מצלמת "חדשות סוף השבוע" של חדשות 12 תיעדה איך נראים החיים האמיתיים באיראן. בתיעודים שצילמו איראנים שהסכימו להסתכן, הם חשפו איך נראות השכונות של בכירי המשטר והקניונים הכי יוקרתיים שרק ילדי השלטון יכולים לקנות בהם.
בנוסף, הצעירים והצעירות שמוחים נגד שלטון האייתולות צילמו עבור חדשות 12 את החיים שלהם, הביעו את דעתם על המלחמה עם ישראל ועל התמיכה של המשטר בחמאס ובחיזבאללה, והיו שאמרו על המנהיג העליון: "ח'אמנאי, הימים שלך קצובים".
בסדרת ראיונות חשפו הצעירים את כל מה שהמשטר רוצה להסתיר: החיים הטובים של בכירי הדת וילדיהם והקניונים הנוצצים, וזה לעומת העוני המחפיר של העם. בנוסף נחשפה עדות נשית מבפנים על המחאה המתפתחת נגד חוקי החיג'אב.
"אני אומר שלום לכל הצופים בערוץ החדשות בישראל. לא בכל יום זוכים הצופים לראות תמונות כאלו של טהראן. בקושי ובפחד רב צילמתי את הסרטון הזה ואמרתי שאשלח אותו לערוץ 12 בטלוויזיה הישראלית", אמר אחד האיראנים.
למרות הדימוי של איראן כמשטר דתי, חשוך ואלים, יש מקומות בבירה טהראן שבהם חיים כמו בערים היקרות ביותר במערב. "הם חיים שם בבתים בשווי מיליוני דולרים, לנו מותר רק לעבור ליד, אבל אנחנו לעולם לא נוכל להפוך לדיירים", נאמר בהרבה אומץ לתוך המצלמה.
"ביצעתי מעשה מסוכן מאוד. אם רק תדבר עם ישראלים, אתה תהפוך למרגל והם יוציאו אותך להורג", אמר עלי, תושב איראן בן 44, שצילם נסיעה ברכבת התחתית לצפון טהראן, למחוז 1, שם מתגוררים בכירי משטר האייתולות ומשמרות המהפכה.
"יש לי תואר שני באלקטרוניקה ואני מובטל. אני חסר מקצוע ואני עקר בית", סיפר עלי. "אנשים עייפים, אזרחי איראן שעייפים מהרפובליקה האיסלאמית, חשים אי-נוחות, משועממים, מתרפסים. זה המקום של החבר'ה, הילדים של אנשי משמרות המהפכה והילדים של מנהיגי המדינה", הציג עלי למצלמה.
המשטר האיראני ממש לא רוצה שבישראל יראו את התמונות האלה או ישמעו את הקולות, ואף עושה מאמצים כבירים שלא יצאו החוצה. לפי בני סבטי, חוקר בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "צילומים בתוך איראן, מבחינת המשטר האיראני, הם מבוכה ופגיעה במדינה, והחומרים נחשבים לחומר מודיעיני. אתה מוציא החוצה משהו שאסור לצאת".
רני עמרני, מנהל רדיו רן בפרסית, אמר: "זו פעולת ריגול לגמרי, אם היו תופסים את הבחור הזה והיו מגלים שהוא הסריט את זה עבור מישהו בישראל, ההוצאה להורג שלו הייתה בטוחה. עד כדי כך הוא סיכן את עצמו".
באחד מהפסאז'ים האופנתיים והיוקרתיים בצפון טהראן, שרק מיליונרים יכולים לקנות בו, ביקשנו מעלי שיצלם עבורנו ברחוב היוקרתי ביותר בטהראן, רחוב פרשתה. במחוזות אחרים בטהראן המכוניות מתפרקות, ואת הנשים מכריחים בכוח להתכסות בחיג'אב, אבל שם, איפה שמתגוררים בכירי המשטר, מותר לעבור על החוק. מכוניות יוקרה, מסעדות פאר, ולנשים מותר להסתובב בלי חיג'אב ללא פחד.
"השם הזה הפך להיות מין שם קוד, כשאתה אומר 'אני נוסע לפרשתה', זה כבר אומר עליך שאתה מישהו, שאתה הולך לפגוש מישהו", אומר סבטי.
"הייתי חייב לצלם באופן שלא ישימו לב אליו. אם איכות התמונה לא טובה, אני מתנצל בפני אנשי ישראל המכובדים, אנחנו משוטטים, רק מסתכלים", אמר עלי. "מכל המוצרים, אין אחד שמתחת ל-200 דולר או 300 דולר לפחות. רק 1% מתושבי איראן יכולים לקנות בפסאז' כזה. אני ושכמותי לא יכולים, 99% מתושבי איראן לא יכולים. אבל למה? ארץ עשירה בנפט, מאגרי הנפט השניים בגודלם בעולם, מאגרי הגז השניים בגודלם בעולם. זה נפט ששייך לכולם, זה גז ששייך לכולם, אלה מכרות ששייכים לכולם".
התמונות שרואים בקניון המפואר שלא היה מבייש את דובאי או את המפרציות הסמוכות, עומד בסתירה מוחלטת למצבה הכלכלי הקשה של איראן. סבטי טוען: "אין ספק שהמצב הכלכלי של היום הוא הגרוע ביותר שהיה אי-פעם מאז המהפכה".
עמרני מוסיף: "כל הכסף שהיה צריך ללכת לתשתיות, המשטר השתמש בכספים האלה למטרות שלו. יש המון-המון שחיתויות שמעלימים את הכסף האיראני, המון כספים שהיה צריך להגיע לאזרחים של המדינה, שהם לא הולכים לשם. לכן זה גם יותר פוגע בשכבה הנמוכה, דווקא שכבה שהם די שמרנים ופעם היו תומכי המשטר".
"המצב הכלכלי של איראן, באמת אחד הגרועים שהיו אי-פעם. השקיעו בהרבה מאוד גורמים שנמצאים מחוץ לאיראן, שביום פקודה בעצם קרסו", הוסיף אל"ם במיל' אסף (פיזר) כהן, לשעבר ראש זירת איראן באמ"ן. "גם שילמתי הון עתק, בסדר? כדי לתחזק אותם, וביום פקודה בעצם הם קרסו, והם מביאים אותי עכשיו למקום אחר לגמרי בחשיבה הפנימית".
בעוד שבצפון טהראן החיים נמשכים כרגיל, בדרום הבירה וברחבי המדינה סובלים מהפסקות חשמל ממושכות שמשבשות את חייהם של האיראנים ועולות להם מאות מיליונים של דולרים. "לצערי, יש לנו חשמל רק שעה אחת ביום", אמר עלי. "אלוהים יודע לאן החשמל הולך. כל החנויות שאתה רואה פתוחות, אבל כיוון שאין חשמל, הם לא יכולים לסגור אותן והם לא יכולים למכור שום דבר. כל החיים משתבשים".
סבטי טוען כי יש הפסקות חשמל של בין 6 ל-7 שעות ביום בטהראן, הבירה. "אפילו במלחמת איראן-עיראק אני לא זוכר שהיה דברים כאלה. אפילו הטלוויזיה האיראנית חוותה הפסקת חשמל. זה דבר שהוא לא הגיוני כי רשות השידור האיראנית היא תחת המנהיג. זה כאילו שלשכת המנהיג תיכבה. הפסקות מים, כי הם גם מושפעים. מפעלים מפסיקים לעבוד, מפעלים חיוניים מאוד. אלפי ועשרות אלפי פועלים מושבתים ומוחים על המצב שלהם. המחירים מאמירים כל כמה שבועות בכמה עשרות אחוזים. יש דברים שהכפילו ושילשו את עצמם והמחירים לא יורדים גם".
הריאל האיראני צונח, והשבוע הצביע הפרלמנט האיראני בעד הדחת שר האוצר. למעשה, הכלכלה האיראנית נמצאת בשפל חסר תקדים. בשנה שעברה, שנת מלחמת חרבות ברזל, האינפלציה השתוללה באיראן - מ-520 אלף ריאל לדולר, ועד ל-845 אלף ריאל לדולר, עלייה של 62%. בנוסף, הפסקות החשמל במדינה עולות 224 מיליון דולר ליום, וההערכה היא שאם המצב יימשך, זה יעלה ל-80 מיליארד דולר ליום. כל אלו מובילים עוד לשחיקה של מעמד הביניים ההולך ונעלם באיראן, אנשים כמו עלי שלא רואים עתיד ברפובליקה האיסלאמית.
"הם נותנים כסף לחמאס, לחיזבאללה, לעיראק, לאפגניסטן וכל העולם מקבל את חלקו מאיראן", אמר עלי בריאיון. למה שאנחנו נחיה בעוני כה רב? למה אני צריך להיות מובטל עכשיו? למה אני לא נשוי עכשיו? למה שלא יהיו לי אישה וילדים?"
במצלמה אחרת תועדה מסעדה. "אם איכנס אליה כדי לאכול ארוחה אחת, זה יעלה חצי מהמשכורת החודשית שלי", אמר המתעד. "אני צריך לעבוד 15 ימים כדי לאכול ארוחה במסעדה הזאת בפסאז' הזה. רק הגברים, ילדים של מנהיגי המדינה, ילדי הפוליטיקאים, בני משמרות המהפכה, הילדים שלהם, הם עצמם, רק הם יכולים לבוא לפסאז' כזה לקניות".
הילדים של המנהיגים של הרפובליקה האיסלאמית, הילדים העשירים של טהראן, או "ילדי השמנת", מתעדים עצמם ברשתות. בעוד שהאייתולות משתדלים להצניע את העושר, הילדים שלהם לא מסתירים, ולהפך, משוויצים, חיים בגדול, ומעלים לרשתות.
"יש באיראן מסיבות שקורות בצפון טהראן, במקומות של מיליונרים ועשירים, בבניינים הגדולים, בפנטהאוז של המגדלים, חלקם מחתרתיים, חלקם אנשים שקרובים למשפחות של משמרות המהפכה שמשמרות המהפכה לא מעיזים להפריע להם או לפגוע להם במסיבות", אומר עמרני.
"זה משודר בפייסבוק לייב. זה אומר שהאנשים האלה, אין להם פחד מהמשטר, הם יותר חופשיים לעשות את הדברים האלה ולהפיץ את זה ברבים. נכדה של ח'ומייני, יש את הצילומים שלה באיראן שאיך שהיא הייתה עם החיג'אב, כמובן כולה מכוסה, אבל פתאום הם הולכים מחוץ לאיראן, מוציאים את החיג'אב, לובשים בגדי ים, הולכים לבריכות, הולכים למסיבות, וזו לא רק היא, גם הרבה בנות ונכדות של אנשים שבפועל במשטר האיראני ועובדים".
"הנכדה של מכארם שיראזי שהוא אחד האייתולות, שהוא גם פוסק, פוסק הלכה... הוא אחד שפוסק הלכות של חיג'אב, והנכדה שלו מטיילת במסיבה בתוך איראן. הם מכריחים את העם האיראני ללכת עם חיג'אב. מה לא עושים בשביל קצת שערה שיצאה מהמטפחת, או שרוול קצר של אישה או רגליים חשופות, אבל אותם האנשים, הנכדה שלהם, הבת שלהם, להן מותר הכול", אומר עמרני.
עמרני נתן לדוגמה את סשה סבחאני מי שאביו היה שגריר איראן בוונצואלה. "הוא הפך להיות סמל של הבנים של האנשים החשובים במשטר האיראני שעושים הכול בחיים שלהם. נהנים עם הכסף שאבא שלהם הביא מהמשטר, ונהנים במסיבות ובחורות ומכוניות יוקרה, מלונות ומה לא, ואפילו הם מצלמים את עצמם ומפיצים את זה ברשתות החברתיות. אני יכול להגיד, אפילו היה מגרה את עם האיראני, כדי להראות, תראו איך אני נהנה ואני עושה חיים, ואתם שם וסובלים".
עלי סיפר: "הם כל הזמן אומרים 'מוות לאמריקה, מוות לאנגליה מכל עבר', בזמן שלילדים שלהם יש דרכונים אמריקניים, בריטיים וקנדיים, אנשים כועסים עליהם ומוטרדים מהם", ולפי עמרני, כשזה מגיע מכסף של שחיתות ומכסף של העם האיראני, זה מה שמעצבן את האיראנים. "איך במשכורת כזאת של עובד מדינה הבן שלו יכול לקנות מכוניות יוקרה כאלה? בטוח יש פה איזו גנבה מהכסף הציבורי".
מחוץ לפסאז' רואים תצוגת מכוניות. "הם הביאו מכוניות אירופאיות חדישות. מייבאים אותן דרך דובאי. רק אנשי משמרות המהפכה והילדים של מנהיגי המדינה יכולים להיכנס לרכבים האלה. הם נוהגים בדגמי הרכבים החדשים ביותר בעולם. הם נוהגים בפורשה, מזראטי, בנץ, ו-BMW עם אפס קילומטרז', אבל אנחנו לא יכולים אפילו לקנות רכבים מתוצרת מקומית באיכות נמוכה", אמר עלי.
"הרבה איראניות התאהבו בחיילים הישראלים. הן קיוו שישראל תתקוף"
לפי סבטי, "תעשיית הרכב האיראנית ירדה לטמיון. הם מייצרים כל מיני רכבים בעצמם שהם פשוט לא בטיחותיים. הם נשברים כמו קרטון. אנשים מפחדים לנסוע במכוניות האלה. מתים המון-המון אנשים מתאונות דרכים, ומצד שני, עומדים בתור לקניית מכוניות. לא ביצים, לא לחם. אתה נכנס לתור שבעוד שנה רק תקבל את המכונית שלך".
עלי מצלם את הצד השני. "אדם מפשפש בפח זבל, למרבה הצער, הוא מחפש אוכל. אישה עם הילדים שלה מוכרים פרחים בעיר העליונה בשכונה שבה המיליונרים גרים. אישה מקבצת נדבות ומעבר לרחוב יש רכב שטח יקר. אבל למה?"
על רקע המציאות הזו, לעם האיראני מתחיל להימאס. מחאות החיג'אב שהתחילו בשנת 2017 והגיעו לשיא לאחר מותה של מהסא אמיני לפני כשלוש שנים טלטלו את המשטר האיראני עד שזה נאלץ לסגת. אבל הפיקוח של משמרות הצניעות האיראניים רק השתכלל והוביל לאחרונה לגל חדש של מחאה מצד נשים שהחלו להתפשט ברחובות.
מרים, צעירה איראנית שמתגוררת בטהראן דיברה איתנו על הדיכוי שהיא חווה וגם על הגברים הישראלים מנקודת מבטן של האיראניות. "אני ממשפחה ממעמד ביניים מדרום איראן, מחוזיסטאן". אפילו שהיא בת הדת הבהאית, היא מחויבת לעטות חיג'אב כמו הנשים המוסלמיות, ולטובת הריאיון היא הורידה את החיג'אב.
"מכיוון שבדרך כלל אין לנו חיג'אב בכלל בדת שלנו... הגישה שלהם לגבי חיג'אב נהייתה הרבה יותר עדינה ומה שבעיקר מטריד נשים היום הוא הקנס שנותנים על המכוניות".
בישראל נקבל קנס אם סימסנו בנהיגה או עברנו באור אדום וסיכנו חיים, אבל באיראן, אם את אישה, מספיק לנהוג ללא כיסוי ראש. "נותנים אותו אם את נתפסת מאחורי ההגה ללא חיג'אב שלוש פעמים. ישלחו לך שלוש הודעות אס-אם-אס לשמור על צו החיג'אב ואם לא שומרים עליו, יוציאו צו עיקול רכב".
"פעם אחת, הייתי בבנק. אישה בחיג'אב ניגשה אליי ואמרה לי: 'גברת עטי את כיסוי הראש שלך'. היא אמרה: "את גרה פה באיראן, עלייך לעטות את כיסוי הראש שלך. 'מנהל הבנק יכול עכשיו לסרב לתת לך שירות כי אין לך חיג'אב'. אז אמרתי: 'תטפלי בעניינים הבנקאיים שלך, תטפלי בעניינים הבנקאיים שלך ותלכי. זה לא עניינך שאני לא עוטה כיסוי ראש'. ואחרי המקרה של מהסא, מצאתי בי את האומץ כדי להסיר את כיסוי הראש הזה ברחוב. לפני זה, לא יכולתי", סיפרה מרים.
לפני כמה חודשים סטודנטית איראנית התפשטה בקמפוס במחאה על חוקי החיג'אב הנוקשים, ובימים האחרונים אישה אמיצה נוספת בעיר משהד טיפסה בעירום על ניידת משטרה. בסרטון שפורסם לפני כמה שבועות, אישה איראנית שהעירו לה על שהורידה מעט את כיסוי הראש שלה בשדה התעופה של טהראן, הלכה והתעמתה עם איש הדת השיעי, חטפה לו את הטורבן מעל ראשו והתכסתה בו במחאה.
"הייתי רוצה לעשות את מה שהאישה הזאת עשתה כמענה להם. הם גרמו לאנשים להיות עצבניים מאוד, במיוחד לנשים, במיוחד כשהם מעקלים מכוניות. כשכולם אומרים שזאת הדרך שלהם להכניס קצת כסף לכיס".
מותה של אמיני לפני כשנתיים וחצי בידי משטרת הצניעות האיראנית הוביל לגל הפגנות והפרעות סדר ברחבי איראן והתנגשויות עם הבסיג', המליציה של משמרות המהפכה. בחדשות סוף השבוע פרסמנו עדות נדירה של ג'וואד, איש הבסיג'. הוא השתתף בדיכוי המחאות בשנת 2022 והוא מספק הצצה כיצד זה נראה מנקודת המבט של הבסיג'. "בדיכויים, כוחות המשטרה מגיעים בשלב הראשון. אם המטרה לא מצליחה לפתור את הבעיה, אנשי משמרות המהפכה מגיעים. כשמשמרות המהפכה מגיעים, לא מגיע חייל פשוט".
"במשמרות המהפכה עוברים סדרת הכשרות", סיפר הבסיג'. "לדוגמה, היו לנו מה שאתם עכשיו קוראים לו 'הפגנות' ומשמרות המהפכה קוראים לו 'הפרעות'. היה לנו קורס, למשל, להשגת שליטה והשתמשנו ברובי ציד. כי במקרים כאלה משתמשים בכדורי עופרת קטנים, לא בכדורים רגילים".
גל המחאות הנרחב ב-2022 הוביל לגישה מתונה יותר של המשטר בנוגע לחוקי החיג'אב באיראן, אבל הם לא הספיקו כדי לסכן את קיומו. "אני חושבת שהמשטר הזה לא יחזיק מעמד בהתחשב בלחצים שמופעלים עליו ובטעויות שעשה כלפי עמו. הוא לא יחזיק מעמד. הוא יהרוס את עצמו במו ידיו", אמרה מרים.
שאלנו אותה מה היא חושבת על מדינת ישראל: "כולנו רוצים שיהיו לנו יחסים טובים מאוד עם ישראל וכולנו אוהבים את ישראל, גם את הגברים. זה מצחיק, הרבה נשים איראניות התאהבו בחיילים הישראלים שהיו יפים כל כך. הן קיוו שישראל תתקוף את איראן".
"אני מקווה שיום אחד יקרה משהו שיסלול את הדרך לכך שישראלים יבואו למדינה שלנו, ושגם אנחנו נוכל לעשות את זה בקלות רבה", אמרה מרים. "במיוחד אנחנו, בתור בהאים, כי אחד החלומות שלי הוא להגיע לשם ולמשל להגיע לחיפה ולראות את הגנים הגדולים וממש... תמיד ביקשתי את זה מאלוהים בתפילות".
"אנחנו עייפים. אנחנו עייפים מהחיים האלה. התייאשנו מהחיים", סיפר עלי שעד לפני כעשר שנים היה תומך משטר ההלכה, אבל כיום רוצה לראות אותו נעלם ומסכן אפילו את חייו בשביל זה. "עבורי, הכול נגמר. אני מקווה למות אלף פעמים ביום. על כך שבאתי להתראיין אצלכם, אני יודע שאולי יעצרו אותי יום אחד אבל זה בסדר. אני מוכן ללכת לכלא. אבל אין לי כסף לשכור בית. באנו לעולם הזה רק כדי להסתכל".
עלי טוען שהרוב המוחץ של אזרחי איראן מרגיש כמוהו, ולדבריו, הסוף של המשטר קרוב משאנחנו חושבים. "דע זאת, ח'אמנאי, זה הסוף שלך, אתה זקן, אתה גוסס. אף אחד לא יחליף אותך. אנחנו, האנשים הרגילים, לא נרשה זאת. אם מעמד הפועלים ירצה להתקומם, כדורים וטנקים לא יוכלו לעמוד בדרכם. העם יפיל את המשטר הזה. מרד פועלים עומד להתרחש. הם לא ייתנו למוג'תבא ח'אמנאי להפוך ליורש העצר של איראן. אחר כך יכתבו בדפי ההיסטוריה שהייתה קיימת מדינה שכזאת, היא הייתה המדינה הכי עשירה בעולם, אבל האנשים שלה היו הכי עניים בעולם".