מקורבו של פוטין חשף בימים האחרונים כי במוסקווה לא אהבו את ההצעה שטראמפ העביר בנוגע לסיום המלחמה באוקראינה. "אמרנו לשליח המיוחד שלו ללכת לעזאזל". לקראת כניסתו של טראמפ לבית הלבן בעוד כחודש וחצי - במוסקווה מתחילים לשרטט ולהציג את קווי היסוד למתווה שיסכימו לו לסיום המלחמה - שבקרוב תציין שלוש שנים לתחילתה.

קונסטנטין מלופאייב, אוליגרך רוסי המקורב מאוד לפוטין, אמר השבוע בריאיון ל"פייננשל טיימס" מדירת היוקרה שלו בדובאי כי במוסקווה מאוד לא אהבו את ההצעה שטראמפ העביר באמצעות שליחו החדש לרוסיה ואוקראינה, הגנרל לשעבר קית' קלוג. "קלוג בא למוסקווה עם תוכנית - לקחנו אותה ואז אמרנו לו ללכת לעזאזל, מכיוון שלא אהבנו שום דבר בה. זה כל המשא ומתן שהיה".

קית' קלוג, השליח המיוחד של טראמפ לאוקראינה (צילום: רויטרס)
קית' קלוג, השליח המיוחד של טראמפ לאוקראינה|צילום: רויטרס
דונאלד טראמפ (צילום: AP)
דונאלד טראמפ|צילום: AP

"כדי שהשיחות יהיו קונסטרוקטיביות, אנו לא צריכים לדבר על העתיד של אוקראינה, אלא על העתיד של אירופה והעולם כולו", אמר מלופאייב. הוא הדגיש כי תנאי הבסיס שרוסיה דורשת לתחילת המשא ומתן הם ביטול ההחלטה של ביידן לאשר לאוקראינה לתקוף בעומק רוסיה בנשק אמריקני וסילוק זלנסקי מתפקידו - דרישה שלא נשמעה לאחרונה מקרב גורמים רשמיים במוסקווה. "לאחר מכן הוא צריך להסכים לפגוש את פוטין ולדון בכל הנושאים של הסדר הגלובלי ברמה הגבוהה ביותר".

מלופאייב התייחס לשיגור הטיל הבליסטי המתקדם של רוסיה שיכול לשאת ראש נפץ גרעיני, לראשונה במלחמה, לפני כשבועיים, לעבר העיר דנייפרו באוקראינה. "פוטין לא עשה את זה לצורך צבאי, אלא מכיוון שהוא רצה לומר למערב 'אתם רואים למה אני מסוגל'?". האוליגרך הרוסי הבהיר כי אם ארה"ב לא תתגמש בשיחות עם רוסיה לסיום המלחמה - פוטין עלול לבסוף להשתמש בנשק גרעיני טקטי: "כך ניצור אזור רווי בקרינה שאיש לא יוכל היות בו בכל תקופת חיינו, והמלחמה תיגמר".

טראמפ בפגישה עם זלנסקי, ספטמבר 2024 (צילום: רויטרס)
טראמפ בפגישה עם זלנסקי, ספטמבר 2024|צילום: רויטרס

לאורך התקופה האחרונה עולות ונשמעות הצעות רבות ושונות להביא לסיום המלחמה באוקראינה, בצעד שיהיה מקובל על שני הצדדים, לפחות באופן יחסי. זלנסקי מדגיש לאחרונה את התעקשותו כי הזמנה של אוקראינה להצטרף לנאט"ו היה תנאי הכרחי לשמירת הביטחון של אוקראינה ביום שלאחר המלחמה. סביר כי רבות מהמדינות החברות בברית לא יסכימו לאשר את חברותה של אוקראינה, שדורשת אישור פה אחד. טראמפ עצמו טרם השמיע את עמדתו הרשמית בנושא צירופה של אוקראינה לנאט"ו, אך הסיכוי שהוא יתמוך בכך נמוך מאוד.

השבוע נפגשו מנהיגי נאט"ו בבריסל, ובין השאר דנו במתווים לסיום המלחמה. על פי דיווח בפוליטיקו, עלה בין היתר "המתווה הגרמני" - לפיו כל השטח באוקראינה שאינו כבוש על ידי רוסיה יצטרף לנאט"ו, וייכלל במטריית ההגנה ההדדית של סעיף 5, כפי שמערב גרמניה הצטרפה לנאט"ו כבר בשנת 1955, בעוד מזרח גרמניה נותרה חלק מהגוש הסובייטי. מתווה נוסף שנשקל הוא "המתווה הישראלי", לפיו אוקראינה, בדומה לא ישראל, לא תהיה חברה בנאט"ו, אך תיהנה משורת הסכמים שיעגנו תמיכה מערבית נרחבת בה, גם בתחומי הביטחון אך בכלכלה ובתחומים אחרים - תוך שהיא עצמה פועלת להעצמת כלכלתה והתעשיות הביטחוניות שלה.

פוטין ומסעוד פזשכיאן בפסגת בריקס (צילום: reuters)
פוטין ומסעוד פזשכיאן בפסגת בריקס|צילום: reuters

מארק רוטה, מזכ"ל נאט"ו החדש, חשף בריאיון לפייננשל טיימס כי בפגישתו עם טראמפ בפלורידה ב-22 בנובמבר הוא הזהיר אותו כי כל תרחיש שבו אוקראינה תפסיד במלחמה יהווה "איום חמור" על ארה"ב. לדבריו, כל תרחיש כזה יגרור איום כבד גם מרוסיה, אך גם מסין, איראן וקוריאה הצפונית.