כשחאבייר מיליי הניף את המסור החשמלי במהלך קמפיין הבחירות בארגנטינה, רבים ראו בו עוד פופוליסט שמנסה למשוך תשומת לב. אבל שנה אחרי, מסתבר שהמסור לא היה רק גימיק - הוא היה הצהרת כוונות. הנשיא שכונה "טראמפ הארגנטיני" חתך עמוק בבשר החי של הביורוקרטיה והכלכלה המקרטעת, והצליח להשיג תוצאות שנראו בלתי אפשריות: האינפלציה צנחה מ-25% בחודש לפחות מ-3%, המטבע התייצב לראשונה מזה שנים, ודירוג האשראי של המדינה זינק.
בישראל, מיליי מוכר בעיקר כידיד אמת. הוא היה המנהיג הראשון באמריקה הלטינית שהכריז על חמאס ארגון טרור, ובביקורו בישראל אחרי 7 באוקטובר הצהיר: "אסור לעולם החופשי להישאר אדיש". הקשר שלו ליהדות עמוק - הוא מקורב לחסידות חב"ד ואף שקל להתגייר, אך העבודה האינטנסיבית על הצלת הכלכלה הארגנטינית וחוסר יכולתו להקפיד על שמירת שבת מנעה ממנו לעשות זאת.
הכלכלן שהפך למהפכן
מה שמייחד את מיליי מפופוליסטים אחרים הוא הרקע האקדמי העשיר שלו. "הוא בן-אדם רציני מאוד", מסביר פרופ' מנואל טרכטנברג מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. "הוא היה מרצה לכלכלה, כתב ספרים, יש לו משנה סדורה. זה לא מישהו ששולף רעיונות מהמותן".
את תשוקתו לכלכלה ניתן לראות אפילו בפרטים הקטנים של חייו: כשהחליט לשבט את כלבו האהוב קונאן, קרא לארבעת השכפולים על שם כלכלנים זוכי פרס נובל - מילטון (על שם מילטון פרידמן), רוברט (על שם רוברט לוקאס), ועוד שניים. "חשבתי שזה גימיק סתמי", מודה טרכטנברג, "אבל הבן-אדם רציני לחלוטין".
חמשת הצעדים הדרמטיים של מיליי להבראת הכלכלה
- צמצום דרסטי במנגנון הממשלתי: קיצוץ ממשרדי הממשלה מ-20 ל-9 ופיטורי עשרות אלפי עובדים
- ביטול מוחלט של סובסידיות: הסרת התמיכה הממשלתית במים, חשמל ותחבורה ציבורית
- מלחמה ברגולציה: ביטול שיטתי של בין רגולציה אחת לחמש בכל יום עבודה
- רפורמה בשירותים החברתיים: קיצוץ נרחב בתקציבי הרווחה ובתנאים הסוציאליים
- עצירת פרויקטים ציבוריים: ביטול עבודות תשתית גדולות שנחשדו בשחיתות
הדרך לחופש כלכלי לא קלה
"במדינה שלנו נדרשת פעולה, פעולה מיידית", הצהיר מיליי בהשבעתו, תוך שהוא מכין את הציבור למה שכינה "טיפול בהלם". הוא לא הפתיע - הצעדים שנקט היו דרקוניים. בתוך חודשים ספורים, כחמישה מיליון ארגנטינאים נוספים מצאו את עצמם מתחת לקו העוני.
"בארגנטינה שיעור העוני הוא מעל ל-40 אחוז ויש שיגידו אפילו מעל ל-50 אחוז", מסביר טרכטנברג. "בסיטואציה כזאת להנחית צעדים שפוגעים בכל משק בית, זה משהו שקשה להבין איך עדיין לא פרצה מחאה המונית".
ברחובות בואנוס איירס אפשר לשמוע את הכאב. "אני בפנסיה והכסף לא מספיק לי לכלום", מספר מפגין אחד. "אני קונה שני קילו בשר ושני קילו לחם והכסף נגמר". אחר הוסיף בזעם: "זאת ממשלה שלא מספקת תרופות לחולים, ולא אוכל לעניים".
אבל המספרים מדברים בעד עצמם. "האינפלציה בנובמבר הייתה 2.4 אחוז בחודש", מספר ל-N12 פאבלו ונדה, פרשן כלכלי. "לישראלים זה נשמע הרבה, לארגנטינאים זה כמעט נס - בדצמבר אשתקד האינפלציה הייתה 25 אחוז בחודש". המטבע, שהיה נתון לתנודות קיצוניות במשך שנים, התייצב לראשונה, ובתי ההשקעות בוול סטריט כבר מכנים את המודל הכלכלי החדש "מיליינומיקס".
אל תבכי ארגנטינה: האם הפעם זה באמת יצליח?
מיליי מגדיר את עצמו כאנרכו-קפיטליסט וליברטריאן - תפיסות קיצוניות שדוגלות בצמצום מוחלט של מעורבות המדינה בחיי האזרחים. "אני מתעב את שלטון המדינה, מתעב אלימות", הוא מצהיר. התוצאות המרשימות שהשיג בשנה אחת משכו תשומת לב עולמית, עד כדי כך שדונלד טראמפ ואילון מאסק הכריזו שהם רואים בו מודל לחיקוי ומתכוונים ליישם את ה"מיליינומיקס" בארצות הברית. "מבחינת העומק והחשיבה היותר רצינית, מיליי עולה על טראמפ בכמה מונים", טוען טרכטנברג.
אבל האתגר האמיתי עוד לפניו. "המבחן הגדול של מיליי יהיה כאשר הצעדים האלה יניבו פרי, במובן של אינפלציה שיורדת, אבל הציבור יתחיל להרגיש יותר ויותר את הכאב", מזהיר טרכטנברג. "אין דבר מסוכן יותר מאידיאולוגיות צרופות כשמביאים אותן לקצה. בסוף, חייבים להתחשב באילוצים של החברה והמדינה שאתה חי בה".
בינתיים, בעוד הכלכלנים בעולם עוקבים בהשתאות אחר הניסוי הכלכלי הגדול של ארגנטינה, השאלה המרכזית נותרת בעינה: האם ההצלחה הכלכלית המרשימה תצליח לשרוד את המחיר החברתי הכבד?