יש אנשים שיצליחו להביא את עצמם לידי ביטוי כמעט בכל מקום אליו יגיעו, וזה בכלל לא משנה איפה הם נמצאים. די נדיר למצוא אנשים מהסוג הזה, ובכדורגל, זה כמעט בלתי אפשרי. אם יש כדורגלן שיכול להתהדר ביכולת הזו אז אין ספק שמדובר בחלוץ מנצ'סטר סיטי, ארלינג הולאנד.
הנורבגי שיחגוג בחודש הבא 23 יגיע הערב (שבת) לגמר ליגת האלופות מול אינטר אחרי עונת בכורה מפלצתית בסיטיזנס, שיכולה להסתיים עם תואר מלכות שערים בפרמייר-ליג וטרבל היסטורי. הולאנד הצליח לחסל את הספקות על כך שיצליח לשלוט גם באנגליה, וכשצוללים אל סיפור ההצלחה של הכוכב הצעיר מבינים שהדומיננטיות יוצאת הדופן שלו הייתה נוכחת לפני גיל 17, עוד כששיחק במדי נבחרת הנערים של נורבגיה.
ומי יכולים לספק עדות על כך שהולאנד היה חריג ביכולתו כבר אז? נבחרת נערים א' הישראלית של שנתון 2000. רבים לוודאי לא זוכרים שברזומה היריבות של החלוץ הטוב בעולם ניתן לכלול גם את החבורה הצעירה של המאמן גדי ברומר, שניסתה לעצור את מפלצת הכדורגל שנבנתה בצפון נורבגיה.
זה היה ב-23 למרץ 2017, במהלך שלב העילית לאליפות אירופה. הנבחרת הישראלית, שלימים תשמש כבסיס לנבחרת הצעירה שהעפילה השנה לאליפות אירופה, החזיקה באמתחתה כישרונות מסקרנים דוגמת דניאל פרץ, עדן קארצב ומוחמד כנעאן. אחרי הניצחון 0:1 על הונגריה במפגש הפתיחה לקמפיין, ישראל הגיעה להתמודדות מול נורבגיה באנרגיות חיוביות ועם אמונה שאפשר לנצח.
"באנו למשחק כשהחומר המקדים שלנו להכנה נגד נורבגיה היה בסך הכול קלטת מהמשחק הראשון שלהם בטורניר", שיתף ברומר בימים שקדמו למפגש מול הולאנד ונבחרתו, "אינפורמציה מעמיקה לסקאוטינג לא היה לפני 6 שנים כמו האמצעים והמידע שיש היום".
ובהכנה לקראת המשחק, מתברר כי השחקנים הישראלים לא הבינו עד סוף את "גודל" האתגר, פשוטו כמשמעו. "לפני המשחק אמרו לנו שהם להם צמד חלוצים די גמלוניים, ועם טכניקה לא כל כך טובה", נזכר שחקן מכבי פ''ת בהווה ותוצר מחלקת הנוער של מכבי חיפה, מאור לוי. "זה קצת מצחיק לחשוב על זה ככה בדיעבד. ידענו שאנחנו הולכים לפגוש חלוץ די גדול, אבל לא הבנו עד כמה הפיזיות שלו יוצאת דופן".
בנורבגיה באותם ימים כבר החלו לדבר על בנו של בלם עבר אלף אינגה הולאנד בתור הדבר הגדול הבא, ולא היה צריך יותר ממבט בארלינג בן ה-16 וחצי כדי לנסות להבין על מה ההייפ. "בגילאים האלה ילדים מסוימים יכולים לגבוה מאוד מהר, אבל זה מתאזן בהמשך", הוסיף ברומר וסיפר, "הולאנד היה נראה גדול בצורה לא פרופורציונלית אל מול חלק מהילדים אצלנו, וזה נורא בלט. המהירות, העוצמות במשחק שלו, ראו את זה כבר אז".
ולא לקח הרבה זמן עד שהולאנד עזר לנבחרת הסקנדינבית להשתלט על המשחק. בדקה ה-20 החלוץ כבש את הראשון שלו במשחק, ובהמשך המחצית אמיל קאלסאס הכפיל את היתרון. בדקה ה-54 הולאנד השלים צמד אישי, ועם 0:3 בלוח התוצאות קבע גם את תוצאת המשחק.
על פי המאמן הישראלי, המאבק הוכרע די מוקדם בזכות זה שנורבגיה ידעה לנצל היטב את האקס פקטור שהיה לה במרכז ההתקפה. "שיחקנו על מגרש ממש לא טוב, ובגלל התנאים של הדשא הנורבגים שיחקו על כדורים ארוכים אל עבר שני החלוצים, וזה עבד להם. הגבנו במחצית וניסינו לשנות את המערך, אבל זה היה מאוחר מדי".
לוי, שעלה מהספסל במחצית השנייה, תמצת את ההתרשמות שלו מהשחקן שלימים יהפוך להיות איש המטרה הכי מפחיד ביבשת. "היה לו סוג של זעם כזה במשחק, כמו שאפשר לראות ממנו היום. הרצון שלו לכבוש, ביחד עם העליונות הפיזית שלו הפכו אותו לרמה מעל כולם".
אחד משחקני החוליה ההגנתית בישראל שניסו לעצור את הולאנד הוא אלון שטרוזברג. בלמה של מכבי ת''א שיתף פעולה במרכז ההגנה עם אור בלוריאן, ולמרות שכיום כבר אינו שחקן פעיל, הוא יכול לצרף לקורות חייו את זה שניסה לעצור את החלוץ הכי מפחיד בעולם הכדורגל.
"יצא לנו לשחק בנבחרות מול לא מעט שחקנים שהפכו לכוכבים", אמר שטרוזברג, "מויסה קין, חביצ'ה קווארצ'חליה, אבל הולאנד באמת היה משהו אחר. זה היה בלתי אפשרי לעצור אותו. אני זוכר שבאיזה עימות שהיה בינינו הוא עבר אותי, וניסיתי לתפוס אותו בחולצה כדי לעצור אותו. קיבלתי כרטיס צהוב על עבירה שבכלל לא הזיזה לו, הוא לא נפל לרצפה, נשאר חזק על הרגליים כי הוא פשוט היה חזק בצורה מטורפת".
המפגש מול נבחרת הנערים של ישראל הייתה חודש לפני הופעת הבכורה שלו הולאנד בבוגרים. ב-26 באפריל באותה שנה שיחק במדי מולדה בגביע הנורבגי, והשאר כמו שאומרים, היסטוריה. הדבר המדהים הוא, שבקו המקשר שבין אותו משחק מול נבחרת נערים ישראל, ועד לגמר ליגת האלופות, קווי המתאר בדמות של הולאנד נשארו די דומים למה שאנחנו מכירים היום, על בסיס מה שמתארים אנשי הנבחרת שלנו.
"הוא לא כל כך מעורב במשחק, אבל ברגע שהכדור אצלו, אי אפשר לעצור אותו", אמר ברומר, ולרגע אפשר לחשוב שהוא מתאר את הסגנון המשחק של הולאנד היום בסיטי, שנע על הקו שבין שקט, לקליני. "אנחנו יחסית שלטנו במשחק. אבל כשהכדור הגיע אליו זה כבר לא היה כוחות. אם הוא מגיע לארבע הזדמנויות, אז ידעת ששניים מתוכם הוא יכניס. בדיוק מה שאנחנו רואים ממנו היום בסיטי, היה אפשר לראות כשהוא היה בן 17, ממש אותו דבר".
