בישראל עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה, שם השתלטו כוחות המורדים על העיר חלב, העיר השנייה בגודלה בסוריה - 8 שנים אחרי שהצבא הסורי השתלט עליה מחדש. בעוד משטר אסד, שנתמך בידי איראן, רוסיה וחיזבאללה, מאבד אחיזה באחד ממעוזיו החשובים ביותר, מתגברים החששות בישראל מהתבססות גורמי ג'יהאד סונים סמוך לגבול. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס בסוף השבוע דיון חריג בסוגיה, ובמערכת הביטחון נערכים לאפשרות שיכולות אסטרטגיות חשובות יפלו לידי המורדים.
ההתפתחויות האחרונות בסוריה - סיקור N12
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, התייחס גם הוא להתפתחויות: "שלושת השחקנים המרכזיים שמגבים את הממשלה הסורית במסגרת מלחמת האזרחים במדינה הם איראן, רוסיה, וחיזבאללה. שלושת השחקנים האלו מוחלשים כרגע בגלל מעורבותם במלחמות באזורים אחרים. לכן, זה לא מפתיע ששחקנים בסוריה, בהם המורדים, מנצלים את זה כפי שעשו בימים האחרונים. המבצע של המורדים הוא בהובלת ארגון שארה"ב הכריזה עליו כארגון טרור, לכן, יש לנו כמובן דאגה מהארגון הזה".
"זו התפתחות דרמטית מאוד, ממש דז'ה וו מהשנים הראשונות של מלחמת האזרחים", אומרת ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון. המתקפה, שהחלה ביום רביעי, הביאה להישגים מרשימים: בתוך יומיים השתלטו המורדים על מרכז העיר חלב, על כבישים ראשיים, על נמל התעופה הבין-לאומי ועל שדה תעופה צבאי נוסף. "המורדים עצמם מופתעים מהרפיסות של המשטר ומהדיווחים על בריחה של כוחות או על פינוי מרצון".
המורדים זיהו שעת הכושר לפתוח במתקפה כשציר ההתנגדות בהובלת איראן וחיזבאללה נמצא בשיא חולשתו - בין היתר בעקבות הפגיעות החוזרות ונשנות המיוחסות לחיל האוויר הישראלי במיליציות השיעיות ובאנשי משמרות המהפכה, וכן בשל מבצע "חיצי הצפון" שהסיט את תשומת הלב של חיזבאללה והפרוקסים האיראניים ללבנון. החלל שנוצר בשטח, במיוחד באזור חלב שהיה רווי בנוכחות איראנית ושיעית, אפשר למורדים להתארגן מחדש ולתכנן מתקפה מתואמת בסיוע טורקי.
מי שמוביל את המתקפה הוא "הייאת תחריר א-שאם" (HTS), גלגול של ג'בהת א-נוסרה - לשעבר שלוחת אל-קאעידה בסוריה. מדובר בשינוי משמעותי מתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, אז הוביל את המרד "צבא סוריה החופשית" החילוני-סוני. המורדים הצליחו להשתלט על מרבית העיר שבצפון המדינה, ואף פרצו לתוך ארמון הנשיאות בחלב - סמל שלטוני בולט.
בשנים האחרונות, לאחר שמשטר אסד בתמיכת רוסיה ואיראן הדף את המורדים מרוב שטחי המדינה, התבססו הכוחות הסונים במחוז אידליב בתמיכת טורקיה. שם, תחת הנהגת מה שהיה בעבר "ג'בהת א-נוסרה", התאגדו קבוצות המורדים השונות תחת HTS, הקימו ממשלת מעבר זמנית והמשיכו במאבקם במשטר.
"בטווח הקצר אלה חדשות מעודדות לישראל ולכל מתנגדי אסד וציר ההתנגדות", אומרת ולנסי. "אבל צריך לזכור שלא מדובר במורדים שהקימו בזמנו את צבא סוריה החופשית - חילונים, פרגמטיים ובמידה רבה מתונים - אלא בקבוצות קיצוניות עם אידיאולוגיה דתית וג'יהאדיסטית. זה לא דאעש, אבל הם לא רחוקים שנות אור מזה".
לצד הייאת תחריר א-שאם, שאינו מסתפק בפעילות צבאית אלא מנהל גם את העניינים האזרחיים באזור שליטתו, נלחמים גם ארגונים פרו-טורקיים שאינם מזוהים עם האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית. מטרתם המוצהרת של הכוחות הלוחמים היא לבלום את התקיפות האוויריות של המשטר והרוסים שגברו בחודשים האחרונים, ולהשיב את הסטטוס קוו של 2018, שהגדיר את אידליב כ"אזור בטוח".
כפי שפורסם אתמול בחדשות סוף השבוע, גורמי המודיעין העריכו בדיון הביטחוני בלשכת ראש הממשלה כי חיזבאללה ייאלץ להסיט משאבים ותשומת לב משמעותית לטובת הגנה על משטר אסד - התפתחות המגדילה את הסיכויים לשמירה על השקט בגבול הצפון. בנוסף, על פי הערכת המודיעין שהוצגה לדרג המדיני, הנסיבות החדשות שנוצרו בשטח מובילות להערכה כי חופש הפעולה הישראלי בזירה הסורית צפוי להתרחב.
למרות החפיפה באינטרסים מול ציר ההתנגדות, ישראל נדרשת לזהירות רבה בהתייחסותה למורדים. "אני לא חושבת שנכון שישראל תקבל החלטה אם לתמוך בהם", מצהירה ולנסי. "היו מקרים שתמכנו במורדים סורים בתחילת מלחמת האזרחים, אבל בעיקר עם מי שנמנה עם צבא סוריה החופשית. צריך לזכור שרובם מזוהים עם אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית, לוקאלית אומנם, אבל ג'יהאדיסטית, ולכן לא נראה נכון בשלב זה, לאחר כל ההרפתקאות הצבאיות שלנו בשנה החולפת, להיכנס גם לקלחת הזו".
במערכת הביטחון קיים חשש מנפילת יכולות אסטרטגיות לידי המורדים, כולל שרידים של נשק לא קונבנציונלי. "היו דיווחים שהם התקרבו למרכז סרס, מכון סורי לפיתוח אמצעי לחימה שאנחנו יודעים שמארח גם איראנים", מציינת ולנסי. "זה אירוע משמעותי שעלול בסוף גם לפגוש אותנו". לדבריה, התערבות ישראלית תישקל רק במקרה של סכנה לנפילת נשק אסטרטגי או שרידי נשק כימי לידי המורדים, ותתבטא בעיקר בתקיפות נקודתיות של תשתיות צבאיות.
"צריך להיערך לכמה חלופות, וכמובן לייצר שיח עם מדינות המפרץ השותפות שלנו ולראות לאיזה כיוון הן הולכות", אומרת ולנסי. "הן הרי נרמלו עם אסד יחסים בשנים האחרונות, אחרי שתמכו באותם מורדים בשנים קודם לכן". לדבריה, מאחר שאסד לא עמד בתנאי הנורמליזציה וקיבל אותה ללא תמורה, ייתכן שמדינות המפרץ יזהו בהתפתחויות הזדמנות לנטוש את הברית עימו. "הוא ממילא טען כל הזמן שהוא לא סומך על המדינות הערביות שלא עמדו לצידו, אז יכול להיות שזה יתברר לו נכונה גם הפעם".
ההערכה בישראל היא שאסד עשוי לאפשר לכוחות איראניים גדולים לחזור לסוריה אחרי שמרביתם יצאו משם בשנים האחרונות. "הימים הקרובים יהיו קריטיים בהבנת משמעויות האירוע", מתארת ולנסי. "אם המורדים הג'יהאדיסטים יצליחו לנכס לעצמם את השלטון בסוריה, עוינותם כלפינו לא תיפול מזו של האיראנים. אבל אם המורדים המתונים יותר יצליחו להשתלב ולהוביל את המרד, ולתרגם את ההישגים הצבאיים של הייאת תחריר א-שאם לשינוי פוליטי משמעותי בסוריה - אלה כבר חדשות טובות".
למרות ההישגים המרשימים של המורדים, מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בשינוי אסטרטגי במאזן הכוחות בסוריה. עם זאת, התגובה הרופסת של משטר אסד והיעדר מענה משמעותי מצד רוסיה ואיראן מעידים על חולשה חסרת תקדים. "אומנם הרוסים הבטיחו לתגבר כוחות ולספק אמצעי לחימה בימים הקרובים, והאיראנים עשויים לשלוח משלחות של לוחמים שיעים, אך אם ממשיכים באותה מגמה רופסת של המשטר - זה בהחלט יכול להעיד על שינוי אסטרטגי", מעריכה ולנסי.