בבחירות הפדרליות בגרמניה ב-2013 זכתה מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) שזה עתה הוקמה וייצגה את הימין הקיצוני במדינה, ב-800 אלף קולות בלבד (4.7%) ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. שנה לאחר מכן היא כבר קיבלה יותר מ-2 מיליון קולות בבחירות לפרלמנט האירופי, ב-2017 היא זינקה וגרפה כ-13% מסך הקולות בגרמניה, ובבחירות לפרלמנט האירופי בשנה שעברה כבר עמד המספר הזה על 16%. ביום ראשון הקרוב יתקיימו הבחירות הפדרליות בגרמניה, ומה שפעם היה בלתי נתפס צפוי להתרחש - מפלגת ה-AfD, שנמצאת במעקב של שירותי המודיעין הגרמניים ומנהיגיה משתמשים בסיסמאות נאציות וממעיטים בחשיבותה של השואה, תזכה, לפי הסקרים, ביותר מ-20% מהקולות ותהפוך למפלגה השנייה בגודלה בגרמניה.
"ה-AfD מתחזקת בהדרגתיות ומגיעה למעמד של המפלגה השנייה בגודלה", מסביר ל-N12 פרופסור נעם גדרון מהאוניברסיטה העברית. "היא מושכת הרבה בוחרים ממפלגת הימין המסורתית וגם בוחרים שהיו בעבר לא פעילים והיום נשאבים חזרה דרך תמיכה בה, בעיקר במזרח גרמניה. יש במפלגה הזו אלמנטים שמאיימים על הדמוקרטיה הליברלית בגרמניה, ויש לה נכונות להמעיט בפשעי הנאצים ולהתייחס אליהם בסלחנות".
אלטרנטיבה לגרמניה קמה ב-2013 בעקבות הביקורת בגרמניה על התמיכה במדינות החלשות באיחוד האירופי, כעס על מדיניות ההגירה המקילה ועל חוסר שביעות רצון מהשלטון הקיים. למרות שהפכה מיד למוקצה על ידי יתר המפלגות, שהתחייבו להקים "חומה בצורה" ולהחרים אותה, היא הגדילה את בסיס תומכיה בעקביות לאורך יותר מעשור.
במקביל להתחזקות שלה, המפלגה החליפה כמה מנהיגים בעשור האחרון, והפכה ליותר ויותר קיצונית. המודיעין הגרמני בוחן את המפלגה בחשד לפעילות אסורה, וחלקים ממנה מוגדרים באופן רשמי "תנועות ימין קיצוני".
באופן רשמי, AfD מנסה להתנתק מהנאציזם, אך דמויות בולטות בה סיפקו אמירות אפלות. ביורן הוקה, חבר קיצוני במיוחד במפלגה, נקנס על ידי בית המשפט בגרמניה על כך שהשתמש בסיסמה "הכול בשביל גרמניה", המזוהה עם המפלגה הנאצית ושנחרטה על הפגיונות של חייליו של היטלר. באירוע אחר, הוא אמר שגרמניה צריכה להפסיק לכפר על פשעי הנאצים. אחד ממייסדי המפלגה אמר ש"היטלר והנאצים הם רק צואת ציפורים ביותר מ-1,000 שנים של היסטוריה גרמנית משגשגת", ושעל הגרמנים "להיות גאים בהישגי הלוחמים הגרמנים במלחמת העולם השנייה".
מנהיגת המפלגה, אליס ויידל, סירבה להתנער מהוקה ואף אמרה שהיא תמנה אותו לקבינט שלה אם תזכה בבחירות. סבה של ויידל היה חבר במפלגה הנאצית וכיהן כשופט צבאי בוורשה, ובהקשר אחר היא ספגה ביקורת על כך שהיא מתגוררת רוב הזמן מחוץ למדינה עם בת זוגה, למרות שהיא מייצגת מחוז בבית הנבחרים בגרמניה.
אף שהסיכויים ש-AfD תהיה חלק מהקואליציה הגרמנית לאחר הבחירות הקרובות קלושים, היא צפויה לכבוש שיא נוסף ולהתקרב לסדיקת מדיניות ה"חומה הבצורה". בקמפיין הנוכחי, המפלגה קוראת ל"הגירה מחדש" של מהגרים בלתי חוקיים אל מחוץ לגרמניה, הפסקת הסיוע לאוקראינה והסרת הסנקציות מרוסיה, החלשת הקשרים עם האיחוד האירופי ומאבק עיקש באיסלאם, שעליו אמרה המפלגה בעבר: "אין מקום לאיסלאם בגרמניה. מדובר בסכנה גדולה למדינה, לחברה ולערכים שלנו".
המפלגה זכתה גם לתמיכה בין-לאומית - בשבוע שעבר סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס נפגש עם מנהיגת המפלגה ויידל במינכן, והמיליארדר אילון מאסק אמר ש"רק AfD תוכל להציל את גרמניה". הנשיא טראמפ עצמו הזמין את אחד ממנהיגי המפלגה להשבעתו - בעוד שהקנצלר המכהן אולף שולץ לא הוזמן.
"אחת השאלות הגדולות בבחירות האלו היא כמה הכוחות הפוליטיים השמרניים ישמרו על החומה נגד אלטרנטיבה לגרמניה. זו סוגיית מפתח. בגלל ההיסטוריה הייחודית של גרמניה, ה-AfD נחשבת מחוץ לגבולות הלגיטימיות - אבל ככל שהם מתחזקים כך מתחזק הפיתוי לשתף איתם פעולה", מסביר גדרון.
Only @AfD can save Germany https://t.co/8ZrHWepINx
— Elon Musk (@elonmusk) January 9, 2025
גל של ימין פופוליסטי
גרמניה רחוקה מלהיות לבד, וניתן לראות בעלייתה של מפלגת AfD כחלק מגל רחב בהרבה של עליית הימין הפופוליסטי באירופה. בהונגריה, מפלגת השלטון של ויקטור אורבן חוקקה חוקים אנטי-להט"ביים ושמגבילים את פעילות התקשורת, האקדמיה והאופוזיציה, באיטליה ראשת הממשלה התחייבה להיאבק בגלי ההגירה, בפינלנד גוברים הקולות להתנתק מהאיחוד ובבריטניה מפלגת הימין "רפורמה לבריטניה" עלתה למקום הראשון בחלק מסקרי דעת הקהל.
גדרון מסביר את הסיבות מאחורי עליית הימין הפופוליסטי באירופה: "יש תנועת מלקחיים של סוגיות כלכליות וסוגיות תרבותיות, שביחד יוצרות מתח פוליטי גדול שמוביל לתמיכה במפלגות ימין פופוליסטי. בהיבט הכלכלי, אנשים מתרחקים ממפלגות המיינסטרים בגלל פגיעה במעמדם שנובעת מסחר בין-לאומי וירידת מעמד הצווארון הכחול. בהיבט התרבותי, יש חוסר שביעות רצון מהגירה ומתפקודו של האיחוד האירופי ומעורבותו בפוליטיקה הפנימית".
"יש הבדלים בין מפלגות הימין הפופוליסטי באירופה, לצד גורמים משותפים. ככל המפלגות הפופוליסטיות, הן טוענות נגד האליטות ובעד 'העם האמיתי', והתנגדות להגירה וערעור חלק מהתפיסות המקובלות על הדמוקרטיה הליברלית הם מכנה משותף נוסף בין המפלגות האלו", הוא מוסיף.
יש להדגיש שעליית הימין הפופוליסטי מתרחשת גם מחוץ לאירופה - כשגולת הכותרת היא ניצחונו של טראמפ בבחירות בארצות הברית. בשנה החולפת, שהייתה שנת שיא מבחינת מספר המדינות שקיימו בחירות, הגל הפופוליסטי המשיך להתחזק. "ב-2024 הטרנד הזה של התחזקות הימין הפופוליסטי, שהתחיל בשנות ה-90 ועלה לכותרות ב-2016, מגיע לשיא בבחירות בארצות הברית", מסכם גדרון.
