לצד 13 החטופים הישראלים ששוחררו משבי חמאס בפעימה הראשונה של עסקת החטופים, באותו ערב הוחזרו לישראל גם קבוצה של עשרה עובדים זרים, בהם גאלינור (ג'ימי) פאצ'קו, אזרח הפיליפינים בן 33, שעבד כמטפל של חבר קיבוץ ניר עוז שנרצח במתקפה. בריאיון שקיים אתמול (רביעי) ב-CBN Asia, סיפר ג'ימי על מה שעבר בשבי ברצועת עזה, על השחרור המרגש ועל השאיפה לחזור לעבוד בישראל.
ב-7 באוקטובר, אחרי שראה את המעסיק שלו נרצח באכזריות על ידי מחבלי חמאס, ג'ימי חשב שגם סופו קרב. כששמע את קולות הירי מסביבו ואת המחבלים שמתקרבים, הוא שלח הודעות לאשתו ומסר את אהבתו לה ולילדיהם. "המחבלים הצמידו רובה למצח שלי ושאלו אם אני חייל, חשבתי שזה הסוף", אמר.
לדבריו, בחלק מהתקופה, המחבלים ששמרו עליו נתנו לו ולחטופים שהיו איתו חצי פיתה בכל יום, וגם אותה הוא העדיף לשמור בכיס ולאכול רק כשהרגיש שהוא חייב. כשהלך לשירותים וקיבל מספר חתיכות נייר טואלט, ג'ימי שמר גם אותן כדי לאכול בהמשך. "הקירות במנהרה היו לחים בגלל העומק, אז הרטבתי את נייר הטואלט כדי לאכול אותו ולשרוד". המים שקיבל היו מלוחים, והוא חשש שבשל מחלת הכליות שממנה סובל - יפגעו בבריאותו.
ג'ימי סיפר שאחרי כמה שבועות בשבי הוא הועבר לחדר קטן עם שירותים בתוכו. "חשבתי שאשתגע", סיפר. "אבל חשבתי על המשפחה ועל כך שאני לא מוכן שהילדים שלי יגדלו בלי אבא, כמו שאני גדלתי".
גימי אמר שלא ידע שהוא עומד להשתחרר כשמחבלי חמאס אמרו לו לקחת את החפצים שלו ולעבור למנהרה אחרת עם החפצים שלו. "ביום לאחר מכן ביקשתי לנקות את המקום החדש, אבל אמרו לו שבשעה 1 בצוהריים הם משחררים אותי. התחלתי לבכות משמחה". לדבריו, הרגע המרגש ביותר היה כשנחשף לאור אחרי תקופה כה ארוכה: "הודתי לאלוהים כשראיתי את השמש". בהמשך, הוא מספר, הוא מתכוון לחזור לישראל, שהיא מבחינתו "מולדתו השנייה".