למשחקים האולימפיים פריז 2024 תום ראובני לא הגיע כמועמד בכיר לזכייה במדליה, עובדה שאפילו הוועד האולימפי הישראלי מסכים איתה. אבל גולש הרוח בן ה-24, שמעולם לא זכה במדליה בתחרות גדולה, שמר על השקט שלו, הגיע הכי מוכן שאפשר – ואת התוצאה קיבלנו ביום שבת ה-3.8.2024, שהפך ליום היסטורי בספורט הישראלי עם 3 מדליות אולימפיות – כשהוא בראש עם הזהב.
"לאורך כל התחרות המטרה הייתה להיות יציב, לאו דווקא לנצח שיוטים", מספר ראובני בריאיון מיוחד. "ידעתי שאחרים יעשו שטויות וייקחו סיכונים ולא רציתי שזה יקרה לי. לאורך כל הדרך שמרתי על יציבות, הייתי טוב. את רוב השיוטים סיימתי בחמישייה הראשונה. בסופו של דבר סיימתי את המוקדמות רק 3 נקודות מהמקום הראשון, כך שידעתי שאני בתמונה. אני יכול להגיד שאני אפילו קצת שמח שהגעתי לגמר אחרי שעברתי גם את החצי כי באתי בפורמה טובה".
ועכשיו אתה חלק מאוד מצומצם ממדליסטים אולימפיים ישראלים. איך ההרגשה?
"אני לא חושב שמשהו השתנה בי. לפעמים קשה לי להאמין שעשיתי זהב, אבל מסביב אני פתאום רואה שמזהים אותי ברחוב, אומרים כל הכבוד. מבקשים סלפי, רוצים לגעת במדליה. עשיתי אלפי סלפים. אני חושב שהכי מרגשים אותי חיילים ואנשי מילואים. אומרים לי שנתתי להם אור ומוטיבציה להמשיך, או ילד קטן שאומר שהוא רוצה להיות כמוני יום אחד. אני בסוף מודל לחיקוי ואני רוצה להיות מודל לחיקוי שנותן השראה".
ספר על הרגע הזה שבו עברת ראשון בשיוט המדליות. מה עובר בראש?
"התרגשות בכל הגוף. צמרמורת. נתתי שאגה. הרבה זוכרים את הסלטה המפורסמת שעשיתי מהגלשן למים. חלמתי על הרגע הזה הרבה שנים. זה לא נתפס שבשיוט אחד הגשמתי חלום של כל כך הרבה שנים. מדהים שעשיתי את זה בתחרות כל כך חשובה".
המדליה שלך ובכלל האולימפיאדה הזאת התרחשו בזמנים לא פשוטים למדינה. חשבת על זה שם?
"השתדלתי לא לקרוא יותר מדי חדשות כשהייתי שם כי זה לא פשוט. אבל בכל תקופת ההכנה הרגשתי בתוך בועה שאני ממשיך להתאמן בזמן שכל המדינה נלחמת ובמילואים. זו קצת בריחה מהמציאות. אבל הוועד האולימפי כל הזמן הסביר לנו שאנחנו שליחים ואנחנו צריכים להביא מדליות וזה מה שיעזור כרגע למדינה. אני לא יכול להילחם בעזה או לעשות משהו באמת מועיל ומה שאני יכול לעשות זה להביא מדליה וזה מה שעשיתי ואני שמח שהבאנו כל כך הרבה מדליות. הרבה לוחמים אמרו לי שמה שעשיתי זה יותר מלוחמים בצבא. אני לא חושב שזה נכון אבל היה כיף ומרגש לשמוע את זה".
במהלך התחרות היו הרבה ביטולים לשיוטים שאתם הישראלים הייתם בהם במקומות גבוהים. בארץ כבר חשבנו שיש כאן משהו אנטישמי.
"אני לא חושב שהיה משהו אנטישמי. היו סיבות לכל הביטולים. ראיתי אפילו כמה כמה שייטים זרים שמתחילים להתבכיין על ועדת התחרות, אבל אני אמרתי לעצמי שאני מנסה לעשות הכי טוב עם מה שנותנים לי. בים אין לי שליטה כמעט על כלום חוץ מעל עצמי, אז אני צריך להתמודד עם התנאים ולעשות את ההכי טוב שלי".
הייתה טעות לעשות את התחרות במארסיי?
"יש מיקומים יותר טובים בצרפת אבל אני מאמין שכמו בהרבה מקרים, יש דברים שאנחנו לא יודעים על למה בחרו דווקא שם. יכול להיות שזה היה עניין כספי או פוליטי. אבל בסוף זכיתי בזהב אז אני לא יכול להגיד כלום. הספורט כן קצת פספס את הזמן מסך שלו כי כמעט בכל הימים לא הצלחנו לקיים שיוטים בזמן מסך שניתן לנו. היו ימים שבכלל לא היינו בטלוויזיה וצופים היו צריכים לעקוב אחרי השיוט באינטרנט".
היה דיבור שבגלל מזג האוויר אולי יחלקו את המדליות לפי מיקומי המוקדמות והיית מקבל כסף. קשה לשאול את זה אחרי שזכית בזהב אבל היית לוקח את זה אז?
"הפסיכולוג שאל אותי את השאלה הזאת. והתשובה הייתה אנחנו הולכים על הזהב. נכון זה היה יכול להיות נחמד לקבל ישר כסף אבל בראש תמיד היה לי בראש מה היה קורה אם...אז אני שמח שזה לא קרה, הייתי מסיים בתחושה החמצה".
מה קרה שם בזינוק לגמר? פה כבר חשבנו שנפסלת.
"השופט עשה טעות נדירה וחשב שפסלתי. הסתכלו בסלואו מושן וראו שהוא טעה. בנקודה הזאת יכולתי להתבכיין ולהגיד וואו החזירו אותי למרות שהיה לי זינוק טוב. יכולתי לבכות על זה. אבל בחרתי להתרומם מזה ולעשות עוד זינוק טוב".
הגעת למשחקים כמישהו שלא ממש סופרים כמועמד למדליה. יש כאלה שאמרו שאולי אפילו רק מצפים ממך לטופ 10. זה פגע בך?
"היה איזשהו כלי תקשורת בישראל שכתב שיש לי 12% סיכוי הצלחה למדליה. אבל אני ידעתי שאני בא לעשות מדליה. נכון זה שייט ודברים יכולים להשתבש, אבל אני באתי עם מטרה. תמיד יש קולות בראש שאומרים שאולי אתה לא טוב מספיק ושאין לך סיכוי כי לא זכית בשום דבר, אבל אני האמנתי בעצמי. התחרות הייתה מאוד טובה. באתי מוכן, הייתי באתר התחרות לפחות 8 פעמים לפני התחרות".
עם חציית קו הסיום הרגשת איזושהי תחושה של "וואלה הראיתי להם"?
"כן לגמרי. זה הכי כיף בספורט להוכיח לכולם שהם טעו ושאתה יכול לעשות משהו שהם חשבו שאתה לא יכול".
בנוסף למדליית זהב, זכית גם במיליון שקל ממשרד הספורט. חשבת כבר מה לעשות עם הכסף?
"לצערי, מיליון שקל זה לא יותר מדי במדינה שלנו. אני שמח שיש לי את האפשרות לקבל את הכסף הזה, אבל זה לא שכל החיים השתנו ואני יכול רק לזרוק כסף. אני מתכנן לשים את הכסף הזה בדירה או בהשקעה. אני מקווה שהכסף הזה יעזור לי כשיהיו לי ילדים. אני מקווה שהכסף הזה יעשה לי ראש שקט לאחרי הספורט. אני אמשיך איך שהייתי. נגיד אין לי אוטו בכלל ואני מתכנן לקנות אוטו. אני לא אשנה את החיים שלי".
יש כאלה שאומרים שאולי זו טעות להשקיע ככה בספורטאים שזוכים במקום בענף עצמו מלמטה. אתה יכול להבין את זה?
"אני יכול להבין את זה. אבל אני יודע שגם משקיעים לא מעט בבסיס של הענפים. זו דילמה. אני שמח שלא אני מקבל את ההחלטה הזאת ושאני הספורטאי שזכה בפרס הכי גבוה שהיה. אני מכיר הרבה ספורטאים שהגיעו להישגים ולא קיבלו כזה סכום".
אז אתה חושב שההשקעה בספורט בארץ טובה?
"ברור שיש עוד מקום לשיפור, אבל גם עכשיו המצב טוב. ספורט זה כל כך חשוב גם כדרך חיים. אני רואה כל כך הרבה אנשים שלא המשיכו להיות ספורטאים ואז הגיעו ליחידות מובחרות בצבא. זה מראה שחשוב לעסוק בספורט אפילו בשביל להשתפר כבנאדם לחיים ולא רק כדי להיות ספורטאי מקצוען".
מיד אחרי הזכייה אמרת שתמשיך ללוס אנג'לס, אתה עדיין עומד מאחורי זה?
"כן, זה התכנון וזאת המטרה שלי. אבל חשוב לזכור שזה ענף מאוד קשה וממש לא בטוח בכלל שאני אהיה הנציג הישראלי שיצליח לזכות בכרטיס. מצפה לי עוד מלחמה ודרך ארוכה. המדליה הזאת לא מבטיחה לי כלום לעתיד".
מה תהיה המטרה שם?
"אני מתאר לעצמי שגם לפני התחרות הזאת יגידו שאולי המדליה שלי מפריז הייתה פוקס אז המטרה המרכזית שלי היא להוכיח לכולם שוב שהם טועים. אני לא אומר שאני הולך לעשות מדליית זהב אבל לשם אני מכוון".
אתה תהיה הישראלי הראשון שישמור על תואר האלוף האולימפי?
"זה החלום. חלום שהיה לי גם לפני האולימפיאדה הזאת. הגולש הכי מצליח בעולם יש לו 2 מדליות זהב והחלום שלי זה לעבור אותו. אבל בינתיים יש לי מדליה אחת ואני נשאר צנוע".
למרות הזכייה אתה דמות פחות מוכרת לחובבי הספורט בישראל. אתה רוצה שזה ישתנה?
"הכי חשוב לי כרגע להמשיך בספורט, לא משנה לי להיות מפורסם או לא. אם אנשים יאהבו אותי ואני אהיה מוככר ואוכל לעשות שינוי לטובה אז יופי, אם לא - לא נורא. הכי חשוב לי להמשיך לאחד ולהזכיר לכולם שאנחנו עם אחד".
זה ממש נשמע קצת כמו דיבור של פוליטיקאי.
"היום דיברתי עם המאמן כושר שלי על פוליטיקה וכן יש דברים שאני רוצה לשנות. יש קרע בעם וקשיים ואני לא אומר שאני יכול לעשות את העבודה יותר טוב ממי ששם אבל הייתי רוצה לייצר יותר אחדות. כשכולם ראו אותי גולש עם הדגל שלנו אני מרגיש שאיחדתי את העם. זה מה שאני רוצה שיקרה. חוסר האחדות פוגע. בנו. אלוהים גדול, אולי אגיע לפוליטיקה".