמבדילות בין צרכי האוכלוסייה האזרחית לבין היחס הראוי לכוחות לוחמים, כמו גם להצהרותיה בדבר מחויבותה לשיקום רצועת עזה ולא תמנע עוד מצעירים לממש הזדמנויות ללמוד, להתפתח ולבנות לעצמם עתיד טוב יותר", אומרים בארגון זכויות האדם "גישה" שפועל להגנה על הזכות לחופש תנועה לפלסטינים.