מסמכים שהותרו לפרסום לאחרונה נחשפים היום (רביעי) בשורה של כלי תקשורת על קואליציה סודית של סוכנויות מודיעין מערביות שסיפקו לישראל מידע קריטי שאפשר למוסד לאתר ולחסל מחבלים פלסטינים שנחשדו במעורבות בפיגועי טרור במערב אירופה בתחילת שנות ה-70, ובעיקר הפיגוע האכזרי בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972. הסיוע ניתן ללא פיקוח של פרלמנטים או פוליטיקאים נבחרים, ואילו היה נחשף בזמנו, היה עלול לגרום לשערורייה ציבורית.

המבצע שהפך לסרט הוליוודי

מסע החיסולים של ישראל, שבוצע על-ידי המוסד, החל לאחר הפיגוע הרצחני שביצעו מחבלים פלסטינים במשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן בספטמבר 1972, שהוביל למותם של 11 ספורטאים ישראלים. המבצע, שכונה "זעם האל", הוביל לחיסולם של לפחות ארבעה פלסטינים שקושרו על-ידי ישראל לטרור בפריז, רומא, אתונה וניקוסיה, ועוד שישה במקומות אחרים במהלך שארית העשור. המבצע אף שימש כהשראה לסרט "מינכן" של סטיבן שפילברג משנת 2005.

רשת "קילו-ואט" נחשפת

הראיות לתמיכת שירותי המודיעין המערביים במשימה הישראלית התגלו במברקים מוצפנים שנמצאו בארכיונים שוויצריים על-ידי ד"ר אביבה גוטמן, היסטוריונית של אסטרטגיה ומודיעין מאוניברסיטת אבריסווית' בוויילס. אלפי מברקים כאלה הופצו דרך מערכת סודית שכונתה "קילו-ואט", שהוקמה ב-1971 - כדי לאפשר ל-18 שירותי מודיעין מערביים, כולל אלה של ישראל, בריטניה, ארה"ב, צרפת, שווייץ, איטליה וגרמניה המערבית, לשתף מידע.

הספורטאים והמאמנים שנרצחו באולימפיאדת מי (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

המברקים כללו מודיעין גולמי עם פרטים על מקומות מסתור וכלי רכב, תנועות של אנשי מפתח שנחשבו מסוכנים, מידע על טקטיקות של קבוצות טרור פלסטיניות וניתוחים מודיעיניים שונים. "הרבה מהמידע היה מאוד מפורט, מקשר בין אנשים לפיגועים ספציפיים ומספק פרטים שהיו לעזר רב", צוטטה גוטמן בגרדיאן הבריטי, החוקרת הראשונה שעיינה בחומרי "קילו-ואט". "אולי בהתחלה הפקידים המערביים לא היו מודעים [לחיסולים], אבל לאחר מכן היו הרבה דיווחים בעיתונות וראיות אחרות שהצביעו על מה שהישראלים עושים".

המטרות הראשונות

על פי המסמכים, ראש הממשלה גולדה מאיר דרשה שהמוסד יציג לה ראיות אמינות בנוגע לכל מטרה הקשורה לפיגוע במינכן או שהיה לה תפקיד בגל הרחב יותר של פיגועים שבוצעו על-ידי קבוצות פלסטיניות חמושות נגד מטוסים, שגרירויות ומשרדי חברות תעופה ישראליים ברחבי מערב אירופה והים התיכון באותם ימים. חלק ניכר מראיות אלה הגיעו משירותי מודיעין מערביים והגיעו לישראל דרך רשת "קילו-ואט".

החיסול הראשון שבוצע על-ידי המוסד היה של פלסטיני שעבד בשגרירות לוב ברומא. ואיל זוואיטר נורה למוות בלובי של בניין הדירות שלו בבירת איטליה רק שבועות לאחר הפיגוע במינכן.

רבים שמיהרו באותם ימים להגן על זוואיטר טענו שהוא זוהה בטעות כמחבל ושלא היו לו קשרים לטרור. אולם המברקים מגלים כי ישראל קיבלה מספר דיווחים משירותי הביטחון המערביים שהפלסטיני בן ה-38 שעבד כמתורגמן סיפק נשק ותמיכה לוגיסטית לארגון ספטמבר השחור, שעמד מאחורי פיגוע מינכן ופיגועים אחרים.

האדם השני שחוסל, מחמוד אל-האמשרי, הנציג הרשמי של אש"ף בצרפת, חוסל בפריז בדצמבר 1972. גם האמשרי הוזכר במברקי "קילוואט", שתיארו את פעילותו הדיפלומטית וגיוס הכספים שלו, אך גם טענו שגייס תאי טרור.

הסיוע השווייצרי המכריע

החיסול בפריז ביוני 1973 של לוגיסטיקן מרכזי בתכנון פיגועים של ספטמבר השחור והחזית העממית לשחרור פלסטין התאפשר במידה רבה בזכות הרשויות השווייצריות, כפי שחושפים המברקים.

מוחמד בודיה היה ותיק מלחמת העצמאות של אלג'יר נגד צרפת שהעמיד את ניסיונו כמפעיל חשאי לרשות החזית העממית וספטמבר השחור. הוא דורג גבוה ברשימת היעדים של המוסד. בודיה ארגן סדרת פיגועים, כולל ניסיון כושל לפוצץ בתי מלון בישראל, והרס חלק ממסוף נפט איטלקי. תוכניות אחרות כוונו נגד פליטים יהודים שברחו מברית המועצות ושגריר ירדן בלונדון.

ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר (צילום: AP)
ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר|צילום: AP

בודיה, שהיה גם מחזאי ובמאי תיאטרון, אותר על-ידי המוסד לאחר שקציני מודיעין שווייצרים העבירו את פרטי הרכב שלו שהתגלו בפשיטה על מקום מסתור בג'נבה. צוות חיסול ישראלי עקב אחר הרכב וחיסל את בודיה באמצעות מוקש ברחוב בפריז.

הטעות בלילהאמר

בדוגמה נוספת שנחשפה במברקים, שירות המודיעין המקומי הבריטי MI5 סיפק למוסד את התמונה היחידה של עלי חסן סלאמה, מנהיג מרכזי בארגון הטרור ספטמבר השחור, שהואשם במעורבות בפיגוע במינכן.

ביולי 1973, האמינו במוסד שעלו על עקבותיו של סלאמה בלילהאמר, אתר סקי קטן בנורווגיה, והשתמש בתמונה שסופקה על-ידי ה-MI5 לזיהוי המטרה. אולם האיש שנורה למוות התברר כמלצר מרוקני ולא כמנהיג הארגון. מספר מבצעי המוסד נעצרו על-ידי הרשויות הנורווגיות, והזעם שהתעורר בעקבות האירוע הוביל את ראש הממשלה דאז גולדה מאיר לצמצם את היקף מבצע "זעם האל".

למרות זאת, שירותי המודיעין המערביים המשיכו לספק לישראל מודיעין מפורט על מטרות פוטנציאליות, אומרת ד"ר גוטמן.