ג'יה שועי נולד בסין כ"ילד בלתי חוקי", רק משום שהיה בן שני להוריו. בילדותו הוא נאלץ לשמור על פרופיל נמוך וקפץ לבריכות כדי להסתתר מפקידי תכנון המשפחה של הממשל - וכל זה בשל "מדיניות הילד האחד" שנכנסה לתוקף ב-1978. "אם לא היית יכול לשלם את הקנסות, הפקידים היו מגיעים לחפש אותך בביתך", שיתף. ב-2016 קיבל בשורה משמחת על ביטול המדיניות האכזרית: מעתה תינתן להורים אפשרות להביא שני ילדים בעולם. ההכרזה הסעירה את העולם והפיחה בקרב צעירים רבים תקווה להקים משפחות גדולות יותר, אלא שזו נמוגה מהר מאוד.
חמש וחצי שנים מאוחר יותר, ביצעה השבוע סין שינוי מדיניות דרמטי נוסף כשהודיעה שזוגות נשואים יורשו מעתה ללדת עד שלושה ילדים במקום שניים. השינוי הגיע בעקבות נתונים שהצביעו על צניחה בלידות במדינה המאוכלסת ביותר בעולם. בנוסף, הוחלט על העלאה הדרגתית של גיל הפרישה.
את הידיעות באתרי החדשות בעולם עיטרו תמונות של ילדים סינים מחייכים, אלא שבמציאות ההחלטה הדרמטית גררה תגובות צוננות בקרב סינים רבים, שאמרו כי אינם יכולים להרשות לעצמם להביא ילדים נוספים ותהו איך השינוי מתיישב עם תוכניות הממשל להעלות את גיל הפרישה.
"אם היו תנאים מתאימים, היו לנו יותר ילדים. צריך לקחת בחשבון את יוקר המחייה. יהיה קשה ליישם את מדיניות הממשלה"
גאן יויאנג (30), הורה לילד אחד
ב-2015 ביטלה סין בצעד היסטורי את "מדיניות הילד האחד" בניסיון להיאבק בהזדקנות ההולכת וגוברת של האוכלוסייה הסינית. ואולם, ההקלה לא הצליחה להביא לגידול בשיעור הלידות, מאחר שיוקר המחיה בערים הגדולות בסין הרתיע זוגות רבים מהקמת משפחה. הרשויות הסיניות, מצידן, תוהות מי יפרנס מאות אלפי אזרחים מזדקנים ומי ישלם מיסים בעוד כמה עשרות שנים.
"ההחלטה החדשה באה בעקבות זו שאפשרה למשפחות להביא שני ילדים לעולם", הסביר ד"ר דורון אלה, חוקר סין בחוג ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. "מה שהביא את הממשל ואת המפלגה הקומוניסטית לאשר את ההחלטה זו ההבנה שבעקבות ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה הסינית, בעיקר באזורים עירוניים, שנובעת ממדיניות הילד האחד - הצמיחה הכלכלית עלולה להיפגע".
"הסינים למעשה חששו שהשינויים בהרכב האוכלוסייה יביאו למצב שבו יהיו הרבה מבוגרים בני 60 ומעלה שלא יעבדו ויצטרכו תמיכה כלכלית ובריאותית", המשיך ד"ר אלה. "לכן, בהחלטתו הבין הממשל שיש צורך לשנות את הרכב האוכלוסייה ולאזן בין המבוגרים לצעירים, שמהווים את כוח העבודה העיקרי והאיכותי יותר של סין המודרנית".
"העומס נופל על הנשים"
גאן יויאנג (30), הורה לילד אחד, אמר כי איננו מתרשם מהשינוי: "אם היו תנאים מתאימים, היו לנו יותר ילדים. הצעירים היום צריכים לקנות בית והלחץ עצום. צריך לקחת בחשבון את יוקר המחייה ואת עלויות החינוך. לכן אני חושב שיהיה קשה ליישם את מדיניות הממשלה". סו זיוואן (31), אימא לילד אחד, הוסיפה: "אנחנו חושבים שאיכות החינוך שמקבלים ילדינו תיפגע עוד יותר אם נביא לעולם ילד שני או שלישי".
"מי יגדל את התינוק? למי יש זמן? אני יוצא מוקדם וחוזר מאוחר. ילדים לא יודעים איך נראים ההורים שלהם"
גולש ברשת חברתית סינית
ההירתעות הסינית מהרחבת התא המשפחתי משתקפת גם בנתונים, כפי שמפרט ד"ר אלה: "אישה סינית מביאה כיום לעולם 1.3 ילדים בממוצע. כדי להגיע לאיזון דמוגרפי, צריך שכל אישה תביא בממוצע 2.1 ילדים. נראה שהסינים במעמד הביניים לא ששים לאמץ את מדיניות הממשל בקנה מידה שהמפלגה הייתה מעוניינת, בין אם בגלל יוקר המחייה בערים הגדולות, בעיקר העלויות הגבוהות של חינוך איכותי, ובין אם בגלל העומס הרב שנופל על הנשים בסין - בעוד הגברים פחות מעורבים בגידול הילדים".
ג'אנג שיניו (30), אימא לילד אחד, מוחה על המעמסה הכבדה שמוטלת על הנשים הסיניות: "לרוב הנשים הן האחריות לגידול הילדים והחברה לא מספקת להן תמיכה משמעותית. אם הגברים יוכלו לקחת חלק בגידול הילד או שהמשפחות של בני הזוג יסייעו לאימהות שזה עתה נולד להן ילד, הרבה יותר נשים יביאו לעולם ילד שני. ברור שקצת טוב יותר שלילד יהיו אחים, אבל צריך לחשוב על התמונה הגדולה באופן מציאותי. אני לא רוצה ילד שני, ילד שלישי זה בכלל בלתי אפשרי".
"הדור שלנו לא יחיה הרבה"
החלטת הממשל לא מסייעת להורים צעירים שכבר עכשיו מתקשים להתמודד עם התשלומים הרבים, המשכורת הנמוכה ושעות העבודה התובעניות. הזעם מופנה כלפי 996 - שלושה מספרים שמסמלים את תרבות שעות העבודה בסין - מ-9:00 בבוקר עד 21:00, שישה ימים בשבוע.
"שום שלב בבעיה לא נפתר", כתב הגולש צ'ייקובסקי ברשת החברתית הסינית "וייבו". "מי יגדל את התינוק? למי יש זמן? אני יוצא מוקדם וחוזר מאוחר. גם עכשיו ילדים לא יודעים איך נראים ההורים שלהם". משתמש אחר התבדח במרירות: "שההזדקנות לא תדאיג אתכם, הדור שלנו לא יחיה הרבה זמן". משתמש נוסף כתב: "מי שנולד אחרי שנות השמונים והתשעים לא יכול לעצור לרגע. הממשלה לוחצת עלינו להביא עוד תינוקות, אך רוצה שנמשיך לעבוד שעות ארוכות. איזה חיים אלה?".
סין, יחד עם תאילנד ועוד כמה כלכלות אסיאתיות, עומדות בפני מה שכלכלנים מכנים "אתגר" - האם יספיקו להתעשר לפני שיזדקנו? האוכלוסייה הסינית מונה כיום 1.4 מיליארד בני אדם. בעשור הקרוב היא תגיע לשיא ואז תתחיל להידלדל במהירות. מנתוני מפקד האוכלוסין שעורכת סין פעם בעשור ופורסמו בתחילת החודש עולה שזה קורה מהר מהצפוי, מה שצפוי להשית נטל כבד על מערכות הפנסיה והבריאות הסיניות ולצמצם עוד יותר את מספר האנשים בגיל העבודה.
לפי תוצאות מפקד האוכלוסין, אחוז העובדים בגילאי 59-15 צנח בשנה החולפת ל-63.3% בהשוואה ל-70.1% בעשור הקודם. אחוז העובדים בגילאי 65 ומעלה, לעומת זאת, עלה ל-13.5% לעומת 8.9% בעשור הקודם. שיעור הלידות בסין ב-2020 עמד על 12 מיליון - ירידה של כמעט 20% בהשוואה ל-2019.
הנתונים הללו, הסביר ד"ר אלה, לא הותירו לרשויות הסיניות ברירה אלא לשנות כיוון: "הממשל מבקש להביא לשינוי בהרכב האוכלוסייה ולהביא לאיזון מחודש, זה נובע מדאגה. בסופו של דבר הממשל מעוניין בהמשך הצמיחה הכלכלית, בקידום המודרניזציה של סין ובהפיכתה למדינה מפותחת שנמצאת בחזית הטכנולוגיה. עבור מטרה זו הוא צריך כוח עבודה מיומן ומשכיל, בדרך כלל צעירים עירוניים, שעליהם המדיניות הזו הכי משפיעה".
"שלושה ילדים? אני לא רוצה ילד אחד"
בין התגובות ברשתות החברתיות הסיניות לשינוי המדיניות, ניתן היה למצוא סינים רבים שזועמים על "מדיניות הילד האחד" האכזרית שנכנסה לתוקף ב-1978. לדבריהם, הממשל הסיני צריך לערוך חשבון נפש על הטראומה שגרם להורים רבים נענשו, ספגו קנסות ולעיתים עברו הפלות בכפייה רק משום שהביאו ילד נוסף לעולם. פעילי זכויות אדם טוענים כי המדיניות הובילה גם להרג תינוקות.
ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" טען כי גם המדיניות החדשה מפרה זכויות מיניות וזכויות רבייה. "לממשלות אין זכות להגביל ילודה", אמר ראש צוות הקבוצה בסין, ג'ושוע רוזנצווייג. "במקום 'לייעל' את מדיניות הילודה שלה, סין צריכה לכבד את הבחירות של אזרחיה ולסיים כל בקרה פולשנית וענישה של הורים על הבאת ילדים לעולם".
"תחת מדיניות הילד האחד הממשל הסיני פעל לפעמים גם על ידי כפיית הפלות או סירוס לאחר לידת הילד הראשון"
ד"ר דורון אלה
משתמש ברשת החברתית הסינית "וייבו", ילד שני להוריו, טען כי אימו אולצה להשתמש בהתקן תוך רחמי לאחר שילדה אותו ועד היום היא סובלת מזיהומים בגללו. משתמש אחר המכונה צ'ילירופ כתב: "המדיניות הסינית היא רק הודעה קרה. היא לא בוחנת את סוג המצוקה שהיא גרמה לאנשים. כולנו הפכנו לנתונים ולא לאנשים שראויים לכבוד".
משתמשים רבים הזכירו את סיפורה של פנג ג'יאנמיי, צעירה שאולצה לעבור הפלה בחודש השביעי להריונה מכיוון שלא יכלה לשלם את הקנס על החלטה להמשיך בהריון. אחד המשתמשים ב"וייבו" סיפר כי אחותו הצעירה חיה רק מכיוון שרופא חומל נתן לאימו לברוח מבית החולים, לאחר שאולצה לעבור הפלה בחודש השמיני להריונה. גם במאי הקולנוע המהולל ג'אנג יי-מו, שאשתו קיבלה קנס על סך 1.2 מיליון דולר בגין הפרת "מדיניות הילד האחד" במדינה, הגיב לשינוי המדיניות וכתב: "השלמנו את המשימה מבעוד מועד".
ד"ר אלה הסביר כי לא תמיד הסינים בחרו לשמוע ל"מדיניות הילד האחד" של הממשל ומי שסירב נקנס. "זה יצר מצב שמי שהיה מסוגל לשלם את הקנס יכול היה להביא יותר מילד אחד. בסין יש פיקוח מאוד הדוק על האזרחים. היום זה נעשה בעיקר באמצעים דיגיטליים, אך בעבר זה נעשה על ידי פקידי ממשל שהיו מוצבים באזורים שונים ובהסתמכות על משתפי פעולה. הממשל הסיני פעל על ידי הפצת תעמולה, הפצת אמצעי מניעה ואכיפה קשה של החוקים – לפעמים גם על ידי כפיית הפלות או סירוס לאחר לידת הילד הראשון".
סין אמנם שינתה השבוע פעם נוספת את הגבלות הילודה, אך סביר להניח שההחלטה שתשפיע על חיי רוב הסינים היא דווקא זו הנוגעת להעלאת גיל הפרישה. "אני אפילו לא רוצה ילד אחד, שלא לדבר על שלושה – למי יש זמן?", תהה אחד המשתמשים ברשתות החברתיות ושיקף את תחושותיהם של סינים רבים שמפקפקים ביכולתו של שינוי המדיניות להביא להעלאת שיעור הילודה. אם שינוי מדיניות הילודה היה אפקטיבי, הם סבורים, הדבר היה מוכיח את עצמו לאחר ההקלה שאפשרה להביא שני ילדים לעולם.