"הייתי משווה את זה ל'איום האיראני' על תושבי ישראל" אומר עמר, ישראלי בן 34. בשנים האחרונות הוא מתגורר בטייוואן, ולמרות שהוא אינו חש שהוא נמצא בסכנה מיידית, הוא מודע לכך שייתכן שיבוא יום והוא יצטרך להפעיל את "תוכנית המגירה" שלו - ולעזוב. קולות המטוסים הסיניים, המראות הקשים מאוקראינה והאזהרות של מנהיגי העולם מפני פלישה סינית לטייוואן מתערבבים בטייוואן לרעש אחד גדול ומאיים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
טייוואן היא מדינה עצמאית רק להלכה, היא מעולם לא הכריזה על עצמאותה ורוב הקהילה הבין-לאומית אינה מכירה בה כמדינה עצמאית, כשהפחד הוא שאם תעשה זאת תותקף על ידי סין. במערב חוששים מכך מאוד, בכינוס שלה במדריד בשבוע שעבר סימנה ברית נאט"ו לראשונה את יחסיה עם סין כבעלי חשיבות באסטרטגיה שלה לעשור הקרוב, והזהירה מפני שאיפותיה הצבאיות הגוברות של סין כלפי טייוואן.
"סין היא לא היריבה שלנו, אבל אנחנו חייבים להיות ערים לאתגרים החמורים שהיא מייצגת, היא מציקה לשכנותיה כולל טייוואן", הצהיר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג, ועשה זאת בתקופה שבה הוא אמור להיות טרוד בעיקר במצב באוקראינה ולהתמקד בצירוף שוודיה ופינלנד לברית. ובכל זאת הוא מודאג גם מהחזית במזרח אסיה: "סין מעוררת את הדאגות הביטחוניות הרציניות ביותר של הברית המערבית", אמר.
לא רק סטולטנברג חושש, גם בארצות הברית ערים למתח: "ברור שסין מפתחת את היכולת לתקוף את טייוואן בשלב מסוים", אמר השבוע הגנרל מארק מיילי, הגנרל הבכיר ביותר בארה"ב, בריאיון ל-BBC.
רק אתמול (חמישי) דרשה סין מארצות הברית שתפסיק את "שיתוף הפעולה" עם טייוואן. הדברים נאמרו במהלך פגישה וירטואלית של מפקדי הצבא משתי המדינות: הגנרל לי זוצ'נג אמר למילי כי סין "לא רואה מקום לפשרה בסוגיות ליבה", ובהן הרצון של טייוואן לשלוט בעצמה. "סין דורשת שתפסיקו להפוך את ההיסטוריה ותימנעו מהשפעה על היציבות במיצר טייוואן". עוד איים הגנרל הסיני: "אם מישהו יוצר פרובוקציה, הוא ייתקל בתגובה מוחצת".
ההשוואה לאוקראינה הגיעה גם מהנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי: בחיפושיו אחר אומה אסייתית שיכולה להזדהות עם מצבה של אוקראינה, הוא אמר ש"אסור למדינות אסיה לחכות למשבר בטייוואן, זו תהיה חזרה על הטעות שעשתה אירופה לפני המתקפה של פוטין". בעודו מתחנן לתמיכה ולסיוע בבלימת הפלישה הרוסית, זלנסקי טען בתקיפות שהקהילה הבין-לאומית צריכה לעזור לטייוואן להתנגד לתוקפנות עכשיו, לפני שבייג'ינג תתקוף. ההערות הרגיזו את סין, אבל ברוח המלחמה - הנשיא זלנסקי התעקש שיש להתעמת עם תוקפים בכל מקום שבו הם יופיעו.
סין מצידה מאשימה את ארה"ב בתמיכה בעצמאותה של טייוואן, ונשבעה "למחוץ בנחישות" כל ניסיון כזה. לאחרונה אף חלה הסלמה ניכרת ביחסים בין סין לארה"ב - בעלת הברית החזקה ביותר של טייוואן. סין שחררה הצהרות לוחמניות ושיגרה עשרות מטוסי קרב לאזור ההגנה האווירית של טייוואן, בעוד ארה"ב שלחה מנגד ספינות ימיות דרך מיצרי טייוואן.
- ביידן מאיים על סין: נפעיל כוח צבאי במקרה של פלישה לטייוואן
- ביידן איים על סין וקוריאה הצפונית – הלילה הגיעה התגובה
- נשיא סין מזהיר את ביידן: "אלו שמשחקים באש - יישרפו"
- המעצמות סיכמו על שיתוף פעולה צבאי נגד התעצמות סין
"מפרלטטת עם הסכנה"
קולות המלחמה נשמעו גם בנאומי המנהיגים: במאי אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שסין "מפלרטטת עם הסכנה" בשליחת מטוסי המלחמה שלה קרוב לאי והוא נשבע להגן על טייוואן, גם צבאית, אם יותקף. בייג'ינג של שי ג'ינפינג טענה מנגד שמדובר בהתערבות בענייניה של סין, והוסיפה כי המדינה "לא תהסס להילחם" כדי למנוע מטייוואן להכריז רשמית על עצמאות.
כשנשאל הגנרל מיילי אם הוא חושב שסין תתקוף את טייוואן, אמר יו"ר הכוחות האמריקניים: "מבחינת יכולת אני חושב שסין בבירור מפתחת יכולת. הנשיא שי הזכיר זאת בפורומים ציבוריים, הוא הזכיר זאת בנאומים, הוא אתגר את ה-PLA (צבא השחרור העממי של סין) לפתח את היכולת לתקוף בטיוואן בשלב מסוים. אם הם ירצו או לא - זו בחירה פוליטית, זו בחירה מדיניות, שתתבסס על האופן שבו הסינים רואים את התועלת שבסיכון הזה באותה עת". לארה"ב אומנם אין קשרים דיפלומטיים רשמיים עם טייוואן, אך היא מוכרת לה נשק כחלק מ"חוק יחסי טייוואן" שקובע כי ארה"ב חייבת לספק למדינת האיים את האמצעים להגן על עצמה.
פרופ' מירון מדזיני הוא מומחה לאסיה מהאוניברסיטה העברית, שכיהן כדובר לשכת ראש הממשלה של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין וגם היה ראש לשכת העיתונות הממשלתית. הוא ליווה את יחסי ישראל-טייוואן והתמחה בטייוואן עוד משנות ה-70. שאלתי אותו - האם האיום על טייוואן הוגבר מאז הפלישה לאוקראינה? "כן, מסיבה פשוטה מאוד - הסינים מביטים לומדים ורואים את התגובה של מעצמות המערב לפלישה לאוקראינה", הוא עונה בצורה חד משמעית. "בשלב זה מעצמות המערב לא שלחו כוחות צבא לעזור לאוקראינה. נכון, הם שולחים נשק אבל לא חיילים וגם הנשק לא מתקדם. הסינים עוקבים מאוד מקרוב כדי לראות מה תהיה תגובת המערב".
בארצות הברית יש חוק שמחייב את הממשל לסייע לטייוואן במקרה של תקיפה, האם זה לא מספיק?
"ארצות הברית אומנם מחויבת לבוא לעזרת טייוואן אבל לא כתוב שם מה בדיוק המחויבות של ארה"ב, צריך להבין את הדבר הבא - אוקראינה היא מדינה עצמאית, חברה באו"ם עם יחסים דיפלומטיים עם מדינות העולם, נמצאת באזור אסטרטגי חשוב, אוקראינה אחראית לייצור של דגנים וחיטה ועדיין - לא באמת באים לעזרתה. טייוואן, לדעת כל העולם, שייכת לסין (גם האמריקנים מסכימים על כך). טייוואן מרגישה פגיעה עוד יותר".
"אוקראינה היא מדינה עצמאית, חברה באו"ם עם יחסים דיפלומטיים עם מדינות העולם, נמצאת באזור אסטרטגי חשוב, ועדיין - לא באמת באים לעזרתה. טייוואן, לדעת כל העולם, שייכת לסין, גם האמריקנים מסכימים על כך"
פרופ' מירון מדזיני, מומחה לאסיה מהאוניברסיטה העברית
האתגר של ברית נאט"ו
בכינוס של ברית נאט"ו במדריד בשבוע שעבר, הדגיש המזכ"ל סטולטנברג כי סין "מייצגת אתגרים רציניים". באותה פגישה ראשי הברית הסכימו לראשונה לכלול את האיומים שמציבה בייג'ינג בתוכנית שמנחה את האסטרטגיה העתידית שלה. מלחמתה של רוסיה באוקראינה שלטה בדיונים בפסגת נאט"ו אבל סין, לדברי נאט"ו, היא איום לא פחות רציני: "אנו עומדים כעת בפני עידן של תחרות אסטרטגית. סין בונה באופן משמעותי את כוחותיה, כולל נשק גרעיני", אמר סטולטנברג.
ברית נאט"ו הייתה עד פברואר השנה ברית מנומנמת, שעלתה לכותרות רק בגלל שהנשיא טראמפ השתמש בה כדי להפעיל לחץ על בנות בריתה של וושינגטון, התוכנית האחרונה של הברית - או הרעיון האסטרטגי - סוכם ב-2010 ולא זכה כמעט לסיקור או התייחסות. עכשיו, כשהברית נמצאת בקו האחורי ותומכת בכוחות האוקראינים בחזית באוקראינה, היא בחרה להדגיש את האיומים שמגיעים מסין. בדו"ח החדש שהוצג בוועידה במדריד נקבע כי "המדיניות של סין מאתגרת את האינטרסים, הביטחון והערכים של נאט"ו", לצד האיום הרוסי וכמובן. הקשר בין בייג'ינג למוסקווה - התמיכה השקטה של שי ג'ינפינג במהלך הרוסי - לא משאיר למנהיגי המערב ברירה.
"הפעולות ההיברידיות ופעולות הסייבר הזדוניות של הרפובליקה העממית של סין לצד הרטוריקה המתריסה והדיס-אינפורמציה מכוונים לבעלי הברית ופוגעים באבטחת הברית", נכתב בדוח האסטרטגי של נאט"ו. בברית מציינים בדאגה את העמקת השותפות של בייג'ינג עם רוסיה ואת ניסיונותיהם המשותפים "לחתור תחת הכללים שמבוססים על חוקים שנועדו להבטיח את הסדר הבין-לאומי, כולל בתחום החלל, הסייבר והים". נאט"ו מזהירה כי ממשלת סין "מרחיבה במהירות" את יכולתה הגרעינית החשאיות ומשתמשת במינוף כלכלי כדי "ליצור תלות אסטרטגית ולהגביר את השפעתה".
דובר משרד החוץ הסיני, ז'או ליג'יאן, הגיב על ההאשמות והשיא עצה לנאט"ו - "להפסיק לנסות לפתוח במלחמה קרה חדשה, תפסיקו לנסות לבלבל את אסיה ואת העולם אחרי שבלבלתם את אירופה". לדבריו, "מה שצריך לעשות זה לוותר על הלך הרוח של המלחמה הקרה ולהפסיק לעשות דברים שמעוררים אויבים."
מודאגים, ובצדק
בסין נערך השבוע דיון נדיר: שגרירים ממדינות המערב אמרו בפורום שסין לא צריכה להפיץ "תעמולה" רוסית. מדובר בדיון ציבורי יוצא דופן בשטח המדינה שסירבה לגנות את המתקפה של מוסקווה. בנאום ב"פורום השלום העולמי", שאורגן על ידי אוניברסיטת טסינגואה הסינית, שגריר ארה"ב ניקולס ברנס אמר שהוא מקווה שדוברי משרד החוץ של סין יפסיקו לחזור על "תעמולה רוסית" המאשימה את נאט"ו במלחמה. "אני מקווה שגם דוברי משרד החוץ יפסיקו לספר שקרים על מעבדות נשק ביולוגי אמריקאי, שלא קיימות באוקראינה", אמר כשמשמאלו יושבים יועץ לממשלת סין והשגריר הרוסי מימינו.
עימות עם סין עלול לגלוש לסכסוך רחב בהרבה מזה שמתנהל באוקראינה: לא לחינם ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי וראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן החליטו להשתתף השנה לראשונה בפסגת נאט"ו במדריד. הם מודאגים, ובצדק. ראש הממשלה האוסטרלי הזהיר כי הידוק היחסים בין בייג'ינג למוסקבה מהווה סיכון לכל העולם הדמוקרטי: "בדיוק כפי שרוסיה מבקשת ליצור מחדש אימפריה רוסית או סובייטית, הממשלה הסינית מחפשת חברים, בין אם זה באמצעות תמיכה כלכלית לבניית בריתות כדי לערער את הקשר ההיסטורי של הברית המערבית.
השבוע ראה ראש ממשלת בריטניה המתפטר בוריס ג'ונסון את הנשיא הסיני חוגג בהונג קונג - מושבה שלונדון איבדה לסין - ואמר כי הפלישה הרוסית לאוקראינה הראתה את הצורך בדריכות ובזהירות יתר בנוגע לפעולה סינית אפשרית נגד טייוואן. שרת החוץ של בריטניה, ליז טרוס, הייתה ברורה הרבה יותר וקראה לפעול במהירות כדי לעזור לטייוואן בנשק הגנתי - דרישה שאוקראינה מעלה מאז תחילת הפלישה בפברואר.
"ראינו את זה לפני מלחמת אוקראינה - תמיד יש נטייה - משאלת לב, לקוות שדברים רעים נוספים לא יקרו ולחכות עד שיהיה מאוחר מדי", אמרה שרת החוץ של בריטניה "היינו צריכים לעשות דברים מוקדם יותר, היינו צריכים לספק את הנשק ההגנתי לאוקראינה מוקדם יותר. אנחנו צריכים ללמוד את הלקח הזה בנוגע לטייוואן. לוקח חודשים של אימונים כדי לתפעל את הציוד ששלחנו, לכן ככל שנקדים לעשות זאת, כך ייטב".
"יש משפיענים וכוחות פוליטיים שהם פרו-סינים"
עמר, הישראלי שמתגורר בטייוואן מספר על המתיחות מעיניים ישראליות: "כמו שמספרים בישראל על איזה מל"ט שהופל בשמי סוריה או על מחסן נשק שהופצץ בדרום לבנון, אז בטייוואן זה מתבטא בכניסה של מטוסים סיניים למרחב האווירי של המים הטריטוריאליים של טייוואן".
ומה בכל זאת ההבדל?
"יש הבדל מהותי אחד והוא שבסיפור שבין טייוואן וסין מדובר בסופו של דבר באותה קבוצה אתנית, באותו עם, ולכן יש גם כוחות פוליטיים שמעוניינים באיחוד או שהם פרו-סינים, ויש ניסיונות של ליצור נרטיביים פרו-סיניים דרך משפיענים כאלה ואחרים".
האם האיום וגבר מאז הפלישה לאוקראינה?
"מבחינה תודעתית, כמובן שיש איזושהי השפעה, כי יש עכשיו פלישה אמיתית שאפשר לדבר עליה ולהשוות אליה. עם זאת, אני מרגיש שבעיקר מדובר בגורמים חדשותיים שחיצוניים לאי שמייצרים את ההשוואה ומנסים לייחס תחושת בהילות או דחיפות שלא בהכרח קיימת במציאות".
האם זה מעסיק את התושבים באי?
"הטייוואנים אכן מטים אוזן אל מה שקורה באוקראינה, הם מזדהים עם הכאב האוקראיני. היו כמה וכמה עצרות תמיכה באוקראינה בשבועות הראשונים של המלחמה ואני חושב שיש כל מיני פעילויות ממשלתיות וגם פרטיות בשביל לתמוך באוקראינה שיוצאות מטייוואן".
האם לאור מה שקורה באוקראינה, תושבי טייוואן סומכים על הקהילה הבין-לאומית בכלל ועל ארה"ב בפרט?
"להבנתי, הממשלה הטייוואנית פועלת להדק את קשריה הבין-לאומיים ביתר שאת מאז המלחמה באוקראינה, וספציפית עם ארה"ב, יפן ואוסטרליה. מעבר לזה, טייוואן ממשיכה לפעול בשביל לחזק את עצמה מבחינה ביטחונית".
האם אתה חושש שתצטרך לעזוב את ביתך?
"עזבתי את ישראל כי חששתי מהמצב הדמוגרפי העגום שיהפוך אותה במהרה למדינה שמרנית ודתית יותר, אז כמובן שיש לי תוכניות מגירה ליום גשום אם מצב כזה יכה בטיייוואן".
המסר שהעביר נשיא סין בביקור בהונג קונג
לגבי השאלה אם העימות בטייוואן ייפתר או יתעצם אומר פרופ' מדזיני ש"יש כמה אפשרויות. יכול להיות שיתרחש שוב מה שקרה בהונג קונג - סיפוח איטי שיימשך כמה עשרות שנים. אפשרות נוספת היא שמירה על הסטטוס קוו - מצב שבו טייוואן מתחייבת שלא להכריז עצמאות ולא לפתח נשק גרעיני - הסינים כבר הסכימו לזה בעבר וגם טייוואן מסכימה ברובה לפתרון הזה".
"קיימת גם אפשרות להעביר את טייוואן למועצה בין-לאומית", אומר מדזיני ומסייג: "אבל עושה רושם שנשיא סין ג'ינפינג נחוש לבצע את המשימה ולספח את טייוואן, הוא מדבר על כך הרבה מאוד פעמים, הביקור שלו בהונג קונג הוא רמז ברור לטייוואן".
"יכול להיות שיתרחש בטייוואן מה שקרה בהונג קונג - סיפוח איטי שיימשך כמה עשרות שנים. אפשרות נוספת היא שמירה על הסטטוס קוו הקיים, אבל עושה רושם שנשיא סין ג'ינפינג נחוש לספח את טייוואן - הוא מדבר על כך הרבה מאוד פעמים"
פרופ' מדזיני, האוניברסיטה העברית
מכונה "אומת השבבים"
לא רק הלקח האוקראיני מעניין, טייוואן מזכירה את ישראל בכמה מובנים. "היא דומה לנו, היא חלק מאסיה, אבל היא גם לא חלק מאסיה", מסביר פרופ' מדזיני. "שטחה הוא 36 אלף ק"מ מרובע ויש בה 20 מיליון אנשים. יש להם תלות מלאה בארה"ב. מבחינת טייוואן - כמו אצלנו - חופש השיט הוא עקרון בל יעבור, יש להם צבא מפותח עם שירות חובה של שנה. הכינוי של טייוואן היא אומת השבבים".
"הנשק שלהם הוא נשק אמריקני", הוא מוסיף. "כמונו היום - הבעיה העיקרית שלהם ושלנו היא עד כמה אפשר לסמוך על האמריקנים. לטייוואן יש ניסיון רע עם האמריקנים", אומר מדזיני ומתייחס לביקורו של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון בסין בשנת 1972, שהיה הצעד הראשון ביחסים הרשמיים בין ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין. לדבריו: "בשנות השבעים הם לא ידעו על היחסים עם סין וקיבלו הודעה חצי שעה לפני שכל העולם ידע. בנוסף, סין מתעצמת מאוד מהר וזה מטריד את כל הסביבה. סין היא הכלכלה מספר 2 בעולם, אחרי ארה"ב - התחרות שם בעיצומה", הוא מסביר.
לטייוואן יש מערכת יחסי חוץ מעניינת - מכירות בה כתריסר מדינות, רובן הן איי האוקיינוס השקט וכמה מדינות בתוך והוותיקן. במטרה להתגבר על המחסום הזה ולקבל הכרה עולמית, טייוואן הקימה מערכת שנקראת TECO, מעין משרדי "אינטרסים בין-לאומיים" שמתפקדים כמו שגרירות לכל דבר.
יש משרד כזה גם כאן בישראל, והקשר קיים כבר משנת 1993 - ויש גם נציג כחול-לבן בטאי-פה, אבל כשפנינו למשרד החוץ בניסיון לשוחח עם הנציג הישראלי באי קיבלנו סירוב. משרד החוץ מאוד רגיש לעניין וגם השגריר הסיני הנוכחי מאוד רגיש לעניין. כך למשל, בסין זעמו על ריאיון של שר החוץ הטייוואני בישראל: השגריר הביע מחאה ולפי פרסומים, גורם דיפלומטי בסין איים להוריד את דרג היחסים עם ישראל אם הריאיון לא יימחק מהאתר שבו פורסם.
פרופ' מדזיני אומר שישראל לא משלמת מחיר על יחסיה עם טייוואן, אבל הבקשה היא להצניע את היחסים, למשל, למרות שהיו ביקורים ודיונים - לא היה ביקור של שר ישראלי שקיבל פרסום - וכך גם לגבי ביקורים ממלכתיים של טייוואנים. כרגע, ישראל לא מוכרת לטייוואן נשק. "אבל מכרנו להם נשק בשנות השבעים", הוא אומר ומסכם: "אם הייתי תושב טייוואן, הייתי חרד. אבל לא הייתי נוטש. ההנחה היא שגם אם סין תשתלט על טייוואן, הם לא ינהיגו שלטון דרקוני מיד - הם ייקחו את הזמן כמו שעשו במקאו ובהונג קונג".