בעונה שעברה היא טרפה את הקלפים. אחרי הגרלת שמינית הגמר, אף אחד לא נתן סיכוי לאינטר המדשדשת בסריה A להעפיל אפילו לא לחצי גמר ליגת האלופות. איך זה נגמר כולם זוכרים: הנראזורי לעגו לכל התחזיות והעפילו לגמר שם העניקו פייט אדיר והפסידו למנצ`סטר סיטי באיסטנבול. בחלוף למעלה מחצי שנה, נדמה שגם הפעם הקבוצה של סימונה אינזאגי נמצאת בצל. ולראייה היא מדורגת רק במקום השישי בטבלת הפייבוריטיות לזכיה בליגת האלופות. ועם זאת, מי שעוקב אחר ההתקדמות וההתפתחות של אינטר העונה, לא אמור להיות מופתע אם נחזה בה מניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות בסיום העונה. ויש לכך לא מעט סיבות.
כושר אדיר
יש קלישאה שאומרת שאיך שסיימת את העונה הקודמת, ככה תפתח את הנוכחית. אינטר הגיעה לשיא של אשתקד בחודשים האחרונים של העונה עם זכיה בגביע והעפלה ראשונה מאז 2010 לגמר האלופות. בליגה היא ניצחה בשבעה משמונת המשחקים האחרונים ובאמת נתנה פיניש יוצא מגדר הרגיל. את 2023/4 היא פתחה טוב והמשיכה מצויין. ערב המפגש עם אתלטיקו מדריד בשמינית הגמר היא ניצחה בכל שמונת משחקיה האחרונים בכל המסגרות, מה שגם עזר לה לפתוח פער אדיר של 9 נקודות בפסגת הליגה עם משחק חסר. אם נשווה את הכושר שלה למקבילות שלה, אפשר לומר בפה מלא שהמילאנזים מצויים במומנטום הטוב ביותר בכל הצ`מפיונס.
המספרים מספרים שההפסד הבודד של הנראזורי בסריה A התרחש אי שם בספטמבר לססואולו ומאזן השערים שלהם הוא הטוב ביותר בכל חמשת הליגות הבכירות באירופה (47+). לאחר שהשפילה את מילאן בדרבי (1:5), הביסה את נאפולי האלופה היוצאת (0:3), היא גם ניצחה את יובנטוס (0:1) במשחק העונה ובדרך לאליפות מספר 20 ולהשגת הכוכב השני על דש החולצה. רק כדי להשוות את הפערים בין העונות, נספר שאינטר השיגה 63 נקודות אחרי 24 מחזורים העונה, אחת הפתיחות הכי טובות בתולדותיה, שהם 16 נקודות מאשר היו לה בזמן הזה של העונה שעברה, כשכבר היה ברור שהאלופה תהיה נאפולי.
התוסף לדלק
אינטר שמרה על הנכסים הבכירים שלה, בראשם לאוטרו מרטינס וניקולו בארלה, ולמעשה אמורה לעלות למשחקי ליגת האלופות בהרכב שדומה מאוד לגמר ביוני האחרון, עם 3 שינויים לכל היותר. יאן זומר נכנס לנעליים הגדולות של אנדרה אונאנה, השוער המצטיין של ליגת האלופות אשתקד. השווייצרי כבר שמר על רשת נקיה ב-15 משחקים בליגה האיטלקית, וקבוצתו ספגה הכי מעט - 12 שערים בלבד. בנז`מן פבאר מביא איתו את הניסיון מזכיה בליגת האלופות עם באיירן למרכז ההגנה, ואף אחד כבר לא מתגעגע למילאן שקריניאר, שעזב לפ.ס.ז` וגם ככה נעדר מהריצה האדירה באביב הקודם בשל פציעה קשה.
השינוי הגדול ביותר הוא כמובן מרקוס תוראם. החלוץ, שהגיע בחינם ממנשנגלדבך על חשבון אדין דז`קו, הולך ומשתבח ממשחק למשחק, וניכר שהוא פשוט מבין את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר. תוראם שיחק רוב הקריירה באגף, אבל אצל אינזאגי הוא משמש כחלוץ השני ועם 10 שערי ליגה ו-7 בישולים, הוא מספק קבלות. שיתוף הפעולה שלו עם לאוטרו מרטינס, שכבר הפציץ 20 שערים, הוא מהטובים ביותר באירופה. אפשר לומר בביטחון כי אחת הסיבות המרכזיות לעליה של אינטר בכיבוש השערים היא הנוכחות של תוראם, שמתופקד כחלוץ השני ומשלים את לאוטרו. אינטר כבשה 59 שערים העונה - לפחות 10 יותר מכל קבוצה אחרת באיטליה.
כדורגל מגוון והתקפי
"אינטר עושה בליגה מה שעשתה נאפולי בעונה שעברה", צוטט בגאזטה דלו ספורט השבוע, "הקבוצה של אינזאגי משחקת כדורגל יותר מבריק, אגרסיבי וספקטקולרי. היא יותר בכל דבר". בתבוסה 0:4 שהנחיתה על סלרניטנה החלשה, המוליכת האיטלקית בעטה 26 פעמים לשעבר של היריבה והוכיחה פעם נוספת שבניגוד לעונה שעברה, הכדורגל שלה הרבה יותר אופנסיבי ומגוון. אינטר בגרסת גמר ליגת האלופות 2023 היתה קבוצה שדגלה בעיקר במשחק עם קו הגנה נמוך, חטיפות כדורים באמצע המגרש ויציאה מהירה למעברים. עכשיו דומה שהיא מוצאת יותר פתרונות לבעיות ומביאה יותר יוזמה והרפתקנות.
המאמן אריגו סאקי, אגדת מילאן לשעבר, שם את האצבע על השינוי המרכזי לטענתו והיא בתפיסה של המאמן: "אם בעבר אינזאגי היה נחשב למאמן טקטי, שבונה על טעויות של יריבה, היום הוא מאמן יותר אסטרטגי שיוצר כדורגל התקפי. היום במקום להסתפק ביתרון של שער אחד, הקבוצה יוצאת להתקפה כדי לכבוש את השני. הקבוצה מתקיפה עם יותר שחקנים, במיוחד מהכנפיים וגם לוחצת טוב יותר. זה אומר שהמטרה שלה היא לשלוט בשדה. כמאמן, עשה אינזאגי התקדמות והיום הוא יותר מאמן אירופי בעיניי. כל הדברים הטובים שקורים באינטר הם הודות לאינזאגי".
ניסיון אירופי
סאקי ציין כי לדעתו השינוי העיקרי באינטר נעשה בגמר ליגת האלופות. "נכון, אינטר הפסידה, אבל היא לחמה עד הסיום והיתה קרובה להשוות מספר פעמים. אני מניח שהם השתכנעו שהם יכולים להתחרות מול קבוצה אדירה כמו מנצ`סטר סיטי כל עוד הם ימשיכו לשחק בסגנון כדורגל התקפי ומאז רואים את השיפור בהתקפה שלהם". מעבר כמובן לעניין הטקטי, השחקנים של אינטר מרגישים עכשיו שהם יכולים לעשות את זה שוב, והפעם גם לחזור עם גביע אירופה.
הבלם אלסנדרו באסטוני סיפר אחרי הגמר שהם היו בטוחים בתחילת העונה שיראו אותו בטלוויזיה, שהשחקנים של סיטי הרגישו את הלחץ של מועדון שלא זכה בגביע וכולם מצפים ממנו והופתעו מהגישה של אינטר למשחק. התחושה שאפשר לעשות את זה אחרי הניסיון הקודם שצברת, מוכרת גם לקבוצות כמו ליברפול ומנצ`סטר סיטי, אחרי שהפסידו בגמרי אלופות ב-2018 וב-2021 בהתאמה ותיקנו שנה או שנתיים לאחר מכן אחרי השיפשוף.
הצלחה בליגת האלופות לעיתים היא גם תוצר של הגרלה. בעונה שעברה, למשל, אינטר נמנעה מפ.ס.ז`, באיירן, ריאל מדריד ופגשה את מנצ`סטר סיטי רק בגמר במשחק אחד. בדרך לשם היא עברה את פורטו, בנפיקה ומילאן. העונה היא כבר עומדת לפגוש משוכה אדירה בשמינית בדמות אתלטיקו מדריד. מסלול קל זה בטח לא יהיה הפעם, אך, כאמור, אינטר מודל 2023/24 היא קבוצה חזקה ומלוכדת שיודעת לסבול כשצריך ולהבריק כשצריך והניסיון שצברה ב-12 החודשים האחרונים אמורים לתת לה בוסט רציני.
יתרון יחסי
העובדה שאינטר משייטת לסקודטו כבר בחודש פברואר, עשויה להעניק לה יתרון על פני יריבות אחרות על תואר אלופת אירופה. למשל, מנצ`סטר סיטי וארסנל שנמצאות במאבק אדיר בפרמיירליג. טענה זו תמיד הוזכרה בהקשר של פ.ס.ז`, שלרוב דורסת את הליגה, אך נותרת חסרת אונים באירופה. הליגה האיטלקית שונה מהצרפתית וכמובן חזקה ממנה. קבוצות איטלקיות הגיעו לשלושת הגמרים האחרונים ובעונה הנוכחית הן מובילות את הדירוג של אופ"א בניקוד במפעלים האירופים, כך שהטענה שלאינטר אין התנגדות בליגה האיטלקית בגלל חולשה איננה רצינית מספיק.
מעבר לכך, נדמה שבאירופה נוצר מעין ואקום. מנצ`סטר סיטי היא אכן הפייבוריטית הגדולה להגן על תארה, אם כי עדיין לא בשיאה. ריאל מדריד הכי טובה בלנצח משחקים בליגת האלופות ועם זאת גם פצועה מאוד. באיירן מינכן נמצאת במשבר עמוק, ברצלונה איננה פקטור, פ.ס.ז` הרבה פחות מרתיעה מבשנים עברו וארסנל אומנם נראית מעולה, ומצד שני לא חוותה את שלבי הנוקאאוט של הצ`מפיונס בשנים האחרונות. במובן הזה, אינטר יכולה בהחלט לחשוב על עצמה כאחת המועמדות הלגיטימיות לזכיה באלופות, הרבה יותר ממה שמעריכים אותה.
