"מוות ידוע מראש": האימפריה שירדה ליגה
מחצי גמר האלופות להתרסקות בלתי נתפסת שהפכה לרשמית: סיפורו של הבעלים עבורו כדורגל הוא רק "תחביב טיפשי", שהוביל לשברון לב של ממש עבור מועדון הפאר הצרפתי עם 23 מאמנים מאז 2007
למרות ש-2025/26 הייתה מחפירה, הבעיה היא הרבה מעבר לעונה גרועה אחת. במשך שנים יש כאוס ניהולי תחת הבעלים ולדמר קיטה. 23 מאמנים התחלפו מאז 2007, כשהתקבלו לא מעט החלטות שנויות במחלוקת, בין היתר בכל הנוגע למכירת שחקנים.
מלבד ההיסטוריה העשירה ואולי ה-4:0 לפ.ס.ז` באצטדיון בלומפילד בסופר קאפ ב-2022, נאנט זכורה לאוהדי הכדורגל בישראל (ובכלל) בגלל מותו הטרגי של אמיליאנו סאלה, שהיה בדרכו למעבר מצרפת לקארדיף ונהרג בהתרסקות מטוס.
לאחר הפרשה, נחשפו קשרים עם סוכנים לא מורשים סביב העסקה, כשהיו טענות שנאנט לחצה למכור את סאלה מהר בשל כך. בעקבות זאת התפתחו קרבות משפטיים של שנים בין הכנריות לקארדיף. מבחינה משפטית נאנט דווקא ניצחה ברוב ההליכים, אבל ציבורית הפרשה השאירה כתם עצום וגם היום עדיין מזכירים אותה בכל דיון על קיטה.
אפילו מאמנים שעבדו שם בעבר דיברו על כאוס פנימי. המאמן הנוכחי, ואהיד חלילהודז’יץ’ למשל, כבר לפני שנים הזהיר שהמועדון "לא מתפקד בצורה נורמלית”. כל זה פגע ב-"Jeu à la nantaise” ("המשחק הנאנטזי”). בצרפת מתייחסים אליו כמעט כפילוסופיית כדורגל שלמה. מדובר בזהות שנבנתה בנאנט בעיקר תחת המאמן האגדי חוסה אריבאס בשנות ה-60 וה-70, והמשיכה גם אצל יורשיו.
הרעיון המרכזי היה כדורגל קבוצתי טוטאלי, שבו הכדור זז מהר יותר מהשחקנים. קצת כמו סיסאות שמייחסים כיום לפפ גוורדיולה, לואיס אנריקה והאנזי פליק של היום מבחינת סגנון המשחק הייחודי של כל אחד מהם.
העונות קודמות, שבהן הקבוצה פלירטטה עם הירידה אך ניצלה בקושי, מוצגות כסיפורי הצלחה לפי קיטה, הודות להשפעתו הגדולה. ועם זאת, הוא מודה שכדורגל הוא "לא המקצוע שלו", אלא "תחביב טיפשי".
בקיץ, נאנט החתימה את לואיס קסטרו, שעשה עבודה אדירה. אלא שהמועדון מכר כמעט את כל שחקניו הפותחים מאשתקד, כמעט ולא החתים (כי אין מנהל ספורטיבי וכמעט אין סקאוטים), ופיטר את הפורטוגלי מיד עם תחילת העונה.
המחליף שלו פוטר אחרי חודשיים ולאחר מכן מי שנקרא לגדל היה חלילהודז`יץ`, שפרש מאימון בגיל 73 והפך לאדם המבוגר ביותר שמוביל קבוצה בליגה הראשונה בצרפת. מצב דומה למה שקרה ב-2021, כאשר ריימונד דומנק, שכאמור לא אימן בליגה 1 מאז שנות ה-90, הגיע למועדון והטביע אותו.
השחקנים המוכרים בסגל הנוכחי הם אנתוני לופז, הקפטן האגדי של ליון והמחליף של רוי פטריסיו בנבחרת פורטוגל של העשור הקודם ומוסטפא מוחמד - חלוץ נבחרת מצרים. מוחמד עומד מדי שנה בפרשייה חוזרת, קצת כמו יום ההולדת של אחות של ניימאר שנופלת על שמינית גמר ליגת האלופות.
מחזור הסיום בצרפת נערך תחת הכותרת של מאבק בהומופוביה והמצרי כמובן ממציא בעיות בריאותיות כאלה ואחרות כדי להמנע מלהזדהות עם הקהילה. בעונה שעברה זה אפילו עלה שלב, כשנאנט הגיע למחזור האחרון כשהיא טרם הבטיחה את הישארותה ולמוחמד הייתה "בעיית שריר קלה".
עם הומופובים או בלי, עצוב לראות את נאנט שוקעת בפעם השלישית אל ליגת המשנה תחת הבעלים שאפילו לא מתגורר בצרפת. בניגוד ל-2007 ו-2009, הפעם נדמה שלכנריות יקח זמן לשוב לליגה הבכירה, אם בכלל.