״לומדת כמה אני חזקה ולכמה אני מסוגלת"
ענבר לניר בריאיון אחרי הניתוח, בעקבותיו היא תיעדר מהמזרן בחודשים הקרובים: ״סומכת על עצמי בעיניים עצומות״

הג׳ודוקא ענבר לניר, מדליסטית הכסף מהמשחקים האולימפיים בפריז ומדליסטית מדליית הארד הקבוצתית מטוקיו 2020, עברה היום (רביעי) ניתוח בכתפה, בעקבות פציעה שעברה במהלך אליפות אירופה, שאילצה אותה לפרוש מהתחרות. היא שבה לאימונים שהותאמו לפציעה, כשהיא התמקדה בתרגילי פיזיו ובחיזוק חגורת הכתפיים בהתאם לפציעה, ובעיקר על מנת להגיע במצב אידיאלי ככל שניתן לניתוח.
לניר תזכה להיות אחת מנושאות לפיד המכביה, שתחל בחודש יולי, ובאירוע השקת המכביה היא דיברה עם ערוץ הספורט על האתגרים שעברה מרגע הפציעה, ההתמודדות המנטאלית, העובדה שתקופת הקריטריון האולימפי תחל בלעדיה ושהיא לא תתחרה באליפות העולם, והכמיהה לשוב ולהתחרות כשהיא חזקה יותר.
"זה לא סוד שהתקופה האחרונה לא עוברת עליי כל כך בקלות, אבל זה גם חלק מהעניין. כמו שאני יודעת לספוג וליהנות מהרגעים הטובים ומהפודיומים, אז אני גם יודעת רגע לקחת נשימה כשהדברים לא הולכים כמו שאני רוצה, ואני מאמינה באמת שכל דבר קורה מסיבה. אני אכנס לניתוח בכתף, ואני צריכה כמה חודשים של שיקום, אבל אני אחזור בכל הכוח. אני אנצל את הזמן הזה כדי לצבור כוחות ולהתחזק במקומות שעוד אפשר לחזק. יהיה בסדר״.
״לגמרי. אני כמובן גם חושבת שאין זמן טוב להיפצע. בעצם אולי בשנה הלא אולימפית, אבל את לא ממש מכוונת את זה. ככל שהלחץ עולה, כשההכנות עולות וכשהאינטנסיביות עולה, אז גם יש סכנה גבוהה יותר לפציעות. אז גם מאוד מאוד חשוב להיות על זה, לישון טוב ולאכול טוב, אבל יש דברים שהם בלתי נמנעים. אני רק רוצה להזכיר, שלפני שני קמפיינים עשיתי קריטריון בחצי שנה״.
"אני חושבת שפשוט חוויתי כל כך הרבה הכל מהכל. אני יודעת מה זה להיפצע ולעשות ניתוח ולעשות שיקום, ואני יודעת מה זה להיות בטופ ואני יודעת מה זה להיות בתחתית. כל רגע כזה דורש ממני איכויות אחרות. אני חושבת שככל שאני חווה יותר ויותר רגעים כאלה, אני לומדת כמה אני חזקה וכמה אני מסוגלת להתמודד עם הכל. זה פשוט עוד משהו שדומה לדברים שכבר חוויתי בעבר. היום אני באה עם הרבה יותר ניסיון, עם הרבה יותר ידע, ועם רזומה טוב. אני כל כך בטוחה בעצמי בנושא הזה, ומחכה רק שישחררו אותי כמו מלוע של תותח בחזרה, בריאה ושלמה, ואני סומכת על עצמי בעיניים עצומות".
״להתחרות זה תמיד חסר. אני ׳ג׳אנקי׳ של האדרנלין הזה. מצד אחד אני מתה להיות על המזרן ביחד איתם בתחרויות ובאליפויות, אבל מצד שני זה גם כיף לראות אנשים אחרים מתאמצים כשאני ׳רגועה׳ מהבית. אני מאחלת לכולם בנבחרת בהצלחה ושיהנו, ואני אעודד אותם מהיציע״.
