מה מביא צעיר אירני להחליט לעזוב את משפחתו, ילדיו ולהילחם בשדה הקרב, רחוק מן המולדת? כנראה שהכול בשם המהפכה האיסלאמית: הוא יוצא למלחמה בסוריה, נפרד לשלום מן המולות, אנשי הדת - אלו שישלמו לו 600 דולרים בחודש עבור השירות לאומה. כך פועל המשטר האירני כדי לטפח את כוחו מחוץ למדינה
לפרק הראשון בסדרת הכתבות לחצו כאן
לפרק השני בסדרת הכתבות לחצו כאן
לפרק השלישי בסדרת הכתבות לחצו כאן
פרסומות גיוס הצעירים ללחימה בסוריה הם למעשה תמציתה של דוקטרינת ייצוא המהפכה האירנית, הפרויקט בה' הידיעה, שהרפובליקה האיסלאמית עסוקה בו כבר שנים. המטרה: לזרוע את המהפכה השיעית במקומות שונים במזרח התיכון, לערער את יציבות העולם הסוני, להגביר את ההשפעה הצבאית, הכלכלית והדמוגרפית במזרח התיכון, ובדרך לאיים על סעודיה, ובעיקר על ישראל.
מי שהוביל את דריסת הרגל האירנית היה אביו של פרויקט ייצוא המהפכה, קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס לשעבר. "הניצחון יגיע מאללה. הניצחון הזה הובטח לנו כי אנחנו אנשיו של אללה", אמר בחלב כשהוא מצולם משוחח בערבית ובפרסית עם לוחמים שיעים, לבנונים, אירנים, עירקים ואפגנים - ומעודד אותם להילחם בשם אירן.
מבין כל הכוחות שפועלים בהשראה אירנית ובתמיכתה, חיזבאללה היא ללא ספק הזרוע החשובה ביותר. הארגון השיעי מלבנון שסייע לאירן בלחימה בסוריה היה ונותר הקו הראשון נגד ישראל. תמונות וקולות בלעדיים מתוך ליבו של רובע החיזבאללה בבירות, הדאחיה, משקפות את התמיכה האירנית במקום המוערכת בלמעלה מ-700 מיליון דולר בשנה. על קירות הבתים מתנוססות תמונות ענק של קאסם סולימאני, פעמים לבד, ופעמים יחד עם כל ראשי ציר ההתנגדות.
"אירן וחיזבאללה כבר הצהירו שהתגובה לחיסול קאסם סולימאני תהיה סילוק ארצות הברית מהאזור", מספר סאדק פעיל חיזבאללה. "סילוק ארה"ב מהאזור יושג באמצעות שיגורי טילים, באמצעות מדיניות, באמצעות הצבעה בפרלמנט העירקי בעד יציאתה של ארצות הברית מהאזור".
לאחר שסולימאני חוסל, רבים הגיעו לבית הקברות של השהידים בדאחיה. שיטוט קצר במקום מגלה את קבריהם של רמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה ובנו ג'יהאד מורנייה. שניהם, חוסלו בידי ישראל. אירועי החודש האחרון עוררו ברובע הדאחיה את העצבים החשופים, הזדמנות להפגין מחדש את השנאה היוקדת כלפי ישראל.
"מוכן לפוצץ את עצמי עבור הניצחון"
"בעוד זמן לא רב ישראל תחדל מלהתקיים באזור", מצהיר סאדק. "הדרך להגיע לניצחון לא ממש חשובה. הדרך הזאת יכולה להיות באמצעות תשלום בדם. העניין הזה לא חשוב. אני מוכן להיהרג, לפוצץ את עצמי. אנחנו מוכנים לעשות את כל הדברים האלה. בסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע לניצחון".
סאדק אל-נבולסי, איש דת טיפוסי של חיזבאללה מצידון, מבטא את מה שרבים מן הציר השיעי מבקשים היום: "העימות עלה שלב, והוא מתנהל מול האויב האמיתי שתומך בהמשך קיום הישות הישראלית. כפי שסילקנו את הכיבוש הישראלי מארצנו באמצעות פעולות צבאיות ישירות, אנחנו נתחיל בפעולות צבאיות נגד בסיסים אמריקאים באמצעות בטילים, נגד כלי רכב שנושאים חיילים וקצינים אמריקאים באמצעות מטעני נפץ ופעולות חטיפה בתימן, בסוריה ובעירק לכל הפחות".
חרף האיומים, זה עדיין לא קורה, ולמרות ההצהרות האלו אירן ובנות בריתה לא מפגינות להיטות, עדיין, להתעמת עם ארצות הברית. ייתכן שכל זה קשור למכות שהמשטר האירני סופג בשנים האחרונות: סנקציות אימתניות שפוגעות מאוד בכלכלה המקומית, הפגנות ומחאות מבית של מפגינים עיקשים שמטלטלות את המדינה, תקיפות ישראליות חוזרות ונשנות וחיסולו של סולימאני אחד.
עד כמה כל אלו תורמים לערעור היציבות של המשטר - קשה לומר. מול הקולות שהולכים ומתגברים, גם מתוך אירן, להפיל את השלטון, עומד מנגנון שלטוני מבוסס וחזק עם מערך ביטחון פנים שמורכב ממיליוני בני אדם, ובעיקר נעדר קווים אדומים, ונחוש לעשות הכול בבית או בחוץ כדי לשרוד.