הכדורגל העולמי חווה רעידת אדמה הלילה (חמישי): אחרי סאגה ארוכה ומפרכת, ברצלונה הודיעה רשמית על שחרורו של הכוכב מספר אחת שלה, אולי אי פעם, ליונל מסי. בהודעה שפרסם המועדון, האשים המועדון את התקנות של הליגה הספרדית, ה"לה ליגה", שלא אפשרו להם להגיע להסכמות עם מסי. אך מהן אותן הגבלות? ולמה ברצלונה לא יכולה היתה לעמוד בהן?
הנה לב הבעיה: בספרד קיימת תקרת שכר, תחת הנוסחה שבה מפחיתים מכלל ההכנסות של המועדון את ההוצאות שאינן קשורות בספורט - והסכום שנשאר (ההוצאות הספורטיביות) הוא הגבול שממנו אסור לאף קבוצה בליגה הספרדית לחרוג. הבעיה נעוצה בכך שהעונה, בשל התפרצות נגיף הקורונה, ההכנסות של ברצלונה (וגם של כלל המועדונים, כמובן) פחתו משמעותית, מה שאומר שבארסה תצטרך לקצץ משמעותית בהוצאות שלה. זה, כמובן, לא ממש מתיישב עם חוזה חדש ויקר למסי - בכיר המשתכרים של בארסה, שגם נכונותו להפחית בדרישות לא שיפרה את המצב.
לתוך הסיטואציה הזו נכנס הסכם חדש של מנהלת הליגה עם קרן ההשקעות CVC שאמורה להזרים לקבוצות הליגה הספרדית סכום כולל של 2.7 מיליארד יורו, אך אותו סכום ייכנס לקבוצות, אך ורק אם יעמדו בתנאים מסוימים. אותה הלוואה, שהייתה אמורה לעזור במימון שכרו של מסי, תתקבל רק אם 30% ממנה תלך למשכורות, בעוד היתר מיועדות להשקעה בתשתיות. בנוסף, אותה הלוואה מותנית בפרישה מהסופר ליג, דבר שכרגע ריאל מדריד וברצלונה מסרבות לו.
למעשה, במנהלת הליגה טוענים שההסכם החדש הוא חבל ההצלה של ברצלונה, אבל בשלב זה לאפורטה מסרב לסגת מהסכם הסופר ליג, מה שעשוי לחשוף אותו לתביעות מצד אחר.
יש לציין כי בארסה, למעשה, הציעה למסי חוזה לארבע שנים - שנתיים שבהם ישחק בברצלונה, ועוד שנתיים בהם ישמש כשגריר של המועדון - ובמקביל ישחק ב-MLS, מה שהיה אמור להפחית בעלויות של מסי עבור בארסה. בכל מקרה, טבאס כבר צוטט כמי שאומר ש"הוא מקווה שלאפורטה יצליח להחתים את מסי, אבל אם הוא יעשה זאת, הוא יצטרך מנגד גם לקצץ. החוקים נשארים כפי שהם, והם לא ישתנו. לא נעשה חוקים פרסונליים, רק למען מסי". בסופו של דבר, ההגבלות הללו - הן שיובילו גם, ייתכן, לפגיעה משמעותית של הליגה, שתאבד עוד כוכב הקיץ.
