בגיל 22, אנסטסיה גורבנקו היא מזמן השחיינית הטובה אי פעם בישראל. בסוף השבוע האחרון היא הוסיפה לארון התארים העמוס שלה עוד 3 מדליות ארד באליפות אירופה בבריכות קצרות, וכבר רגע אחרי האליפות התחילה את המסע לארצות הברית, שם היא לומדת ומתאמנת לקראת האתגרים הבאים. בין לבין היא התפנתה לריאיון – בו סיפרה על הציפיות מעצמה, הלחץ והמחשבות על לוס אנג'לס 2028.
קודם כל, זאת הייתה אליפות מוצלחת?
"אני חושבת שמבחינה אישית זו אליפות מוצלחת. עשיתי 3 מדליות ארד ועוד גמר בו סיימתי במקום ה-4. אני יכולה להגיד שכן רציתי להיות במקום יותר גבוה אבל אני לא יכולה לשלוט במה שאחרות עושות. בסך הכל, כיף לחזור להתחרות ברמות הגבוהות".
זו הייתה אליפות אירופה בבריכות קצרות, מה בעצם ההבדל מבריכות ארוכות, "רגילות"?
"זה כמו שבאתלטיקה יש אולם סגור ופתוח. אצלנו בשחייה זה משנה אווירה, קצת מרענן. זה באיזשהו מקום ספורט קצת אחר. יש שחיינים שטובים בארוכות ולא בקצרות ולהיפך. אני משתמשת באליפות הזאת הרבה כדי ללמוד ולשפר דברים מסויימים בשחייה שלי כמו פניות בתוך המים. ככה אני משתפרת לקראת התחרויות הרגילות".
את מרגישה שהאליפות הזאת היא הצהרת כוונות לקראת העתיד? לקראת האולימפיאדה?
"חד משמעית. זה מראה לביטחון העצמי שלי שאני בתמונה. אני חושבת שעולם השחייה מאוד השתפר בשנים האחרונות וחשוב לי להיות בקפיצת המדרגה הזאת. בשבילי האליפות הזאת הייתה הזדמנו להראות שאני חלק מהטופ. אם פעם הייתה מישהי אחת שכוכבת ואף אחת לא מתקרבת אליה, עכשיו כבר לא קורים מצבים כאלה. שיא עולם שהיה ב-2007 הוא עכשיו זמן רגיל. אליפות אירופה בבריכות קצרות וכל מיני תחרויות מטרה מאוד בונות לקראת תחרויות ההמשך כולל המשחקים האולימפיים".
אנחנו זוכרים את הסיום המאוד צורם ומאכזב של האולימפיאדה הקודמת, זה עדיין יושב לך בראש?
"בכלל לא. עבר כל כך הרבה זמן. זה חלק מהספורט. לפעמים אתה למטה ולפעמים למעלה. לקחתי מזה דווקא הרבה לדרך. אין סיפור הצלחה ללא נפילות בדרך. ברור שזה היה קשה, הדברים יצאו בצורה מאכזבת, אבל אני אחרי זה ועם הפנים קדימה, אני לא יכולה לשנות את העבר אלא רק להסתכל על ההווה והעתיד".
מה המטרות שלך לקראת האולימפיאדה הבאה?
"אני מאוד אשמח להיות הראשונה שעושה מדליה ראשונה לישראל בשחייה. שמו עליי המון לחץ מאז שאני בת 15 וזה לא פשוט. בנוסף גם אני שמה על עצמי לחץ וציפיות ולא מביאה לעצמי קרדיט על דברים מסוימים. זה היה אולי יותר מדי בשבילי. אבל עכשיו למדתי לחיות עם הלחץ הזה ואני יודעת שאם אני אגיד לעצמי שמגיעה לי מדליה אולימפית, יש יותר סיכוי שזה יקרה".
אנחנו נראה אותך על הפודיום בלוס אנג'לס?
"אני לא יכולה להגיד בוודאות, אבל אני בטוחה שאני אעשה כמיטב יכולתי כדי לעשות את זה. קודם כל בשביל עצמי".
יותר קרוב, מה התכניות לעתיד בחודשים הקרובים?
"אני חוזרת לארה"ב למחנה אימונים קצר ובעוד שבועיים לישראל אחרי שלא הייתי כמה חודשים. אחר כך יגיעו תחרויות מכללות בארצות וזו פעם ראשונה שאני אעשה את זה אז אני מאוד מתרגשת. אחר כך כבר יגיע הקיץ עם התחרויות הגדולות בבריכות הארוכות".