1. אם תתעלמו מהבעיה, היא תיעלם
התעלמות מהבעיה או הדחקתה, מה שנקרא "מחוץ לטווח ראייה, מחוץ לתודעה", גורמים לאשליה שאנו מתמודדים בעוד שהאמת היא הפוכה לגמרי. התמודדות בדרך של הימנעות, המאופיינת על ידי בריחה והתרחקות מטיפול במצב, נמצאה כאסטרטגיה פחות יעילה להתמודדות. עוד נמצא כי ההימנעות מקושרת לרוב עם מצוקה פסיכולוגית ופזיולוגית, במיוחד כאשר ההסתגלות למצב הלחץ נמשכת מעבר לתקופת המשבר הנפשי המקורי. הדחקה היא כמו להכניס מים לקרטון - בשלב מסוים הם ידלפו החוצה.
מה עושים? לא מטאטים, פונים לעזרה, כדי לקבל כלים יעילים להתמודדות עם המצב.
2. כולנו במתח, כולנו מתמודדים
זה חצי נכון, אולם כמו כל נושאי בריאות הנפש, אין אמת אחת לכולם. מתח מושפע מגורמים שונים:
** מאפייני האירוע האובייקטיבי והאופן בו תופס אותו הפרט.
** מידת השליטה הנתפסת ע"י הפרט : כמה הוא יכול להתמודד מול מידת הלחץ.
** גורמים פסיכולוגיים שונים: אנשים שונים יפגינו רמות לחץ שונות המשופעות מנטייה מולדת, מבנה אישיותי, והתנסויות עבר.
בהתאם לכך אנשים שונים יילחצו מדברים שונים: יש הנלחצים ממצב כלכלי, יש ממשפחה, ויש מחברים. כולם מגיבים ללחץ בדרך שלהם. אין סיפור אחד. אין דרך אחת לפעולה. אל תלחיצו את עצמכם עוד.
3. זה הכול בראש
אחת התפיסות השגויות שנוגעות ללחץ היא שהדבר משפיע רק על רווחתנו הנפשית. אין ספק שלחץ יכול להתחיל מהראש. מחשבות לא רציונליות, מכלילות, הנעות בין קצוות ללא אמצע, מובילות את האדם לתחושה של חוסר אונים, או פחד מול סכנה (שאינה שם) העלולות להוביל להפרעה בתפקודים שונים, הימנעות, פגיעה בתפקוד החברתי וכדומה. אולם, כשלחץ אינו מטופל, הוא מחלחל גם למישור הפיזי: המערכת ההישרדותית מופעלת ונמצאת בעוררות ללא הפסקה, מה שמשפיע על מערכות שונות בגוף וגורם למחלות שונות, ביניהן כאבים בגרון, אוזניים מצלצלות, סחרחורות, כאבי שרירים, נפיחות, מחלות לב ורעידות עצבים.
4. לחץ הוא גורם להנעה
זה נכון במידה מסוימת. הגוף מתוכנן לחוות לחץ ולהגיב לו ברמה סבירה. הוא משאיר אותנו ערניים ועוזר להימנע מסכנות. לחץ מתון גורם הנעה פנימית (מוטיביציה) להישג משמעותי. מחקרים הראו כי המניעים הטובים ביותר הם מוטיבציה פנימית, ולא מניעים חיצוניים. אך לחץ כמניע הוא זמני ולכן לא יעיל. כדאי להבדיל בין לחץ מתון למתח. לחץ מתון מאפשר ומעורר קביעת יעדים, דרך להבין כיצד להתגבר על מכשולים ולדחוף את עצמנו להצליח. לעומת זאת, במתח - האדם חווה אתגרים ושינויים בזה אחר זה ללא מנוחה וללא אפשרות להסתגלות בין שינוי לשינוי. אם אתם מכירים אדם שמשגשג בלחץ, קחו בחשבון שהוא מצליח למרות הלחץ, ולא בזכותו.
5. לחץ טוב לנו
אמנם לחץ קל במצבים מסוימים עשוי להועיל כמו למשל ב"חרדת ביצוע קלה" לפני נאום, מצגת או הופעה, שעשוי לעזור לנו להיות ערניים ומלאי אדרנלין אך מסוכן לתאר לחץ כחיובי בכל מצב או עוצמה.
בזמנים של לחץ הגוף מתארגן , ומפעיל את מערכת העצבים הסימפומטית האוטונומית, כדי לשמור עלינו מפני איום עד חלוף סכנה. כאשר הלחץ מתמשך, והגוף שהתארגן לזמן קצר לא מצליח להירגע, אותם תהליכים שאמורים להגן עלינו עלולים לגרום לנזקים – חלקם חולפים וחלקם בלתי הפיכים. למערכת העצבים האוטונומית בתגובה הגופנית ללחץ.
מערכת העצבים האוטונומית אחראית על ויסות פעולות אוטומטיות ולא מודעות הנמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה - כגון פעימות הלב, הנשימה, הפרשת הזעה ורוק. מערכת זו מורכבת משתי תתי מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית - להן השפעות הפוכות.
כאשר הגוף לחוץ, מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. הגוף מרכז את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו. מערכת העצבים הסימפתטית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר הורמוני לחץ אשר גורמים ללב לפעום מהר יותר, לקצב הנשימה לעלות, לכלי הדם להתרחב, לפעילות מערכת העיכול להשתנות ולרמות סוכר הדם לעלות – כל זאת כדי להתמודד עם האיום.
כאשר מדובר בלחץ חולף, הגוף חוזר לעצמו לאחר שהאיום נעלם באמצעות המערכת הפאראסימפתטית, שמפחיתה את קצב הלב ומרגיעה את כלי הדם. עומת זאת, לחץ ממושך עלול לגבות מחיר כבד מהגוף ולהשפיע על מערכת השריר והשלד, המערכת האנדוקריני, מערכת הנשימה, העיכול, החיסון ועוד. כשלחץ מתחיל להשפיע על הבריאות הכללית שלנו ועל מערכות היחסים, זה הזמן לפנות לעזרה.
*סייעה בכתבה: מיכל פרידמן, פסיכותרפיסטית רב תחומית לנוער ולמתבגרים, מטפלת בגישות שונות ו – EMDR’ מלווה במשברי חיים ובנקודות מפנה ובמשפחות במעגל הראשון מסביב לקושי של בן משפחה. חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY