כוכב הנבחרת לקראת אליפות אירופה: "גם פודיום אפשרי"
מארק רורה, רק בן 20, אבל כבר נחשב לשחקן ותיק בנבחרת ישראל הבוגרת בכדורעף ויפתח את עונתו ה-3 מחוץ לישראל • לקראת אליפות אירופה, הראשונה אליה ישראל העפילה מאז 1971, הוא לא מתבייש להציב מטרות


בזמן שאנחנו ממתינים להעפלה ראשונה של נבחרת ישראל בכדורגל לטורניר גדול מאז 1970, יש נבחרת כדור ישראלית אחרת שעושה לנו המון כבוד באירופה בשנים האחרונות. מדובר בנבחרת הכדורעף שתשחק החל ממחר (חמישי, 19:00) באליפות אירופה. אומנם מדובר בהופעה השנייה ברציפות של הנבחרת באליפות, אך ב-2023 זה קרה בזכות העובדה שאירחנו בית, הפעם מדובר בהעפלה ספורטיבית ראשונה לאליפות מאז 1971.
בשנתיים האחרונות שיחקה הנבחרת בליגה האירופית, טורניר שמפגיש את הנבחרות הטובות ביותר באירופה ומהווה גם את המוקדמות לאליפות אירופה עצמה, והנבחרת שלנו הגיעה פעמיים לחצי הגמר – מה שסימן לכל אירופה כי מדובר בנבחרת איכותית שחייבים להתחשב בה. דווקא בישראל ההישגים עברו מתחת לרדאר, כפי שמסביר אחד הכוכבים העולים – מארק רורה בן ה-20.

"אני חושב שלא מספיק מפרסמים ומראים את הנבחרת והליגה שלנו", אומר רורה שעות בודדות לאחר שנחת עם הנבחרת בבולגריה, שם תתקיים האליפות. "הנה עכשיו הגענו לבולגריה ורואים בכל מקום פרסומים ותמונות לקראת האליפות. יש פה אווירה. הרבה ילדים הולכים לשחק כדורעף ולוקחים את זה ברצינות יותר מאשר חוג".
ורורה יודע בדיוק על מה הוא מדבר כשהוא אומר שצריך לקחת את המשחק ברצינות. הוא החל לשחק "בחוג" בכפר סבא, אך כפי שהוא מתאר את זה – "כבר מהרגע הראשון ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות". כבר לפני שנתיים, כשהוא בן 18 בלבד, הוא התחיל את הקריירה האירופית שלו בקבוצת גיסן הגרמנית, שם התאמן תחת מאמן נבחרת ישראל כיום, איתמר שטיין.

"הוא קידם אותי ועזר לי מאוד", מספר רורה. "היו לא מעט רגעים קשים שבהם הוא היה לצידי והרים אותי. היו לא מעט רגעים בהם הרגשתי קצת לבד כי הייתי בלי המשפחה והחברים, אבל איתמר עזר לי כל הזמן. אבל גם כששיחקתי שם ידעתי שהמטרה שלי היא להמשיך ולהתקדם ולעבור לקבוצה יותר חזקה וליגה יותר טובה".
וזה בדיוק מה שרורה עשה. אחרי שזכה הקיץ עם הנבחרת עד גיל 22 במדליית ארד מרשימה באליפות אירופה, רורה חתם בטוקיו מהליגה היפנית – שנחשבת לאחת הליגות החזקות בעולם. למרות ששוב התרחק מהמשפחה ועבר למדינה שונה לחלוטין מכל מה שהוא רגיל, רורה מסביר את הצעד.

"תרבות הספורט והיחס כלפי שחקנים זרים ביפן הם משהו אחר לחלוטין. הם נותנים המון כבוד לשחקנים ולמשחק. יש לא מעט אולמות כדורעף בהם 10,000 מושבים והאולם הביתי החדש של הקבוצה שלי מכיל אפילו 12,000 מקומות. אי אפשר לשקר שזו גם התקדמות כלכלית, שחקנים ברמה שלי ביפן מרוויחים סכומים גדולים יחסית לאירופה וכמובן גדולים מאוד לעומת ישראל".
נחזור לאליפות אירופה, איך אתה מסביר את ההצלחה של הנבחרת בשנים האחרונות, כמעט משום מקום.
"אני חושב שזה בזכות החזון של איתמר המאמן שרצה שהבסיס של הנבחרת יהיה השחקנים הצעירים, כמוני, עם חיבור לשחקנים ותיקים יותר. מעבר לזה, אנחנו ממש כמו משפחה. מבלים המון שעות על המגרש באימונים ומשחקים ואז ממשיכים יחד גם מחוץ למגרש. כל אחד רוצה בהצלחה של השני. בלי אגו".
מה המטרות שלכם לאליפות?
"המטרה המוצהרת היא להעפיל מהבית המוקדם לשמינית הגמר. אבל אנחנו השחקנים חושבים שאנחנו יכולים להגיע יותר רחוק. מה שיפה בכדורעף זה שהכול יכול לקרות וכל קבוצה יכולה לנצח כל אחת. אי אפשר לדעת מה יקרה במשחק ואיזו קבוצה תיכנס למומנטום. בחלום שלי אני רואה אותנו על הפודיום".
מה החלום הכי גדול שלך?
"ברמה האישית אני רוצה להמשיך להתקדם מקצועית וכלכלית. הלוואי שאני אעשה קריירה שבסיומה אני לא אצטרך לדאוג מבחינה כלכלית. ברמת הנבחרת – אני רוצה להצליח כמה שיותר באליפות אירופה הזאת וגם בבאה אליה כבר העפלנו, להעפיל לאליפות העולם והחלום הכי גדול הוא האולימפיאדה. אומנם ללוס אנג'לס כמעט בלתי אפשרי שנשיג את הכרטיס, אבל ל-2032 זה בהחלט אפשרי".

נבחרת ישראל תשחק החל ממחר בבית המוקדם של אליפות אירופה מול אוקראינה, פולין (מקום 3 באליפות העולם האחרונה ומארחת המשחקים), פורטוגל, בולגריה (סגנית אלופת העולם) וצפון מקדוניה. אם תסיים באחד מ-4 המקומות הראשונים בבית היא תעפיל לשמינית הגמר, שם תפגוש נבחרת מבית אחר בהתאם למיקומה.
