האיום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להקפיא את הסיוע האמריקני למצרים ולירדן "אם לא יסכימו לקבל פליטים פלסטינים" מרצועת עזה יצר משבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות לארה"ב. התלות הכלכלית והביטחונית של מצרים וירדן בארה"ב גדולה, והן זקוקות לסיוע האמריקני באופן קריטי. למרות זאת, המנהיגים בקהיר ובעמאן מתואמים בהתנגדותם לתוכנית, עד כדי כך שבמצרים מאיימים לבטל את פגישתו המתוכננת של עבד אל-פתח א-סיסי עם טראמפ אם תעלה בה סוגיית העברת הפלסטינים מעזה.
ארה"ב מעניקה למצרים שני מיליארד דולר מדי שנה, מהם 1.3 מיליארד לצבא המצרי שמתבסס על נשק אמריקני. מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל, העבירה ארה"ב למצרים סיוע מצטבר של כ-90 מיליארד דולר. ארה"ב נותרה ספקית הנשק המרכזית של הצבא המצרי, אם כי בעשור האחרון הרחיבה קהיר את קשריה הצבאיים גם עם מדינות אחרות, בהן רוסיה, סין, צרפת וגרמניה.
ירדן זוכה מהאמריקנים לכמעט מיליארד וחצי דולר בשנה. בספטמבר 2022 נחתם מזכר הבנות רב-שנתי בין וושינגטון לעמאן, המבטיח לירדן סיוע כלכלי וצבאי בהיקף של 1.45 מיליארד דולר בשנה עד 2029 – עלייה של 13.7% בהשוואה להסכם הקודם. בפועל, היקף הסיוע משמעותי אף יותר. הקונגרס אישר לירדן סיוע כולל של 2.1 מיליארד דולר לשנת 2025, סכום המהווה למעלה מעשירית מהתקציב השנתי הירדני העומד על כ-18 מיליארד דולר.
יותר מ-3,000 חיילים אמריקנים ו-12 בסיסים
התלות של מצרים וירדן בארה"ב חורגת הרבה מעבר לסיוע הכספי הישיר, ולממשל האמריקני רשת של מנופי השפעה כלכליים, צבאיים ודיפלומטיים על שתי המדינות. ארה"ב תומכת בשתי המדינות במוסדות הפיננסיים הבין-לאומיים, ובפרט בקרן המטבע הבין-לאומית, המעניקה למצרים ולירדן בשנים האחרונות הלוואות של מיליארדי דולרים במסגרת תוכניות רפורמה כלכליות.
"צעדי לחץ אמריקניים נוספים נגד שתי המדינות, אם כי הרבה פחות סבירים, יכולים להיות הסרת התמיכה האמריקנית מתוכניות הרפורמה של קרן המטבע, נסיגה מהסכמי סחר בילטרליים וצמצום השקעות", מסביר ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. "המשמעות הכלכלית יכולה להיות רבה למדינות שכלכלותיהן ממילא שבריריות ומתמודדות עם מצוקות חריפות כמו חוב חיצוני גדול, אינפלציה ואבטלה, ועם מציאות דמוגרפית מורכבת".
בתחום הצבאי, ארה"ב מספקת לא רק מימון אלא גם ציוד, הכשרה ושיתוף פעולה מודיעיני. הפסקת הסיוע עלולה להשפיע על יכולת התחזוקה של מערכות נשק אמריקניות ועל זמינות חלקי חילוף, במיוחד בצבא המצרי המתבסס במידה רבה על ציוד אמריקני. ירדן, בעלת ברית מרכזית של ארה"ב למרות שאינה חברה בנאט"ו, מקיימת אימונים משותפים עם כוחות אמריקניים ומדינות נוספות, בהן ישראל. כ-3,000 חיילים אמריקנים נוכחים בה כדרך קבע, ולצבא ארה"ב גישה חופשית ל-12 בסיסים צבאיים ירדניים מרכזיים בצו של המלך עבדאללה.
למרות התלות העמוקה, א-סיסי ועבדאללה מתואמים בהתנגדות לתוכנית טראמפ. במצרים חזרו והדגישו – הן בהודעות רשמיות והן בדיווחים בתקשורת הממוסדת – שלמרות האיומים של טראמפ, קהיר עומדת על סירובה לשתף פעולה עם כל מהלך של עקירה וגירוש של פלסטינים מהרצועה. "יש שם חשש אמיתי", אומר ד"ר וינטר, "אך שתי המדינות מדגישות שלא ייסוגו מעקרונותיהן בסוגיה הפלסטינית או יוותרו על יסודות שנתפסים בעיניהן כאינטרס לאומי עליון עקב לחצים פיננסיים אמריקניים".
לדברי ד"ר וינטר, מצרים וירדן משתדלות להימנע מעימות חזיתי ופומבי עם טראמפ, ומעדיפות להגיע עמו להבנות. כחלק ממאמצי הגישור, הציע מלך ירדן מחווה סמלית של קליטת 2,000 ילדים חולים מעזה. במקביל, שתי המדינות צפויות להציג בסוף החודש תוכנית ערבית מקיפה לשיקום רצועת עזה בעוד תושביה שוהים בשטחה. התוכנית מבקשת לרתום תמיכה רחבה מהעולם הערבי והמוסלמי, כשסעודיה – שנחשבת למדינה בעלת השפעה מיוחדת על טראמפ – אמורה להוביל את המהלך.
"התיישרות עם היוזמה של טראמפ בתצורתה הנוכחית תיתפס בציבורים רחבים במצרים ובירדן ככניעה ועלולה לפגוע במעמד הפנימי של המשטרים", מסביר ד"ר וינטר. "שתי המדינות יקבלו יוזמות שיוכלו להציג ככאלה ששומרות על הזכויות הלאומיות הפלסטיניות, מאפשרות אופק מדיני על בסיס עיקרון שתי המדינות, ושיהיו מקובלות גם על הרשות הפלסטינית – הנציגה הלגיטימית של הפלסטינים".
תוכנית הנגד
בשלב זה מנסות קהיר ועמאן לשכנע את וושינגטון כי המפתח ליציבות אזורית טמון בפתרון שתי המדינות ולא בהעברת אוכלוסייה. הן חוזרות ומזכירות את חשיבות הברית האסטרטגית עם ארה"ב כאינטרס הדדי, גם של האמריקנים, במיוחד בתחומים כמו המאבק בטרור וההתמודדות עם איראן.
"בשתי המדינות מתקיים שיח סביב האפשרות להגביר מדיניות של גיוון המשענות הגלובליות ולהתקרב ליריבות של ארה"ב בעולם דוגמת סין, רוסיה והודו, ובאזור דוגמת איראן", מציין ד"ר וינטר. "כמובן ששינוי באוריינטציה של שתי המדינות, המהוות זה עשרות שנים חלק מהמחנה האזורי הפרו-מערבי המתון, אינה רצויה לארה"ב ולישראל".
הסכם השלום עם ישראל הוא אמנם נדבך אסטרטגי בתפיסת הביטחון המצרית, אך זו עלולה בהתנגדותה ליישר קו עם מדינות בעייתיות ועם תפיסות קיצוניות הרבה יותר. "למצרים אינטרס עמוק בשימור הסכם השלום עם ישראל, שמאפשר לה להתמקד בפיתוח פנימי וכולל שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומים כמו ביטחון ואנרגיה", מבהיר ד"ר וינטר. "עם זאת, השלום בין ישראל למצרים היה ונשאר נגזרת של יחסי מצרים-ארה"ב. ארה"ב היא הערבה לשלום והיא צלע חיונית במשולש היחסים שמתקיים מאז 1979, ולכן משבר חריף בין קהיר לוושינגטון עלול לעורר שאלות במצרים על המשך דבקותה בבחירה האסטרטגית בשלום".