שבוע ההכרזות על הזוכים בפרס נובל נמשך: היום (שישי) הודיעה ועדת פרס נובל על הזוכה בפרס נובל לשלום לשנת 2022. בצל המלחמה, הפרס יוענק לפעיל ועורך דין זכויות האדם אלס ביאליאצקי (Ales Bialiatski) מבלארוס, שנמצא בכלא, לארגון זכויות האדם הרוסי Memorial ולארגון זכויות האדם האוקראיני "המרכז לחירויות האזרח".
"הוועדה מבקשת להוקיר שלושה אלופים מצטיינים של זכויות אדם, דמוקרטיה ודו-קיום שליו במדינות השכנות בלארוס, רוסיה ואוקראינה", נמסר בנימוקים. "אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה, 'המרכז לחירויות האזרח' מנהל תיעוד של הפשעים שנעשים באוקראינה".
ביאליאצקי עדיין מוחזק בבית הכלא, בעוד ועדת הפרס דורשת שישחררו אותו: "יש אלפי אסירים פוליטים בבלארוס ואני יודעת שהבקשה שלנו לשחרר את חתן פרס הנובל לשלום 2022 לא ריאלית". עוד נמסר מהוועדה: "הפעיל והארגונים שזכו אמיצים מאוד, אנו מקווים שהפרס לא ישפיע לרעה על ביאליאצקי שעדיין מוחזק בכלא ואולי אפילו יעודד אותו".
"הפרס הזה לא פונה לפוטין"
"השנה אנו במצב יוצא דופן - מלחמה באירופה שמשפיעה על כל העולם, סכנה בשימוש בנשק גרעיני ומחסור במזון", הוסיפו. "חשוב לנו להדגיש את הערכים שמובילים את שני הארגונים והאדם שזכו בפרס. צריך להבין - החברה האזרחית צריכה ויכולה להשפיע".
עוד התייחסו חברי הוועדה ליום הולדתו של נשיא רוסיה, שחוגג היום יום הולדת 70: "הפרס הזה לא פונה לנשיא ולדימיר פוטין, לא ליום ההולדת שלו או לכל דבר אחר מלבד העובדה שהממשל שלו והממשל בבלארוס מייצגים משטרים מדכאים שרודפים פעילי שלום".
ארגון "ממוריאל" עומד בראש החזית לקידום זכויות אדם וממשל על פי החוק. הוועדה ציינה כי הארגון ניהל תיעוד של פשעי המלחמה בצ'צניה ופעילה שלו אף נהרגה במהלך התיעוד. הרשווית ברוסיה ניסו לסגור את ארגון "ממוריאל", אבל הפעילים סירבו לסגירת הארגון.
"במסגרת המאמצים לשמור על ערכים אנושים והתנגדות למלחמה, הזוכים השנה מקדמים את ערכי השלום של אלפרד נובל שאנו כה צריכים היום", ציינה ועדת הפרס. "לא קל לבחור זוכים לפרס הנובל, אבל זה הזמן, אנו בעיצומה של מלחמה ואנו רוצים להדגיש את חובתו של כל אזרח להתנגד לתוקפנות ולמלחמה".
101 פרסי נובל לשלום חולקו עד כה, מתוכם 25 לארגונים. שני פרסי נובל לשלום חולקו בין שלושה אנשים. באחד המקרים, ב-1994, יצחק רבין ושמעון פרס זכו יחד עם יאסר ערפאת ומנחם בגין. מבין הזוכים עד כה 18 נשים.
לפרס אין מועמדים רשמיים, אבל סוכנויות הידיעות וההימורים פרסמו שורה של דמויות שלדעתם יכולים לזכות בפרס. זלנסקי, שמוביל את מדינתו במלחמה מול רוסיה, הוזכר כמועמד. גם האפיפיור פרנציסקוס ופעילות איכות הסביבה גרטה טונברג הוזכרו, לצד אלכסיי נבלני - ממתנגדיו הבכירים של פוטין. הזוכה נבחר על ידי ועדת הנובל הנורווגי שמונה חמישה חברים ומונתה על ידי הפרלמנט הנורווגי.
ביום שני הוכרזו הזוכים בפרס בפיזיולוגיה ורפואה - הגנטיקאי השוודי סוואנטה פאבו, שחקר את הגנום של מיני אדם נכחדים והמציא דיסציפלינה מדעית חדשה לגמרי, פליאוגנומיקה, שחשפה הבדלים גנטיים בין בני האדם החיים לבין מיני האדם שנכחדו.
ביום שלישי נבחרו הזוכים בפיזיקה - המדענים אלן אספקט הצרפתי, ג'ון קלוזר האמריקני ואנטון זיילינגר האוסטרי. השלושה זכו בזכות מחקרם החלוצי והמתקדם בתורת הקוונטים, שחוקר העברת מידע בין חלקיקים. ביום רביעי הוכרז כי זוכי פרס הנובל בכימיה הם בארי שרפלס וקרולין ברטוצי מארה"ב ומורטן מלדאל מדנמרק, שלושה חוקרים מתחום הכימיה האורגנית. השלושה עוסקים ב"כימיה בקליק", שדרכה ניתן לחבר מולקולות כימיות.
ביום חמישי הוכרזה הזוכה בפרס נובל לספרות - הסופרת הצרפתייה אנני ארנו. היא חיברה בין היתר את הספרים: "לא קמתי מהלילה שלי" המגולל את סיפור האלצהיימר של אימה ו"האירוע", שבו היא מספרת על ניסיונה לבצע הפלה בשנות ה-60.