גידול האוכלוסייה בניו זילנד כמעט נעצר, כך הראו סטטיסטיקות רשמיות החודש, כאשר עשרות אלפי אנשים עזבו את הכלכלה האיטית, שזה עתה יצאה מהמיתון. החלום הניו זילנדי, שמזכיר קצת את החלום האמריקאי אבל עם פחות גורדי שחקים ויותר כבשים, נופים קסומים ושלוות נפש, קוסם לרבים, אז איך קרה שבשנים האחרונות דווקא המקומיים עוזבים את גן העדן הזה בהמוניהם?
אף על פי שניו זילנד עדיין מדורגת גבוה (מקום רביעי) ברשימות של המקומות הנחשקים ביותר בעולם למגורים ולעבודה, בשנים האחרונות מספר השיא של הכניסות למדינה תואם למספר היציאות ממנה. על רקע האטה כלכלית ופחות הזדמנויות עבודה, נרשם שיא במספר האנשים שעזבו את ניו זילנד, כך הראו נתונים רשמיים של מחלקת הסטטיסטיקה הניו זילנדית.
אוכלוסייתה של מדינת האי עומדת על 5.3 מיליון איש, לאחר שגדלה ב־0.1% בלבד ברבעון השני של 2024. עוד הראו הנתונים שמספר העוזבים את המדינה הגיע לכ־100 אלף במחצית הראשונה של השנה. לשם השוואה, שיעור גידול האוכלוסייה בניו זילנד עמד על 1.3% בשנה בממוצע במהלך חמש השנים עד 2023. עבור תיירים ומהגרים, ניו זילנד נחשבת לאחד היעדים האטרקטיביים בעולם הודות לאיכות החיים הגבוהה במדינה והמוניטין שלה כמקום מקלט בטוח. עם זאת, בלימת הגידול באוכלוסייה - למרות השיא בהגירה בשנים האחרונות - מראה שלא בטוח שיש קשר בין המוניטין הזה למציאות של היום בעיני המקומיים.
השכנה יותר אטרקטיבית
במהלך מגפת הקורונה, הרבה ניו זילנדים חזרו הביתה אחרי שהממשלה שלהם ניהלה בהצלחה יחסית את המשבר. כעת, רבים מהם עוזבים שוב.
העזיבות ההמוניות מגיעות בזמן האטה בצמיחה הכלכלית של המדינה על רקע פחות הזדמנויות עבודה, כאשר רבים מהעוזבים הם צעירים שמחפשים הזדמנויות עבודה מחוץ למדינה. 38% מהמהגרים החוצה הם בשכבת הגיל 18-30, והם עוזבים את ניו זילנד בעיקר לאוסטרליה, בריטניה וסין. "על כל אזרח ניו זילנדי שחוזר למדינה היו קצת יותר משלושה שעזבו", נכתב בדוח הרשמי. עם זאת, נתון ההגירה נטו נותר חיובי מכיוון שמספר המהגרים הנכנסים שאינם אזרחים ניו זילנדים עולה על מספר אזרחי ניו זילנד היוצאים.
מרבית המהגרים לניו זילנד בשנים האחרונות הגיעו מהודו, הפיליפינים, סין ופיג'י. בין יוני 2023 ליוני 2024 נרשמו כ־204 אלף כניסות לניו זילנד, ירידה של כ־1% בהשוואה לשנה הקודמת. לצד זאת, מספר המהגרים החוצה מניו זילנד זינק בתקופה הזאת ב־33% ועמד על כ־131 אלף, מהם 55 אלף אזרחים ניו זילנדים. מדובר במספר העוזבים השנתי הגבוה ביותר שנרשם שם.
פרשנים האשימו את הצמיחה הכלכלית האיטית, עלויות מחיה גבוהות ומשבר דיור שהקשה על צעירים ניו זילנדים להתקדם. גארת' קירנן מחברת הייעוץ הכלכלי של וולינגטון Infometrics, כתב במאמר לאחרונה שאוסטרליה הפכה לאטרקטיבית יותר מתמיד, ואכן עולה מהנתונים שעשרות אלפים מהעוזבים מוצאים את עצמם במדינה השכנה. "זה בעיקר הפיתוי של הכנסה גבוהה יותר ועלויות מחיה סבירות יותר באוסטרליה שמהווה מניע מרכזי לזרימת האנשים הגוברת החוצה מניו זילנד", כך הסביר.
אוסטרליה מציעה לניו זילנדים הזדמנויות עבודה מגוונות ותנאי חיים טובים יותר. יתרה מזאת, מוצעות שם חבילות רילוקיישן בתחומים כמו סיעוד והוראה שבהם יש לה מחסור באנשי מקצוע, ואלה מושכות ניו זילנדים - שלא זקוקים לויזה כדי לעבוד במדינה השכנה. במקביל, ממשלת ניו זילנד ערכה צמצום משמעותי של השירות הציבורי והותירה עובדים מיומנים רבים בחיפוש אחר עבודה.
גם הבנק המרכזי של ניו זילנד, שבעבר התמקד בסיכוני האינפלציה עקב הגירה נכנסת, מודאג כעת יותר מההשפעה של אובדן הכשרונות. הבנק ציין שפחות אנשים מגיעים ויותר עוזבים, "חלקם בתגובה להיחלשות התנאים הכלכליים ושוק העבודה". בינתיים, האבטלה עלתה ל־4.7% ברבעון השני השנה.
"רוב הזמן כשאנחנו מדברים על בריחת מוחות אנחנו מדברים על הדור הצעיר, אבל בחודשיים האחרונים גם הרבה משפחות ומנהלים מנוסים עוזבים", אמר מייקל וינר, מנכ"ל סוכנות הגיוס היושבת באוקלנד Customize Talent Partners, לרדיו ניו זילנד. "מספר חברים שלי עוברים לאוסטרליה, חלקם ללא עבודה שמחכה להם... אני חושב שאנשים פשוט עושים את הצעד". וינר הוסיף כי חברות גדולות מעבירות את ניהול הפעילות שלהן לאוסטרליה, "שינוי שתורם למגמה".
הכלכלה בהאטה מתמדת
גם 2023 לא היתה טובה לניו זילנד: שני רבעונים רצופים (השלישי והרביעי) של צמיחה שלילית הביאו לכך שהמדינה נפלה למיתון בפעם השנייה בתוך פחות מ־18 חודשים. נכון ליוני האחרון, צמיחת התמ"ג השנתית של ניו זילנד הייתה רק 0.6%, הרבה מתחת לממוצע הרגיל של 2.5%. נתנאל קיאל, כלכלן בבנק ASB הפועל בניו זילנד, ציין כי זו הפעם הרביעית בחמישה רבעונים שהכלכלה מתכווצת או מציגה צמיחה איטית במיוחד, עם ירידה כוללת של 0.7% בתוצר מאז ספטמבר 2022. כאשר מסתכלים על שורת התוצר לנפש, מגלים ירידה עקבית של 0.8% בממוצע לרבעון בחמשת הרבעונים האחרונים.
בין הגורמים המרכזיים להתקדמות האיטית של הכלכלה אפשר לציין את הידרדרות התפוקה במגזרים המייצרים את הסחורות במשק וירידה בפעילות הקמעונאית והסיטונאית. סקרים אחרונים מראים שהפעילות בענף הייצור והשירותים ירדה לרמות הנמוכות ביותר זה למעלה מעשור, למעט תקופת המגפה.
גם יוקר המחיה מכביד על הניו זילנדים. מדד המחירים לצרכן במדינה טיפס בקצב שנתי של 3.3% ברבעון השני, אך התמקדות בשוק המזון חושפת עליות חדות בהרבה. בפברואר האחרון דווח כי עלות סל המזון הממוצע בניו זילנד זינקה ב־56% בשנה שעברה, מ־50.2 דולר ניו זילנדי בשנת 2022 ל־78.3 דולר ניו זילנדי. ניו זילנד הצטרפה בכך לכמה מהמדינות העניות בעולם שחוות אינפלציה דרמטית של מחירי מזון, כמו סודן (עלייה של 61%), אתיופיה (43%) והונדורס (56%), בעוד שמדינות כמו אוסטרליה השכנה רשמו ירידה של 29% במחירי המזון.
גם שינויי האקלים משפיעים כמובן על מחירי המזון, בהם הסופה גבריאל שהשפיעה על מחיר מוצרי יסוד בניו זילנד, כמו פירות וירקות, כך הסבירה ראש ההסברה של World Vision, רבקה ארמסטרונג לאתר וורלד ויז'ן, אך הדגישה כי "מחירי המזון גבוהים מהממוצע העולמי גם בגלל בעיות כמו היעדר תחרות במגזר הסופרמרקטים".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".