מדגמים ראשונים מתפרסמים הערב (ראשון) בבחירות בגרמניה, שהוגדרו כאחת ממערכות הבחירות הקריטיות והגורליות בתולדות המדינה. לפי המדגמים הראשונים, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) תהיה הגדולה ביותר בפרלמנט עם 29% מקולות הבוחרים, מפלגת הימין הקיצוני AFD תהיה השנייה בגודלה בפרלמנט הגרמני עם כמעט 20% תמיכה. מפלגת השלטון הנוכחית, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD) עם הפסד היסטורי עומדת כרגע על 16%.
בנוסף לכך, מתוצאות המדגמים עולה כי מפלגת השמאל Die Linke עוברת בגדול את אחוז החסימה ועומדת כרגע על 8.5 אחוזים. מפלגת הירוקים עם 13.5%. שאר המפלגות נכון לעכשיו לא עוברות את אחוז החסימה. אחוז ההצבעה גבוה במיוחד - 84% (הגבוה ביותר מאז 1990).
מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני AFD אליס ווידל בראיון ראשון אחרי תוצאות המדגמים: "זו התוצאה הטובה ביותר שאי פעם קיבלנו. אנחנו פתוחים לשיחות עם ה-CDU כדי להקים קואליציה שתתאים למה שהבוחרים בגרמניה בחרו. אנחנו רוצים לעשות פוליטיקה למען המדינה שלנו". פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, וככל הנראה ראש הממשלה הבא של גרמניה מדבר עכשיו בעצרת ניצחון: "אנחנו ניצחנו את הבחירות האלו".
בשלב הזה קשה מאד לתת אינדיקציה לאיזה קואליציה תקום. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שאפה לקואליציה של שתי מפלגות. זה יתאפשר אך ורק אם המפלגות הקטנות לא עוברות את אחוז החסימה (ואז היא יכולה להקים קואליציה עם הסוציאל־דמוקרטים. כרגע במדגם אחד המפלגות הקטנות עוברת ובמדגם אחר היא לא עוברת.
הבחירות היום התקיימו בשעה ששורה של סוגיות מפתח מאיימות על עתידה של גרמניה, ורבים תוהים לאיזה כיוון תפנה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ואחת המדינות החשובות ביותר באירופה ובעולם.
הנסיבות שהובילו לבחירות
ממשלת "הרמזור" בגרמניה בראשות הקנצלר אולף שולץ קרסה בסוף שנת 2024, על רקע שיעור תמיכה נמוך מאוד בקרב האוכלוסייה הגרמנית. הסערה החלה בנובמבר, עם פיטורי שר האוצר כריסטיאן לינדנר מהמפלגה הליברלית על רקע חילוקי דעות תקציביים.
בחודש דצמבר נפלה ממשלת גרמניה בהצבעת אי-אמון, ונשיא גרמניה פרנק-וולטר שטינמאייר פיזר את הבונדסטאג, הבית התחתון של הפרלמנט בברלין. הבחירות היום זוכות לחשיבות מכרעת מכיוון שהן נערכות בשעה ששורה של סוגיות עומדות לפתחה של גרמניה, ובשעה שנשיא ארה"ב החדש-ישן דונלד טראמפ מטיל צל כבד על עתידה של אירופה כולה.
הסוגיות הבוערות - והחשש מהקצנה
- המשבר הכלכלי החמור: כלכלת גרמניה מתמודדת עם האטה של ממש וירידה בתפוקת הייצור, על רקע תחרות הולכת וגוברת מצד סין. מותגים גרמניים גדולים, למשל פולקסווגן בתחום הרכב, הודיעו בשנה האחרונה על פיטורי ענק. בנוסף, מחירי האנרגיה, על רקע הסנקציות נגד רוסיה, ממשיכים להיות גבוהים ולהכביד על נטל המחיה של האזרחים הגרמנים.
- הגירה בלתי חוקית: הנושא הבוער אולי יותר מכולם בפוליטיקה הגרמנית היא ההגירה הבלתי חוקית ומצבם של מבקשי המקלט במדינה. שורה של פיגועי טרור ואירועים אלימים בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל העלו את הנושא לראש סדר היום, כמו למשל פיגוע הדריסה במינכן לפני כשבועיים שבו נרצחו אם ובנה הפעוט ונפצעו עוד יותר מ-20. במערכת הפוליטית בגרמניה קיימת ביקורת גדולה על הממשלה היוצאת בנושא ההגירה, והסוגיה הולידה מתיחות נפיצה גם על רקע הישענות של מי שסביר כי יהיה הקנצלר הבא יחד עם מפלגת הימין הקיצוני.
- עליית הימין הקיצוני: מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", המוכרת גם בראשי התיבות AfD, מסתמנת על פי הסקרים כמנצחת הגדולה של הבחירות, גם אם לא תרכיב את הממשלה או אפילו תשב בה. המפלגה הקיצונית, שרבים רואים אותה או את בכיריה כנאו-נאצים, צפויה להכפיל את כוחה, לזכות ביותר מ-20% מהקולות ולהפוך למפלגה השנייה בגודלה במדינה. באופן מסורתי, כלל המפלגות בגרמניה מקפידות על מדיניות "חומת האש" - שאוסרת על שיתוף פעולה קואליציוני עם המפלגה. כך או כך, תוצאות הבחירות צפויות לסמן רגע היסטורי מבחינת המפלגה השנויה במחלוקת.
המפלגה זוכה לחיבוק חם ואוהב מהממשל החדש בארה"ב, עם מעורבות בלתי פוסקת של אילון מאסק בעל ההשפעה הגדולה, וגם מצד סגן הנשיא ג'יי-די ואנס. ואנס נפגש בביקורו במינכן עם ראש המפלגה אליס ויידל, ומתח ביקורת על הפוליטיקאים בגרמניה שבוחרים במדיניות של החרמה.
מאסק מפרסם את דבריו של ביורן הוקה, אחד הגורמים הקיצוניים ביותר במפלגת AfD המזוהה עם אמירות נאו-נאציות
— Elon Musk (@elonmusk) February 22, 2025
- עתידה של אירופה מול ממשל טראמפ: באירופה שוררת בהלה של ממש מהעתיד לבוא בתקופתו של טראמפ, על רקע מהלכיו לסיום המלחמה באוקראינה תוך ניתוק מדינות אירופה מהתהליך, ויצירת מרחב ביטחוני בעייתי שעלול לאפשר לרוסיה מהלכים אגרסיביים בעתיד. במקביל, בוושינגטון ממשיכים לנופף באיום המכסים על מדינות האיחוד האירופי, מה שעלול להחריף את המצב הכלכלי.
המתמודדים המובילים בבחירות
- פרידריך מרץ: מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, מפלגת ה-CDU השמרנית, לשעבר מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל. מרץ בסבירות גבוהה צפוי להיות הקנצלר הבא של גרמניה, ומפלגתו צפויה להיות הגדולה ביותר עם כ-30% מהקולות. למרות הניצחון המסתמן, מרץ צפוי לחיים קשים בניסיון להרכיב קואליציה, שיהיו גדולים יותר ככל שההישג של מפלגת ה-AfD יהיה גדול יותר.
- אליס ויידל: מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני AfD, שצפויה לעשות היסטוריה ולהפוך למפלגה השנייה בגודלה במדינה. המפלגה מקדמת מצע נרחב נגד סוגיות ההגירה הבוערות, וזוכה לתמיכה אדירה בעיקר במדינות מזרח-גרמניה, על רקע תחושת קיפוח והזנחה מצד התושבים שם.
- אולף שולץ: הקנצלר היוצא, ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ה-SPD. מפלגתו צפויה לסיים רק כשלישית בגודלה בפרלמנט, עם כ-15% מהקולות לפי הסקרים האחרונים. לא מעט ביקורת נשמעה במפלגה על ההחלטה להותיר את שולץ כמועמד המוביל, על רקע שיעור התמיכה הנמוך בו כקנצלר.
הממשלה שתקום בגרמניה לאחר הבחירות, בסבירות גבוהה שונה למדי מהממשלה הנוכחית, תנסה לנווט את המדינה באחת משעותיה הקשות, וגם בשעותיה הקשות של כל יבשת אירופה. סוגיית התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה צפויה להוביל להשלכות חברתיות ופוליטיות נרחבות, כחלק מתמונת מראה להתחזקות הימין בכל יבשת אירופה. עם זאת, ככל שיהיה קושי גדול יותר להקים ממשלה - בהנחה שהמפלגות השונות ימשיכו להחרים את הימין הקיצוני, ייתכן שיידרשו אפילו בחירות חוזרות, מה שעלול להסתיים בתוצאה אפילו טובה יותר מבחינת ה-AfD.