מעט שמח וגם מעט עצוב היה לקבל את התמונות ששלחו לנו ישראלים ויהודים מכל רחבי העולם. דווקא בגולה בערב הזה כל כך חשוב לאנשים להתאגד, לחגוג עם כמה שיותר אנשים ביחד, אך רובם מצאו את עצמם רחוקים מהמשפחה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עידו, שעובד וחי בניו יורק, נשאר לבד עם הכלב. אמנם הרחובות לא בהסגר, אבל מספרי המתים מזנקים והתושבים לא יוצאים מהבית. "היתרון בזה שיש לי כלב זה שהוא מוציא אותי לטיול שלוש פעמים ביום", מתאר עידו את המצב. "אני מתחיל את היום בהודעה מאמא שלי, כולם במשפחה שואלים עליך איך אתה מתמודד".
מעיין והילדים, שגרים בברצלונה, לא יצאו מהבית כבר כמעט חודש, למעט כמובן היציאות לסופר. התוכנית המקורית שלהם הייתה לחזור לארץ לחגוג יום הולדת לילדים ולעשות סדר פסח עם המשפחה, אבל הקורונה שיבשה את הכל. בסרטון ששלחה לנו מעיין היא מתעדת את עצמה עם אמה בטלפון: "היא מלמדת אותי להכין קניידלך כי זו פעם ראשונה שאני מכינה".
בקוסקו, פרו, גלעד מארגן מדי שנה ליל סדר גדול ל-1,000 מטיילים ישראלים. השנה הוא מצא את עצמו עם דלתות סגורות - ועם סחורה מיותרת. בסן פדרו, גואטמלה, הרב אברהמי מבית חב"ד מספר: "אנשים כאן הגיעו לחרפת רעב – הגיעו לבקש ממני לחמנייה ועגבנייה. דאגנו לחלוקת מזון ל-100 משפחות".
השף עומר מילר שטייל מסביב לעולם על האופניים, שלו עצר בקטמנדו, בירת נפאל, ומספר שיעביר את הסדר בבית חב"ד. במקסיקו הישראלים שלא מצאו מצות לרכישה נאלצו להכין אותן בעצמם באפייה ביתית. ענת מגאורגיה מצאה ברגע האחרון זוג מטיילים ישראלים שהצטרפו אליה לסדר - וכך היא לא חגגה אותו לבדה.