אחד הדברים הנפלאים שקרו לאחרונה הוא אפשרות ההרצה בהודעות הקוליות של WhatsApp. בואו נודה בזה, אף אחד מאתנו לא נלהב יתר על המידה מהודעות קוליות אבל כולנו נופלים בהן, וכעת יש אפשרות לשמוע אותן במהירות של פי 1.5 ואף פי 2. מדובר בפיתוח שבהכרח מקצר לנו זמנים וחוסך לנו עצבים. כעת מתברר שעם כל הכבוד למפתחי היישום שעמלו על התוסף החדשני, המוח שלנו עשה את זה מאז ומתמיד - ועד לאחרונה בכלל לא היינו מודעים לכך.
מחקר חדש מטעם המכונים הלאומיים לבריאות ה-NIH בארה"ב, שביקש לבחון האם הפסקות קצרות בזמן הלמידה מסייעות לזיכרון, גילה תופעה יוצאת דופן: כשאנחנו נחים, המוח שלנו מריץ שוב ושוב את האירועים שקרו זה עתה - במהירות הגבוהה פי 20 מקצב התרחשות הדברים במציאות.
במהלך המחקר נדרשו הנבדקים ללמוד שלל יכולות חדשות: לדוגמא, לזכור בעל פה קוד של 5 ספרות והקלדתו או נגינה של יצירה חדשה בפסנתר. בין משימה למשימה קיבלו הנבחנים הפסקות של 10 שניות, דבר שתרם משמעותית לשיפור ביכולות ובביצועים שהפגינו במשימות השונות.
"במהלך 10 השניות האלו, הנבדקים הריצו בראש כ-25 פעמים את המטלה שהרגע ביצעו, וכתוצאה מכך הם הצליחו להשתפר מפעם לפעם, עד ל-11 משימות ברציפות, אז הגיעו להפגנת היכולת המקסימלית", מספר איתי עניאל, מומחה לפיתוח אסטרטגיות לאימון ושיפור הזיכרון. "הקצב שבו הנבדקים הריצו את המטלה בראש ב-11 ההפסקות שניתנו להם היה גבוה כמעט פי 3 מהקצב שבו המוח שלנו חוזר על מאורעות במצב רגיל, וככל שהקצב היה גבוה יותר, כך הנבדקים זכרו טוב יותר את המטלה, והפגינו שיפור משמעותי יותר בביצועים".
כבר שנים שחוקרי זיכרון וחוקרים קוגניטיביים מצביעים על החשיבות של מנוחה לשיפור הלמידה, במיוחד בשנת לילה, אשר מסייעת לייצב את הזיכרונות ולהפוך אותם לארוכי-טווח. יחד עם זאת, תוצאות מחקר העדכניות פורצות דרך מאחר והן מצביעות על שיפור בביצועים בזכות הפסקות של 10 שניות בלבד, באופן מובהק ומשמעותי יותר מזה של שנת לילה ארוכה.
"הרצה מהירה של הסצנות במוח, וחשיבותה ביצירת וחיזוק זיכרונות יכולה לשנות לא רק את האופן שבו אנחנו לומדים פעולות חדשות ומטמיעים מידע חדש לזיכרון, אלא גם לפתוח צוהר לטיפול באנשים עם בעיות בתפקוד הזיכרון כבסיס לשיפור משמעותי ביכולות הקליטה והשליפה של מידע חשוב", מדגיש עניאל.
איך זה למעשה עובד?
"באופן כללי, כאשר אנחנו לומדים וקולטים מידע חדש, נוצרים קשרים בין תאי עצב במוח שלנו. כאשר אנחנו חוזרים על מה שלמדנו, אנחנו מחזקים את הקשרים. חיזוק הקשרים משפיע באופן ישיר על היכולת ועל מהירות שליפת המידע מהזיכרון. אחת הדרכים הטובות ביותר לחזק את הקשרים היא דרך למידה אסוציאטיבית שבה אנחנו קושרים באמצעות אסוציאציות את המידע החדש למידע קיים, ובכך אנחנו מייצבים ומחזקים אותו בזיכרון" מסביר עניאל.
"כשמדברים על למידת מיומנות חדשה כמו הנגינה על פסנתר שהוצגה בניסוי, הכוונה היא לפיתוח זיכרון פרוצדורלי - אנחנו מרגישים שהגוף שלנו לומד לבצע רצף פעולות בשליפה מהירה וללא מאמץ מחשבתי - כמו בהליכה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים. יצירת זיכרון מסוג כזה גם היא דורשת קישור בין תאי עצב במוח, אבל הפעם בין פעולות מאוד בסיסיות, כמו לחיצה על מקש - לכדי רצף פעולות מורכב, הכולל גם אלמנטים של זמן ומרחב".
"למרות שזה נשמע קצת לא אינטואיטיבי, השלב החשוב ביותר בלמידה שמשפיע על הזיכרון מתחיל דווקא כשאנחנו עוצרים לנוח - בין אם זו הפסקה של 10 שניות, כפי שהוצג במחקר, שנת צהריים זריזה (power nap) או שנת לילה שבה מתרחש תהליך הקונסולידציה (התגבשות) של הזיכרון. אם עד לאחרונה הסברה הרווחת הייתה שהשינה היא היחידה שאחראית על כך, המחקרים החדשים בתחום מראים שהקונסולידציה בעת מנוחה בזמן ערות (waking rest) עוצמתית כמעט פי ארבע", מסכם עניאל, ולכן חשוב מאוד שבפעם הבאה שאתם או ילדיכם לומדים, הקפידו:
- לוודא ערנות והקפדה יומית על איכות וכמות שעות השינה שהמוח זקוק להן.
- לתכנן ולשלב הפסקות קבועות ברמה שעתית וליצור ריווח בין נושא לנושא.
- לאחר ביצוע ההפסקה, מומלץ לבצע חזרה קצרה על החומר הנלמד בשעה הקודמת לטובת התגבשות והטמעה בזיכרון.
- לבצע הפסקות קצרות של כעשר שניות תוך כדי הלמידה במטרה לאפשר למוח לעבד את המידע שנקלט ולהטמיע אותו טוב יותר בזיכרון.
- בזמן ההפסקות הקצרות, בשניות שבהן המוח מעבד את המידע, לתרגם אותו בנוסף לתמונות ואסוציאציות במטרה לשפר את קליטתו והטמעתו בזיכרון.