באוקראינה וברוסיה מציינים היום (שלישי) 1,000 ימים מאז שצבא רוסיה פלש לאוקראינה והחלה המלחמה בין שתי המדינות. לאורך יותר משנתיים וחצי נלחמים שני הצבאות במלחמה הקשה ביותר שידעה יבשת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה – עם יותר ממיליון נפגעים, הרס בשווי מאות מיליארדי דולרים שייקח שנים ארוכות לשקם – ובעיקר חשש גדול מהעתיד. רק היום אישרה רוסיה שאוקראינה תקפה בעומק שטחה עם טילים אמריקניים אחרי שביידן אישר לעשות זאת. מהלך זה עלול להביא את פוטין להחרפת הלחימה.
ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הוא ככל הנראה האירוע שצפוי להשפיע יותר מכל דבר אחר על מהלך המלחמה באוקראינה. טראמפ חוזר פעם אחר פעם על כוונתו להביא לסיום מהיר ככל הניתן של המלחמה, אך עד כה טרם הציג תוכנית סדורה ורצינית לעשות זאת. למרות זאת, גם במוסקווה וגם בקייב כבר נערכים לאפשרות של משא ומתן לסיום המלחמה. דווקא על הרקע הזה – גובר החשש כי החודשים הקרובים יהיו קשים, אכזריים ועקובים מדם אפילו יותר מאלו שקדמו להם.
6/6 The Kremlin likely aims to take advantage of uncertainty about the future US policy regarding Ukraine by intensifying its reflexive control campaign against Ukraine's European allies.
— Institute for the Study of War (@TheStudyofWar) November 16, 2024
Read more in the Nov. 15 Russian Offensive Campaign Assessment: https://t.co/JwwqCizmHV pic.twitter.com/802X4DsaK4
החודש האחרון במלחמה מסתמן כסכנה להפוך את העימות לגלובלי וגדול הרבה יותר מהלחימה בין שתי המדינות השכנות. לראשונה במלחמה, צבא של מדינה שלישית לוקח חלק פעיל במלחמה – עם יותר מ-12 אלף חיילים מצפון קוריאה שנלחמים כעת לצד חיילי צבא רוסיה נגד אוקראינה, והערכה כי פיונגיאנג תשלח עד 100 אלף לוחמים בסך הכול. מנגד, האישור של ביידן לאוקראינה, חודשיים לפני סוף כהונתו, לתקוף בנשק אמריקני בעומק שטח רוסיה – מביא את רוסיה להעלות את רף האיומים נגד מדינות ברית נאט"ו, ולבחור אולי לפגוע בארה"ב באמצעות גורמים שלישיים (החות'ים? איראן?).
הנחות היסוד שקרסו
ביום האלף ניתן להצביע על שתי הנחות יסוד שגויות שהופרכו במהלך המלחמה באוקראינה: המחשבה שרוסיה תנצח את אוקראינה בתוך שעות או ימים, וגם המחשבה שהלחץ הכלכלי והמדיני הכבד על רוסיה יביא אותה להפסד במלחמה.
כבר בשעות הראשונות לפלישה, ביום חמישי 24 בפברואר 2022, היו רבים שמיהרו להספיד את אוקראינה והעריכו כי ולדימיר פוטין וצבאו יכבשו את קייב בתוך שלושה ימים, ולאחר מכן חשבו שאולי זה יקרה בתוך שלושה שבועות. גם רבים שחשבו שימיו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ספורים התבדו – והנשיא האוקראיני ממשיך להוביל את מדינתו גם כיום.
הלחץ הכלכלי והמדיני הכבד מאוד שהטילו ארה"ב ומרבית המדינות במערב (לא ישראל) על רוסיה לא השיג את מטרתו לעצור את מכונת המלחמה האכזרית של פוטין. התעשיות הביטחוניות של רוסיה עובדות כיום בקצב שלא נראה שם שנים, גם בימים ללא סנקציות, ומדינות רבות שאינן נמנות על ההגדרה "מערביות" מסייעות לרוסיה לעקוף אותן. גם הכלכלה של רוסיה רושמת נתונים טובים ומפתיעים, ולזכותה של מוסקווה ייאמר שהיא מצליחה כל העת להשיג דריסת רגל בשווקים חדשים.
היתרון המרכזי של רוסיה וההתקדמות בשדה הקרב
ככל שהלכה והאריכה המלחמה – הלך והתבלט היתרון הגדול והמרכזי של רוסיה על אוקראינה: כוח אדם. גם כיום רוסיה מפעילה במלחמה באוקראינה בלבד, מבלי להתחשב בכוחות הפזורים ביתר גבולותיה הארוכים של המדינה, כוח של כ-700-600 אלף חיילים. לאורך ששת החודשים האחרונים מאבדת רוסיה בכל חודש יותר מ-30 אלף חיילים שנהרגים ונפצעים, וממשיכה לגייס מספר דומה בהתאם. באוקראינה יש קושי גדול הרבה יותר לגייס חיילים, על אף שקצב האבדות נמוך בהרבה.
היתרון הניכר של רוסיה בכוח אדם מאפשר לה בחודשים האחרונים לרשום הישגים רבים בשדה הקרב, תוך שהיא כובשת שטחים ויישובים רבים בחבל דונבאס. במוסקווה מבינים היטב שלאחר קרוב לשלוש שנים, סביר שהמלחמה מתקרבת לסופה בשל לחץ מדיני, בעיקר מצד ארה"ב של טראמפ. בשל כך הצבא הרוסי הגביר מאוד את הלחץ ומנסה לשפר עמדות לקראת המשא ומתן, תוך ניצול השחיקה הגדולה בשורות הצבא האוקראיני.
האסון במספרים
מאז פרוץ המלחמה נהרגו ונפצעו בצורה משמעותית, משני הצדדים, כמיליון חיילים בשדה הקרב באוקראינה. הרוסים ספגו אבדות כבדות בהרבה - גורמים אמריקניים ששוחחו עם הניו יורק טיימס בחודש שעבר העריכו כי 115 אלף לוחמים רוסים נהרגו ו-500 אלף נפצעו ויצאו מכשירות מתחילת המלחמה. עוד דווח שהאוקראינים מסתירים היטב את מספר האבדות שלהם, ושבארה"ב מעריכים שהוא עומד על מעט יותר ממחצית האבדות הרוסיות. בוול סטריט ג'ורנל דווח שגורם אוקראיני סיפק הערכה גבוהה יותר למספר האבדות האוקראיניות - 80 אלף הרוגים וכ-400 אלף פצועים.
אומנם הלחימה מתנהלת כבר 1,000 ימים, אך היא לא במגמת דעיכה. במערב העריכו שחודש ספטמבר היה החודש המדמם ביותר עבור רוסיה מאז פרוץ המלחמה עם 1,200 אבדות ביום - קצב של יותר מ-30 אלף הרוגים בחודש.
הנזק לא נגרם רק בשדה הקרב, וגם העורף האוקראיני ספג נזקים אדירים. מאז פרוץ המלחמה נפגעו כ-40 אלף אזרחים אוקראינים - 12,162 נהרגו ו-26,919 נפצעו, כך לפי נתוני משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם. כ-6.8 מיליון אוקראינים נמלטו מהמדינה והפכו לפליטים, רובם הגדול עברו למערב אירופה. 4 מיליון נוספים הפכו לעקורים בתוך אוקראינה.
לפי נתוני האו"ם, כ-14.6 מיליון אזרחים אוקראינים זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף, כ-36% מאוכלוסיית המדינה. כ-660 מוסדות בריאות ו-1,500 מוסדות חינוך ניזוקו או הושמדו בשטח אוקראינה מאז פרוץ המלחמה.
לאן זה הולך?
טראמפ הבהיר פעמים רבות כי הוא נחוש להפסיק את המלחמה, אולי אפילו לפני שיחזור לבית הלבן. הנשיא החדש-ישן של ארה"ב הודיע כי הוא מתנגד להמשך העברת הסיוע הצבאי מארה"ב לאוקראינה, שנאמד בכ-61 מיליארד דולר – אלא במתווה של הלוואה בלבד.
באוקראינה מבינים היטב כי ללא המשך הסיוע הביטחוני של ארה"ב – אין ביכולתם להמשיך להילחם ברוסיה לאורך זמן, לא כל שכן להמשיך להגן על אזרחיהם. כאמור, טראמפ טרם הציג תוכנית ברורה וסדורה לסיום המלחמה, אך על פי דיווחים שונים הוא צפוי לכפות על אוקראינה להסכים לסיום המלחמה בקו המגע הנוכחי, כלומר – שרוסיה של פוטין תשמור בשליטתה קרוב ל-20% משטח מדינת אוקראינה הריבונית ערב סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה בשנת 2014.
בנוסף לשטח שרוסיה כבשה מידי אוקראינה וצפוי להישאר בידיה – עלולה אוקראינה להידרש לדחות בשנים רבות את בקשתה להצטרף לנאט"ו – מהלך שבכל מקרה צפוי בזמן הקרוב להיתקל בהתנגדות של מדינות רבות, החל מהונגריה של ויקטור אורבן וסלובקיה של רוברט פיצו שמביעים תמיכה עזה ברוסיה ובפוטין, ועד למדינות כמו גרמניה וצרפת שחוששות מאוד מעימות צבאי ישיר עם רוסיה.
עם תחילתו של חורף שלישי במלחמה – רוסיה חוזרת להפעיל נגד אוקראינה את אחד הנשקים הקטלניים ביותר שלה: פגיעה עזה במתקני האנרגיה ו"הקפאת" האזרחים בחורף האוקראיני. השבוע ביצעה רוסיה את אחת המתקפות הקטלניות ביותר שלה בחודשים האחרונים בעורף אוקראינה, עם שיגור יותר מ-200 טילים וכטב"מים. לאורך שבועות וחודשים ארוכים – ניתן לספור על אצבעות בודדות את הלילות השקטים שהיו לאזרחי אוקראינה, שמתמודדים מדי לילה עם מתקפות כטב"מים איראניים על עריהם ובתיהם.
למרות פעמוני "השלום" הנשמעים בארה"ב, גם כעת אין סוף ברור למלחמה, וברור כי לפחות אלפים ואולי אף עשרות אלפים עוד צפויים למות במלחמה הקשה, שזעזעה את אירופה והעולם כולו. המלחמה הזאת משפיעה גם על אזרחי ישראל, שכן היא חיזקה מאוד את היחסים בין רוסיה לאיראן – בעיקר בתחום הביטחוני. אסור להפריז בקריאות של טראמפ ל"שלום", שכן עבור רבים באוקראינה ובאירופה המשמעות היא זמן מנוחה והיערכות לפוטין ורוסיה לקראת המשך המלחמה בשנים הבאות.