אזרחי איראן יצאו ביום שישי לקלפיות ברחבי המדינה, מוקדם מהצפוי, כדי לבחור נשיא חדש בעקבות מותו של הנשיא אברהים ראיסי בתאונת מסוק לפני כחודש וחצי. בהנחה שלא יהיו פרישות של הרגע האחרון – המועמד ייבחר מבין ששת המועמדים שהצליחו להתברג לרשימה הסופית לקראת הבחירות. מבין השישה – שלושה מחזיקים בסיכויים הטובים יותר לנצח – בהם שניים הנמנים על הזרם השמרני ועוד אחד שנחשב מעט מתון יותר.

בין המועמדים בבחירות ניתן למצוא את ראש עיריית טהראן, מי שכיהן בעבר כנציג הניצי של איראן לשיחות הגרעין עם המערב, שרים ובכירים בממשלות עבר וגם יו"ר הפרלמנט המכהן באיראן. כל המועמדים עברו את סינון המשטר של מועצת שומרי החוקה באיראן, ולמעשה קיבלו את "החותמת" של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי.

אחת השאלות המרכזיות שמרחפת מעל כל מערכת בחירות באיראן, היא עד כמה אזרחי העם האיראני יצאו להצביע ומה יהיה אחוז ההצבעה. מצד אחד, אחוז הצבעה נמוך מהווה מבוכה נוספת למשטר ועדות נוספת לחוסר העניין של הציבור בנעשה ברמה הפוליטית, משום שהוא מאמין שבכל מקרה אין בכוחו לשנות – ומנגד, לכל תרחיש בנושא יכולה להיות השפעה מכרעת על גורל הבחירות וזהות הנשיא הבא שייבחר.

קאליבאף, יו"ר המג'לס (פרלמנט)

מוחמד-באקר קאליבאף הוא יו"ר הפרלמנט האיראני, שרק לאחרונה נבחר לכהונה נוספת בתפקיד. בעברו כיהן כראש עיריית טהראן ושימש בתפקידים צבאיים בכירים במשמרות המהפכה. על פי רבות מההערכות הוא נחשב כבעל הסיכויים הטובים ביותר להפוך לנשיא איראן הבא.

קאליבאף הוא בן 62. גם כיום, למרות שכבר אינו נחשב כחלק משורות משמרות המהפכה, הוא נחשב כבעל קשרים טובים בצמרת הארגון. זכור לשמצה בין היתר בשל חלקו בדיכוי אלים של הפגנות הסטודנטים בשנת 1999 ובשנת 2003.

המועמד לנשיאות, יו
המועמד לנשיאות, יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קליבאף|צילום: AP

במהלך קמפיין הבחירות שלו הצהיר כי הוא "יכול להגן על איראן ממשבר". הוא מתרכז במצביעים ממעמד הביניים באיראן, והבטיח לתמוך באוכלוסיית העניים במדינה. בין השאר אמר כי יפעל להסיר את הסנקציות הבין-לאומיות מאיראן.

במהלך העימות הטלוויזיוני בין המועמדים לנשיאות איראן בנושא מדיניות החוץ אמר קאליבאף כי יש לקדם מדיניות על בסיס הסכמה רחבה בציבור. הוא הדגיש כי איראן בראשותו תפעל לחזור למשא ומתן לחידוש הסכם הגרעין.

ג'לילי, המועמד הקנאי והניצי

סעיד ג'לילי, שימש בעבר כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן וכיהן כנציג האיראני בשיחות המשא ומתן להסכם הגרעין. כיום הוא חבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר ובמועצה העליונה לביטחון לאומי. הוא נחשב לקנאי, ניצי וקיצוני, ומקדש את זכותה של איראן לפתח תוכנית גרעין.

בשנת 2013 הפסיד ג'לילי בבחירות לנשיאות לחסן רוחאני, ובשנת 2021 הגיש את מועמדותו, אולם פרש והביע תמיכה בראיסי. ראש ה-CIA ביל ברנס כינה אותו, על רקע היכרותו עימו ממגעי המשא ומתן בנושא הסכם הגרעין, כ"אטום להפליא".

המועמד לנשיאות איראן סעיד ג'לילי (צילום: AP)
המועמד לנשיאות איראן סעיד ג'לילי|צילום: AP

ג'לילי נחשב אף הוא למועמד בעל סיכויים טובים לנצח בבחירות, אך על פי רוב ההערכות הוא שני לקאליבאף. הוא זכה לכינוי "השהיד החי" לאחר שאיבד את רגלו במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. הוא נחשב כבעל קשרים טובים וקרובים עם המנהיג ח'אמנאי, והוא צפוי לזכות בתמיכה בעיקר מהגרעין הקשה ביותר של תומכי המשטר.

פזשכיאן: "הרפורמיסט" וה"פרגמטי"

מסעוד פזשכיאן, בן 69, הוא היחיד מבין ששת המועמדים לנשיאות שאינו נחשב מהמחנה השמרני, וזוכה לתואר "פרגמטי" ו"רפורמיסטי". יחד עם זאת, אין לחשוד בו כמי שאולי יצא נגד המשטר האיראני והמנהיג ח'אמנאי. הוא שב והדגיש במהלך קמפיין הבחירות כי יפעל לחידוש השיחות עם המערב בנושא הסכם הגרעין.

בין השאר הוא אמר כי על איראן להגביר את עבודתה מול מדינות העולם, ולמעשה קורא לצמצום הבידול המדיני שלה. הוא זוכה לתמיכתו של שר החוץ לשעבר של איראן, ג'וואד זריף, שכיהן בממשלתו של רוחאני. פזשכיאן כיהן כשר הבריאות בממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד ח'תמאי.

המועמד לנשיאות איראן מסעוד פזשכיאן (צילום: AP)
המועמד לנשיאות איראן מסעוד פזשכיאן|צילום: AP

הוא נחשב כמועמד בעל סיכויים סבירים לנצח בבחירות, אך ההערכות הן שכדי לעשות זאת הוא יזדקק לאחוז הצבעה גבוה – מאותם אזרחים שעלולים לומר לעצמם שאין סיבה טובה ללכת לקלפי. הסבירות לשיעור הצבעה גבוה בבחירות באיראן היא ככל הנראה נמוכה. במהלך הקמפיין מתרכז פזשכיאן בקולות הצעירים, הנשים והמיעוטים האתניים.

האשמי, סגנו של ראיסי

אמיר-חוסין האשמי בן ה-53 כיהן עד לאחרונה כסגנו של נשיא איראן המנוח אבראהים ראיסי. הוא התמודד בחירות לנשיאות בשנת 2021 וזכה לפחות ממיליון קולות בלבד. מצע הבחירות שלו מנסה לשחזר את מצעו של הנשיא ראיסי, והוא קורא להמשיך באותה מדיניות שהייתה נהוגה באיראן עד למותו בחודש מאי. במהלך העימות שנערך בנושא מדיניות חוץ הדגיש את העובדה שאיראן תחת הנהגתו של ראיסי ניפצה את המשוואה ותקפה את ישראל באופן ישיר.

זכאני, ראש עיריית טהראן

עלי-רזא זכאני בן ה-58 מכהן כראש עיריית טהראן. גם הוא, כמו כל יתר המתחרים למעט פזשכיאן, נחשב למועמד שמרן המזוהה עם הזרם העיקרי בממסד האיראני. הוא התמודד בבחירות לנשיאות בשנת 2021 אך פרש והביע תמיכה בראיסי.

 

המועמדים לנשיאות איראן בתמונה, משמאל למעלה בכיוון השעון: מסעוד פזשכיאן, סעיד ג'לילי, עלי-רזא זכאני, מוחמד-באקר קליבאף, אמיר-חוסין האשמי, מוסטפא פורמוחמדי

הוא מרבה לתקוף ולגנות את אנשי הזרם הרפורמיסטי וכל מי שמגלה מתינות באיראן, ובין היתר קורא לביטול מוחלט של התלות של איראן במטבע הדולר. הוא קורא להגביר את הרווחים מתעשיית הנפט האיראנית, והבטיח ביטוח בריאות בחינם לנשים וקשישים, אולם זוכה לביקורת משום שלא הסביר כיצד יעשה זאת.

פורמוחמדי, איש הדת היחיד

מוסטפא פורמוחמדי בן ה-64 הוא איש הדת היחיד המתמודד בבחירות לנשיאות איראן. כיהן בעבר כשר הפנים בממשלתו של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, וכשר המשפטים בממשלתו של הנשיא רוחאני. בשנת 2006, משרד החוץ של ארה"ב העניק לו את התואר המפוקפק "מפר זכויות אדם ידוע לשמצה" על חלקו בהוצאות ההמוניות להורג בשנת 1988, שבהן לקח חלק גם ראיסי. לעומת זאת, הוא מתח ביקורת על התמיכה הביטחונית הגדולה של איראן ברוסיה עבור המלחמה באוקראינה. הוא לא עשה זאת מכיוון שהוא היה מודאג מהרג אזרחים אוקראינים חפים מפשע, אלא מכיוון שטען שאיראן לא מקבלת מספיק בתמורה.

לא בטוח כלל שהבחירות לנשיאות איראן יוכרעו בסיבוב הראשון ביום שישי, וייתכן ששני המועמדים בעלי אחוז ההצבעה הגבוה ביותר ימשיכו לסיבוב שני. על פי מרבית הסקרים, קאליבאף, ג'לילי ופזשכיאן זוכים לאחוזי תמיכה דומים. קיימת אפשרות שקאליבאף או ג'לילי יפרשו כדי לתמוך בשני – ואז הניצחון של המועמד השמרני כמעט מובטח. אם איש מהם לא יפרוש, ואזרחי איראן יצאו להצביע בשיעור גבוה יחסית, אז גוברים הסיכויים לניצחונו של פזשכיאן.