גרמניה רשמה אתמול (שלישי) היסטוריה עם חקיקה דרמטית וחסרת תקדים בתחום הביטחון והתשתיות, בצעד שנועד לסלול את הדרך לעבר עתיד כלכלי חדש במדינה שעד לאחרונה נחשבה לכלכלה החזקה ביותר באירופה. המהלך מעניק ניצחון פוליטי חשוב מאוד לקנצלר המיועד פרידריך מרץ, מעניק משב רוח אופטימי במיוחד ברחבי אירופה כולה על רקע החששות הביטחוניים הכבדים מרוסיה, אך גם יוצר חששות כלכליים כבדים במדינה.
הבונדסטאג, הבית התחתון של הפרלמנט בגרמניה, אישר אתמול את התוכנית מרחיקת הלכת של הקנצלר המיועד מרץ והקנצלר היוצא אולף שולץ לשינוי "בלם החוב" החוקתי של גרמניה – במטרה להגדיל את ההשקעה בביטחון ובתשתיות בהיקף אדיר של מאות מיליארדי אירו. התוכנית הובלה על ידי מרץ, שעשה מאמצים כבירים לאשר אותה עוד בפרלמנט הנוכחי, שיסיים בשבוע הבא את כהונתו, ולפני השבעת הפרלמנט החדש, בשל החשש כי אז לא יצליח להשיג את הרוב הדרוש.
החקיקה הזו דרמטית במיוחד מכיוון שהיא כרוכה בשינוי חוקתי – הצבעה שדורשת רוב של שני שלישים או יותר מחברי הבונדסטאג. מרץ, שצפוי להקים קואליציה צרה עם מפלגת הסוציאל-דמוקרטים של שולץ, חשש כי לא ישיג את הרוב הדרוש בפרלמנט החדש, על רקע התנגדות מפלגת הימין הקיצוני AfD (אלטרנטיבה לגרמניה). מרץ רשם הישג כאשר הצליח לשנות את התנגדותה של מפלגת הירוקים למהלך, שלבסוף הסכימה לתמוך בו.
מה זה "בלם החוב" של גרמניה?
בלם החוב היא מגבלה חוקתית שנקבעה בגרמניה בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008, המגבילה את הגירעון השנתי של הממשלה לשיעור של 0.35% בלבד מהתוצר המקומי הגולמי. מגבלה זו הפכה לסמל של אחריות פיסקלית גרמנית, שאומרת הלכה למעשה: "אנחנו לא נכנסים לחובות כבדים". לצד מה שנתפס כמהלך אחראי – הוא גם הפך במידה רבה לגורם לקיפאון כלכלי והזנחת השקעה בתשתיות.
עיקרי הרפורמה שאושרה אתמול:
- הקמת קרן השקעות בהיקף כחצי טריליון אירו לשדרוג תשתיות לאומיות לאורך 12 השנים הקרובות. מתוך סכום זה יוקצו 100 מיליארד אירו למאבק במשבר האקלים.
- פטור מבלם החוב עבור הוצאות ביטחוניות מעל ל-1% מהתוצר המקומי הגולמי – שכוללות הוצאות צבאיות, סייבר ומודיעין וכן סיוע ביטחוני לאוקראינה. המהלך מגיע ברגע קריטי מבחינתה של גרמניה ואירופה, ובשעה שמדינות ברית נאט"ו נאבקות להגדיל את שיעור ההוצאה הביטחונית – הן על רקע לחצי טראמפ והן על רקע האיומים הנשקפים מרוסיה.
מרץ: "צעד ראשון לקראת הגנה אירופית חדשה"
בנאומו בפרלמנט הדגיש מרץ את הצורך הדחוף בהגדלת ההוצאות הביטחוניות על רקע האיום הגובר מצידה של רוסיה, וגם על רקע הספקות בנוגע למחויבותה של ארה"ב תחת ממשל טראמפ לביטחון באירופה ולחברות ברית נאט"ו. "לפחות עשור שאנו חווים תחושת ביטחון מזויפת", אמר מרץ. "ההחלטה שאנו מקבלים היום אינה יכולה להיות אלא הצעד הראשון הגדול לקראת קהילת הגנה אירופית חדשה".
מרץ אמר כי מלחמתו של פוטין באוקראינה היא למעשה "מלחמה נגד אירופה כולה ולא רק מלחמה נגד השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה". הוא ציין חשדות למעשי חבלה בפעולה ישירה או עקיפה של רוסיה ברחבי אירופה, כמו גם מבצעי ומהלכי השפעה רוסיים להפצת דיסאינפורמציה.
האיחוד האירופי מברך, המבקרים בגרמניה תוקפים בחריפות
גורמים באיחוד האירופי הביעו שביעות רצון מההחלטה הגרמנית, ואורסולה פון דר ליין, נשיאת נציבות האיחוד האירופי ולשעבר שרת ההגנה של גרמניה, אמרה: "זו בשורה מצוינת כי היא שולחת מסר ברור מאוד – מסר לאירופה שגרמניה נחושה להשקיע בביטחון באופן מסיבי". ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן בירכה אף היא: "כמדינה שכנה, אלו חדשות מדהימות – מכיוון שאנו זקוקים לאירופה חזקה".
נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע שמחה אף הוא על המהלך, ואמר כי הוא גורם לו להתלהבות גדולה. במקביל, בצעד פרטי משלו להגדלת ההרתעה הביטחונית של אירופה בשנים הקרובות, הודיע מקרון כי בסיס חיל האוויר הצרפתי לוקסיל ישופץ וישודרג בעלות של כמיליארד אירו וחצי – כך שיתאים לאחסון נשק גרעיני.
לצד התמיכה הרחבה, יש רבים בגרמניה שלא מרוצים מהמהלך החקיקתי הדרמטי, ובהם חברי מפלגת הימין הקיצוני AfD, שהפכו בבחירות האחרונות למפלגה השנייה בגודלה בגרמניה. בכירים במפלגה האשימו את מרץ כי הוא "מרמה את בוחריו", על רקע העובדה שהוא קרא במהלך מערכת הבחירות להימנע מהגדלת החוב של גרמניה. "הנכס הגדול ביותר של פוליטיקאי הוא אמינות", אמרו בכירים ב-AfD, "ובפעולה זו הוא בזבז אותה לחלוטין".